הותר לפרסום: נושאי משרה בנקסטקום יואשמו בכפוף לשימוע בהעברת דוחות כוזבים למשרד הביטחון
הותר לפרסום: נושאי משרה בנקסטקום יואשמו בכפוף לשימוע בהעברת דוחות כוזבים למשרד הביטחון
בית המשפט התיר לפרסם פרטים נוספים על פרשה ביטחונית כלכלית שבמרכזה החברה הציבורית נקסטקום ובכירים בה; בעלי התפקידים חשודים בעבירות מרמה, זיוף, הלבנת הון ועבירות נוספות כלפי משרד הביטחון "בקשר לפרויקט ביטחוני מורכב". הפרקליטות הודיעה לחשודים כי יועמדו לדין בכיפוף לשימוע
בית המשפט התיר לפרסם פרטים נוספים על פרשה ביטחונית כלכלית שבמרכזה החברה הציבורית נקסטקום ובכירים בה, החשודים בעבירות מרמה, זיוף, הלבנת הון ועבירות נוספות כלפי משרד הביטחון "בקשר לפרויקט ביטחוני מורכב". הדבר הוחלט במסגרת צמצום צו איסור הפרסום בפרשה הנחקרת בידי המלמ"ב ויאחב"ל (היחידה לחקירות בינלאומיות) בלהב 433.
הפרט העיקרי שהותר כעת לפרסום הוא כי נושאי משרה בחברה, המשמשת ספק של משרד הביטחון, יואשמו בכפוף לשימוע בכך שהעבירו למשרד הביטחון דו"חות בדיקה מזוייפים במטרה ליצור בפניו מצג שווא בנוגע לפרויקט הביטחוני, לשם הפקת רווח כספי בדרכי מרמה, ותוך כדי סיכון לפגיעה בפרויקט.
נקסטקום, העוסקת בביצוע פרויקטי תשתיות תקשורת אלחוטית ותשתיות תקשורת וחשמל, נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-120 מיליון שקל. ב-19 בפברואר 2019 הופיעו חוקרי להב 433 במשדרי החברה עם צו חיפוש, זאת במסגרת החקירה הפלילית שהפכה באותו בוקר לגלויה.
כבר אז הוטל צו איסור פרסום על חקירת הפרשה, בסיומה החליטה לפני כמה חודשים הפרקליטות להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את החברה ושני נושאי משרה בה: סמנכ"ל ומנהל. החשד המיוחס להם הוא ביצוע עבירות זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון. נקסטקום דיווחה לבורסה על החלטת הפרקליטות באפריל השנה, וציינה כי "החשד נוגע לפרויקט בו זכתה החברה", והוסיפה: "בהתבסס על יועציה המשפטיים, יש לחברה טענות הגנה טובות".
אתמול, בעקבות עתירה שהגישה גלי גינת, עיתונאית התוכנית "זמן אמת" בכאן11, התיר בית המשפט לפרסם כמה פרטים נוספים על הפרשה, כאשר החברה דיווחה על כך הבוקר (ג') לבורסה. בין השאר הותר לפרסם כי "על פי החשד, במסגרת ביצוע העבירות, החשודים העבירו דו"חות בדיקה מזויפים ובכך יצרו מצג שווא בפני משרד הביטחון בנוגע לנושאים מסוימים בפרויקט". בנוסף, הותר לפרסם כי "החשודים פעלו בניגוד לאמון הרב שניתן בהם, בניגוד לשיקולים מקצועיים המתחייבים מתוקף תפקידם ותוך לקיחת סיכון לפגיעה משמעותית בפרויקט, לשם הפקת רווח כספי".
נקסטקום ציינה בדיווח הבוקר לבורסה כי ההחלטה להעמיד לדין את החברה, בכפוף לשימוע, "הינה מכוח אחריותה לפעולות שעל פי החשד נושאי משרה ובעלי תפקידים בכירים בה ביצעו (לכאורה)". בעקבות הדיווח ירדה היום מניית החברה בכ-6%.
כפי שפורסם בעבר ב"כלכליסט", בשנת 2013, במסגרת חקירה של מצ"ח נגד איש קבע מפיקוד צפון בחשד שקיבל טובות הנאה בתמורה לניפוח הזמנות לציוד טכנולוגי מתקדם בשווי מיליוני שקלים, נקסטום הייתה אחת משש חברות שהושעו מרשימת הספקים של משרד הביטחון.
מאז היא שבה לרשימת הספקים וזכתה בשנת 2017 במכרז לאספקה, התקנה ותחזוקה של תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל. בנובמבר של אותה שנה היא חתמה על הסכם מסגרת עם משרד הביטחון לביצוע הפרויקט במסגרת מכרז זה, בתמורה לכ-35 מיליון שקל, וביולי 2018 היא דיווחה על חתימה על הסכם מסגרת נוסף לתקופה נוספת לביצוע עבודות דומות בהיקף של עד 70 מיליון שקל.
זמן קצר לאחר מכן, באוגוסט 2018 דיווחה החברה על חתימת הסכם מסגרת נוסף עם חברת-בת של התעשייה האווירית במסגרתו היא תשמש כקבלן משנה שלה לביצוע עבודות תשתית תקשורת עבור משרד הביטחון למשך 6 שנים עם אופציה ל-7 שנים נוספות – בהיקף שהוערך על ידה בעד 100 מיליון שקל. בעל השליטה בנקסטקום הוא גיא ישראלי, המחזיק ב-61.39% ממניות החברה (בשווי כ-73 מיליון שקל) ומשמש כמנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון. לחברה גם שתי סדרות אג"ח הנסחרות בבורסה בת"א.
