האם המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות המלחמה יוביל ל'מגפת גירושין' לאחר המלחמה?
האם המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות המלחמה יוביל ל'מגפת גירושין' לאחר המלחמה?
קשה להתעלם מהאתגר הכלכלי שמציבה מלחמת חרבות ברזל, רבות בגלל שהאתגר הכלכלי משפיע על רבדים נוספים, כמו למשל שלמות התא המשפחתי. לרגל פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני המשפחה והירושה, מסבירים עורכי דין בולטים בענף כיצד משפיעה המלחמה על שלמות המשפחה, "יש קורלציה בין התדרדרות כלכלית לבין עלייה באחוזי הגירושין"
רק לאחרונה ציין נגיד בנק ישראל כי מלחמת 'חרבות ברזל' תעלה למשק עד לשנת 2025 כ-250 מיליארד שקלים, סכום אדיר שישראל תצטרך לגייס כדי להמשיך ולנהל את הוצאות המלחמה, וזאת במקביל לגיוס הכספים המיועדים להוצאות השוטפות של המדינה. כדי להביא את הסכום האמור, לא די בהלוואות, המדינה נאלצת להעלות מיסים ולקצץ בשירותים החברתיים, הבריאותיים, החינוכיים, התרבותיים, וגם בכספים המושקעים במגזר העסקי, תוך פגיעה באזרחים, ביוזמות לפיתוח המשק הישראלי ובסיוע לעסקים מקומיים. את המצוקה הכלכלית כבר מרגישים בעלי עסקים רבים, בתחומי התיירות, הנדל"ן, האירועים וההסעדה אשר נפגעו באופן משמעותי מאוד מהמצב הקיים, אך לא רק הם נפגעו. למעשה, רוב הענפים במשק הישראלי נפגעו בצורה כזו או אחרת, כאשר הדבר בא לידי ביטוי בעצימות גבוהה יותר בקרב ענפים אשר עובדים עם לקוחות בינלאומיים בהם המוניטין של ישראל נפגע בעקבות המלחמה, או כאלה שתלויים בעובדים זרים ובקבלת חומרי גלם ממדינות המנהלות מדיניות ביקורתית כלפי ישראל, כגון טורקיה.
המשבר הכלכלי מגיע בסופו של יום גם לעסקים הקטנים והבינוניים ובהדרגה 'חונק' את האזרח הישראלי הממוצע, תוך שהוא מכניס אותו לקשיים כלכליים, כאשר היכולת של המדינה לסייע לעסקים מצמצמת לאור הגירעון הגדול אליו נכנסה ישראל. לצערנו, בהרבה מהמקרים שבהם התא המשפחתי נכנס למצוקה כלכלית, המצוקה מתרחבת גם לערעור יסודות התא המשפחתי, דבר שעשוי להוביל בסופו של דבר לגירושין. כלומר, המשבר הכלכלי, שעוד לא הגענו לשיאו, צפוי בסבירות לא מבוטלת לייצר פירוק של לא מעט משפחות בחודשים הקרובים.
זו לא הדרך היחידה שבה משפיעה המלחמה על התא המשפחתי. ישנם היבטים נוספים שבהם המלחמה 'פוגשת' את התא המשפחתי הישראלי ומייצרת זעזועים לא פשוטים, גם לזוגות נשואים וגם לתאים משפחתיים שכבר פורקו ובהם לבני הזוג יש ילדים משותפים.
לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני המשפחה והירושה, מסבירים כמה עורכי דין בולטים בתחום דיני המשפחה והירושה בישראל כיצד השפיעה מלחמת חרבות ברזל על התא המשפחתי. עורכי הדין מסבירים מה הם ההיבטים המשפטיים המרכזיים מולם נאלצות משפחות בישראל להתמודד בתקופת המלחמה, כיצד המשבר הכלכלי משפיע על התא המשפחתי, האם הבעיה הכלכלית שהעצימה בתקופת 'חרבות ברזל' מייצרת יותר מקרי גירושין, וגם לאופן שבו ניתן יהיה לפתור את ה'סחבת' בתיקי דיני משפחה וירושה תוך יצירת מענה רגולטורי רחב שיאפשר קידום מהיר יותר של תיקים בתחום בזמני חירום ובשגרה.
