קרעי בלם את סגירת סניפי הדואר בפריפריה, אך שכח לציין שזה זמני
קרעי בלם את סגירת סניפי הדואר בפריפריה, אך שכח לציין שזה זמני
קרעי הצהיר שסניפי דואר בפריפריה יחויבו בפרישה גבוהה יותר, כשבעצם המגבלות שהטיל חלות רק עד ההפרטה בעוד מספר חודשים. מלכתחילה שר התקשורת הוא זה שאישר את סגירת הסניפים
בשבוע שעבר יצא שר התקשורת שלמה קרעי בהצהרה משמעותית: "סניפי דואר בפריפריה יחוייבו בפרישה רחבה וברמת שירות גבוהה יותר לציבור". במילים אחרות, קרעי רוצה להגביל את היכולת של חברת הדואר לסגור סניפים ונקודות שירות ביישובי הפריפריה. לטענתו, רמת השירות בדואר בפריפריה נפגעה בצורה משמעותית תחת ההנהלה הנוכחית של החברה. עם זאת, בהודעה של קרעי הושמט פרט חשוב לציבור, שיצא רק כמה שעות לאחר מכן עם פרסום המסמכים המלאים: התקנות החדשות יהיו בתוקף רק עד ההפרטה של הדואר, שצפויה להסתיים בחודשים הקרובים.
זמניות התקנות והבחירה של השר להשמיט את תחולת המגבלות מראות את הניצול הציני שמבצע קרעי בתושבי הפריפריה, כחלק ממלחמתו בהנהלת הדואר, ובראשם יו"ר הדואר מישאל וקנין. קרעי אף ניסה להדיח את וקנין מתפקידו, בעיקר בטענה לפגיעה של וקנין בתושבי הפריפריה. וקנין חזר לתפקיד לאחר שבג"צ הוציא צו ביניים בנושא. חשוב להדגיש שהדחה של יו"ר חברה ממשלתית במהלך הכהונה היא מהלך חסר תקדים שמעולם לא נעשה.
דואר ישראל, כחברה ממשלתית, כפופה לרישיון שמגדיר בין היתר את השירותים שהדואר יעניק וגם תנאים לפרישה כלל ארצית של סניפי דואר. על תנאי הרישיון החדשים של הדואר שנכנסו בשנה שעברה ונועדו לשפר את הכדאיות הכלכלית של החברה לקראת ההפרטה חתם שר התקשורת קרעי בעצמו. בכך, על מדיניות סגירת הסניפים של הדואר, חתום שר התקשורת שלמה קרעי בעצמו.
כיום, על פי רישיון הדואר, המרחק המקסימאלי בין סניף דואר ל־90% ממשקי הבית ביישוב עם למעלה מ־10 אלף תושבים לא יעלה על 3 ק"מ. ביישובים קטנים יותר המרחק יעמוד על 6 ק"מ. קרעי מציע לשנות את הרישיון כך שביישובים גדולים הנמצאים באשכולות חברתיים־כלכליים 1–5 המרחק המקסימלי מסניף דואר ל־90% ממשקי הבית לא יעלה על 2 ק"מ. ביישובים קטנים באשכול חברתי כלכלי 5 ומטה, המרחק המירבי יעלה ל־4 ק"מ.
בנוסף קרעי מציע שזמני ההמתנה בסניפים ביישובים באשכול סוציו־אקונומי 5 ומטה לא יעלו על 10 דקות בממוצע בחצי השנה שלפני סגירת הסניף, ובמשך שנה בנקודת השירות שאליה תעבור פעילות הסניף שנסגר. המהלך עצמו עדיין כפוף לשימוע.
על פי עו"ד יגאל לוי, לשעבר סמנכ"ל בכיר דואר במשרד התקשורת: "הגבלת ההוראות החדשות הינה תמוהה ביותר, שכן ברור שאחריות המדינה לטיב השירות אינה אמורה להסתיים כאשר מפריטים את חברת הדואר. יתרה מכך, פרסום השימוע תוך כדי תהליך ההפרטה מעלה חשש שאין מדובר במהלך מקצועי נטו אלא בהמשך מאבקי הכוח בין משרד התקשורת לבין הנהלת חברת הדואר ורשות החברות הממשלתיות".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "הרעיון הוא לשמר ודאות למשקיעים ולא לשנות את חוקי המשחק בעיצומו של תהליך הפרטה. אנו צופים כי הליך ההפרטה שנמצא בעיצומו יביא לשיפור רמת השירות לכלל צרכני הדואר". מלשכתו של קרעי, כרגיל, לא נמסרה תגובה.
ב־2023 נסגרו 56 סניפים של דואר ישראל ברחבי הארץ, בהתאם לשינויים ברישיון החברה. גם אם קרעי מבקר את כמות הסניפים שנסגרה, אי אפשר להתעלם שמדובר במהלך טבעי שנובע ממעבר של שירותים רבים שנעשו בעבר בדואר לדיגיטל. בין 2019 ל־2023 צנחה כמות הלקוחות בסניפי הדואר ביותר מ־50%. לכן, במידה מסוימת לא סביר להשאיר ברחבי הארץ כמות גדולה של סניפי דואר ונקודות שירות, שרבים מהם יהיו עם מעט מאוד פעילות. כל עוד הדואר היא חברה ממשלתית, העלות של מהלך שכזה תושת על הציבור.
נכון, ישנן אוכלוסיות, בעיקר קשישים, שהמעבר לשירותי דיגיטל לא משרת אותם, אבל מסיבה זו עדיין נמשכת פרישה רחבה של סניפי דואר בארץ. עם זאת, המהלך של קרעי לא באמת משרת את האוכלוסיות האלו, שכן מדובר במהלך ציני זמני בלבד, ולא בפתרון ארוך טווח שיאפשר לאוכלוסיות אלו נגישות לשירותי הדואר, בלי להוביל לבזבוז כספי ציבור.
ההפרטה של הדואר אמורה להיות השלב האחרון בשיקום החברה, לאחר שהגיעה להפסדים של 1.9 מיליארד שקל בשנים 2020–2022. המדינה הובילה תוכנית הבראה שמטרתה הפיכת החברה לרווחית.
במסגרת התוכנית השקיעה המדינה 1.7 מיליארד שקל. עיקר הכסף יועד לקדם פרישה מוקדמת של כ־1,000 עובדי החברה (כ־20% מכוח האדם בדואר). כתוצאה מכך החברה הראתה רווחיות ב־2023. בחודש הראשון למלחמה צנחה הפעילות בדואר בעשרות אחוזים.