לכתבה התראיינו עו"ד מיכאל וייס, בעלים, מיכאל וייס משרד עורכי דין, עו"ד ערן עזרא, בעלים, ערן עזרא- משרד עורכי דין ונוטריון, עו"ד מיכאל גבור, בעלים, חברת עורכי דין מיכאל גבור ועו"ד אטי אברהמי – ארז, מייסדת ובעלים, אטי אברהמי-ארז משרד עורכי דין.
מה הן התופעות המשפטיות השכיחות/המקרים השכיחים שאתם פוגשים בתחום דיני המשפחה בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל'?
עו"ד אטי אברהמי – ארז: "אחת התופעות המשפטיות הברורות ביותר של המלחמה היא עליית המודעות לעריכת צוואות ולתכנון קדימה. השביעי באוקטובר והמלחמה הנכיחו את המוחשיות של המוות אצל כולנו – צעירים ומבוגרים, ואת החשיבות של לתכנן מה שיהיה אחרינו. המלחמה גרמה לנו להיכנס לפרופורציות. פתאום הסכסוכים המשפחתיים נראים קטנוניים אל מול כל הסבל, הכאב והאובדן שאחרים חווים, אז אנשים שמים אותם בצד ולא מתעסקים איתם. אבל ברור שמדובר במגמה זמנית ובסופו של דבר כולנו נחזור להתעסק במה שמפריע לחיים שלנו.
מנגד, ההבנה שהחיים קצרים ואי אפשר לבזבז אותם היא תובנה שהתגבשה אצל המון אנשים בתקופה הזו. אנשים מתחילים להפנים שהם לא יודעים כמה זמן יש להם, והם לא רוצים לחיות את חייהם בנישואים אומללים והרעיון של לחפש מה עושה לך טוב מתחיל להבשיל אצל הרבה מהם.
התקופה הזו לא תבוא לידי ביטוי באמצעות גל גירושין. באתר שלי ערכתי ניתוח סטטיסטי המבוסס על נתוני למ"ס שמראה מתי אנשים נוטים להתגרש. מה שגיליתי הוא שבתקופות קשות – כמו החופש הגדול, חגים או אירועי קיצון כמו קורונה, אנשים נוטים להישאר יחד ושיעורי הגירושין יורדים. אבל כשהתקופה הקשה תסתיים יש להניח שיהיה זינוק בשיעור הגירושין. אנחנו נמצאים בעיצומה של המלחמה, ולכן הצפי שלי הוא שב-2024 נראה ירידה בשיעור המתגרשים. הגל הגדול יגיע בסיום המלחמה, כשזוגות יצטרכו להתמודד עם ההשלכות – עם בני זוג בפוסט טראומה, עם הורות שכולה, עם מצב כלכלי לא פשוט, עם עקירה מהבית, ועם נסיבות רבות נוספות".
עו"ד מיכאל וייס: "מאז פרצה המלחמה באוקטובר 2023 נתקלתי במספר פונים שאיבדו קרובי משפחה במלחמה, באירועים של 7 באוקטובר ובימים שלאחר מכן.
פנה אליי אדם שאיבד את אביו ב7 באוקטובר ובשיחה איתו התברר שלא מדובר באב ביולוגי אלא במי ששימש כדמות אב באופן לא פורמאלי ללא הליך של אימוץ. במצב זה התעורר קושי מול הביטוח הלאומי שלא הכיר ביחסים הלא פורמאליים הללו. מקרה אחר נגע לענייני ירושה".
עו"ד מיכאל גבור: "ראשית, החל מתחילתה של מלחמת חרבות ברזל חלה עלייה ניכרת בכל הקשור לתיקי אפוטרופסות. מטבע הדברים בתקופת המלחמה נפטר הורה, כאשר במקרים טראגיים אחרים, נפטרו שני ההורים. הדילמה אשר עלתה בחלק ניכר מהתיקים היא מהי טובת הקטינים בראי זהות האפוטרופוס אשר ימונה עליהם. האם יהיו אלה סבי האב המנוח או שמא סבי האם המנוחה? למי הוכח כי הקטינים קשורים יותר? מהי טובתם? מהי עמדתו של האפוטרופוס לדין אשר ממונה על ידי ביהמ"ש לקביעת טובת הקטין במקרים טראגיים אלו? האם יש לאמץ אומנת משפחה או שמא צדדי ג' אשר אינם קשורים במשפחה במקום בו הסבים אינם כשירים מסיבה כזו או אחרת.
שנית, הוכחת צוואות בע"פ – מקרים בהם המנוח ציווה בע"פ מה רצונו לאחר פטירתו. הדין מאפשר הוכחת קיום צוואה בע"פ – כאשר הדין הכיר היום כי יש מקום לרכך דרישות צורניות קפדניות ביותר במקרה של צוואה בע"פ.
שלישית, עזרה ראשונה ליורשים לצורך מימוש קצבאות, ביטוחים ממקומות העבודה, פניות למחלקות משפטיות בבנקים למיצוי זכויות וכד'.
רביעית, סוגיית הגדרת בת זוג לחלל – ידועה בציבור לעניין הכרה כאלמנת חלל צה"ל - והגשמת הקריטריונים שנקבעו בעבר בפסיקה. הנחיות מערך הנפגעים בצה"ל ובמשרד הביטחון מחייבות כיום לבדוק, כבר בעת מתן ההודעה האיומה למשפחת החלל על נפילתו, האם ישנה/ו חברה/חבר. אם ישנה/ו חברה/חבר מחוייבים קציני הנפגעים לבדוק האם המשפחה מבקשת שיודיעו לה באופן רשמי על נפילת אהוב/ה; נושא זה כרוך בקשיים חקיקתיים, לרבות עצם ההגדרה מיהי חברתו של חלל צה"ל, שהרי כיצד ניתן למדוד רגש או את גודל הטראומה בהקשר למוות החלל.
*ולבסוף, אפשרות להמשכיות המשפחה באמצעות שאיבת זרע מחלל צה"ל – הנושא טרם הובהר עד תם בשל סתירה לחוקי האנטומיה".
עו"ד ערן עזרא: "אחת התופעות השכיחות בתחום של דיני המשפחה בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל' היא הקושי הכלכלי לעמוד בהתחייבויות משפטיות. בעקבות המלחמה, בעלי עסקים רבים ספגו פגיעה כלכלית חזקה ולא מעט שכירים פוטרו או יצאו לחל"ת. כך נוצר מצב שצד אשר התחייב לתשלומים מסויימים במסגרת הסכם גירושין, מוצא עצמו במשבר כלכלי ללא יכולת לקיים את הוראות ההסכם. התוצאה היא שבמקרים מסוימים, עמידה במחויבויות כלכליות שניתנו טרם המלחמה, הפכו כלפי הצד שנפגע כלכלית במלחמה למשימה בלתי אפשרית".
האם אתם מרגישים שיש בימים אלה עלייה במקרים בהם משפחות מתפרקות בעקבות משברים כלכליים והגעה לחדלות פירעון?
עו"ד ערן עזרא: "יש קורלציה בין התדרדרות כלכלית לבין עלייה באחוזי הגירושין. סערה כלכלית יכולה להפעיל לחץ משמעותי על מערכות יחסים, להחמיר בעיות קיימות, ליצור קונפליקטים חדשים, להעמיק את הקרע ולהחליש את הקשר הזוגי. אומנם יש זוגות שמצליחים לצלוח משברים כלכליים קשים, ולעיתים אף לצאת מהם מחוזקים, אך לרוב, המציאות אחרת. משבר כלכלי בדרך כלל לא מעלה את הסיכוי ל"שלום בית", אך יש בו פעמים רבות שיקול לגבי עיתוי פתיחת הליך הגירושין או אף דחייתו.
אנשים שמצויים במשבר כלכלי חותרים לניהול הידברות בדרך של גישור. לדעתי, הליך גישור הוא "דרך המלך" לסיום הסכסוך הזוגי, ההליך חוסך משאבים רבים ומייתר הליכים משפטיים בעלי עצימות גבוהה. לרוב מדובר בהליך קצר המאפשר להגיע להסכם גירושין הוגן תוך שמירה על יחסים טובים בין הצדדים".
עו"ד מיכאל גבור: "משבר כלכלי הינו המקבילה של לחץ על התא המשפחתי אשר מוביל ברוב המקרים לגירושין. כיום, בעקבות משברים במשפחה אנו רואים גידול בבקשות אשר מוגשות על ידי יחידים לחדלות פירעון, כאשר היום חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תוחם את תקופת הזמן של התיק לארבע שנים (שנה + 3 שנים לצו שיקום כלכלי) ומאפשר ראיית השיקום הכלכלי בתקופה זו. הליכי הגירושין יכולים אף להחריף עקב כך שיהיה קושי בגביית המזונות שכן צו פתיחת הליכים מעכב את גביית המזונות. ישנו סיכויי רב כי דמי המזונות יוקטנו על ידי ביהמ"ש של חדלות פירעון שכן ביהמ"ש שוקל לא רק את האינטרס הזכאית למזונות אלא גם את אינטרס הנושים האחרים.
יש לציין, כי הליכי חדלות הפירעון יכולים גם להטיב עם שלמות המשפחה מנגד, כאשר היחיד מקבל תוכנית שיקום ויכול להתפנות לשיקום נישואיו. כל זאת בהנחה כי האישה אינה נושה במזונות או במסגרת פס"ד רכושי שניתן כנגד היחיד".
עו"ד אטי אברהמי – ארז: "כמעט בכל תיק של חדלות פרעון יש גירושין. פשיטת רגל היא משבר אמיתי שהמשפחה לא שורדת אותו. גם אם בהתחלה הגירושין הם למראית עין ולמטרת הברחת כסף מנושים, בהרבה מאד מקרים הם הופכים לנבואה שמגשימה את עצמה והמשפחה מתפרקת בפועל. אחת הבעיות המרכזיות בתחום הזה היא שהתיקים האלו לא מטופלים על ידי עו"ד משפחה, אלא על ידי בית משפט של חדלות פירעון ובייצוג של עו"ד מתחום הפירוקים.
אבל עוד לא הגענו לשם. כרגע התחושה היא שהכל נמצא במעין עצירה מלאכותית בניסיון למנוע אפקט דומינו. אבל זה יגיע ויקרה אם לא תהיה התערבות של בנק ישראל להורדת הריביות או ניסיון של הממשלה לסייע לעסקים להימנע מקריסה. כבר היום יש המון משפחות שמונשמות כלכלית באופן מלאכותי – משפחות של מפונים שנאלצו להשאיר מאחור את העסקים שלהם, משפחות שקרוב משפחה נפל או נפצע והן לא מסוגלות לצאת לעבוד, משפחות של חטופים שמקדישות את כל זמנן למטרה החשובה, משפחות של מילואמניקים שבימים אלו נאלצות לתמרן בין ילדים שבחופשה לעבודה שהופכת להיות פחות מכילה ומבינה לעניין, אנשים שעובדים בתיירות ובאירוח שחוו עוד קריסה זמן קצר לאחר הקורונה, אנשי נדל"ן שרואים ירידה משמעותית בהכנסות ועוד. אנחנו בחבית של חומר נפץ וזה רק עניין של זמן עד שהפתיל שלה יוצת".
עו"ד מיכאל וייס: "קושי כלכלי הוא סיבה מרכזית שאנחנו פוגשים בלא מעט מהמקרים שבהם מתפרקת המשפחה. מצוקה כלכלית משפיעה על היחסים בין בני הזוג. יש זוגות שיתלכדו מסביב לבעיה ויתגברו עליה, אבל וככל והיחסים לא היו חזקים מספיק, המצב הכלכלי גורם להתרחבות בקיעים והצפת בעיות בין בני הזוג שכבר היו ברקע עוד לפני כן. הצד השני של המטבע הוא זוג שמתגרש ולאחר הגירושין ובעקבותיהם, אחד מבני הזוג נקלע למצוקה כלכלית עד הצורך בפניה להליך של חדלות פירעון. זה קורה לפעמים בגלל הסכם גירושין לא מאוזן בו צד אחד נוטל על עצמו התחייבויות כבדות מדי, מתוך מחשבה שיצליח לעמוד בהן, או מתוך נקיפות מצפון או מתוך רצון לצאת "לארג'" בגירושין. לאחר הפירוד אותו בן זוג נקלע למשבר כלכלי. אלו מצבים שקשה מאוד לתקן אותם מכיוון שצד אחד כבר הסתמך על מה שקיבל ומטבע הדברים הוא פחות קשוב למצוקה של הצד השני לאחר הפירוד והגירושין. קושי נוסף הוא בחיובי מזונות מוגזמים שלוקח על עצמו אחד מההורים (בדרך כלל האב). בחיוב מזונות אי אפשר לטפל במסגרת הליך חדלות פירעון וזה מייצר קושי נוסף. לפעמים יש מקרים שהולכים ומסתבכים עם חובות שאנשים גוררים לאורך שנים, והכל בגלל הליך גירושין שלא טופל כמו שצריך. מצבים כאלה עשויים לחלחל בקלות לילדים של הצדדים ומכאן מתווסף למשבר הכלכלי גם משבר הורי לאחר הגירושין, והעניין הופך עצים יותר ומורכב יותר לטיפול".
באופן כללי: אילו שינויי רגולציה ותקנות יש לקדם וליישם כדי להפחית את משך הזמן שלוקח לטפל בתיקים בתחום דיני המשפחה?
עו"ד מיכאל וייס: "לאחר מספר שנים בהן עומד בתוקפו החוק להסדר התדיינויות במשפחה אשר קובע תקופת צינון של מינימום חודשיים, לפני שאפשר להגיש תביעות לבית המשפט, אני סבור שהגיע הזמן לבטל את החוק הזה שלא מימש את הייעוד שלו. לגבי זוגות שמתגרשים בעצימות גבוהה ולא מצליחים להגיע להסדר, מדובר בעיכוב קריטי בתקופה רגישה, עניין שמצד אחד מאריך את משך הטיפול בתיק ומצד שני גורם במקרים רבים לפער לא שוויוני בין הצדדים, כתוצאה מהעיכוב בהגשת התביעות. מי שרוצה להגיע להסכם ימצא את הדרך לעשות זאת עם החוק או בלעדיו. מצד שני, מי שזקוק לסיוע של בתי המשפט, אין טעם למנוע זאת ממנו למשך תקופה ארוכה של 60 יום".
עו"ד מיכאל גבור: "ראשית, יש לשקול היטב המשך מנגנון יישוב הסכסוך אשר לא הוכיח את עצמו ככזה אשר אכן מקצר הליכים, תוך שהוא משמר את המאבק המסורתי של מירוץ הסמכויות ולעיתים אף מחריף אותו. ההליך הוכיח את עצמו סטטיסטית כמסורבל ולרוב אין ליח"ס ממילא ידע או משאבים להתמודד עם סוגיות מורכבות, לרבות סוגיות רכושיות.
שנית, יש לשקול חובת גישור בין הצדדים ועו"ד כפגישה ראשונה אצל מגשר, או שופט בדימוס, ולא אצל עו"ס בטרם הגשת תביעות. למגשר תהיה סמכות להפנות את הצדדים בהתאם לסוג המשפחה לערכאה המתאימה – כאשר ההמלצה תהיה מנומקת ומחייבת. (כל זאת למעט ענייני נישואין וגירושין להם הסמכות הייחודית בנושא זה).
שלישית, תהליכים דיגיטליים. שימוש במערכות AI לנושאים טכניים בהגשת כתבי טענות וכד', דבר אשר ייעל את ההגשה לביהמ"ש ויפסול דרישות טכניות של מזכיר משפטי על גבי טפסים מקוונים. כתבי הטענות יוגשו ע"ב טפסים מקוונים שלא ניתן יהיה להמשיך למלא אותם ללא סדר הפעולות המחייב.
רביעית, זירוז הליכים באמצעות הגבלת מספר בקשות לדחיית מועד דיון, וזאת על מנת לעודד תפיסה יעילה ומהירה של סיום הדיון בתיקים.
לבסוף, חובת השתלמות והכשרה בת זמן לא מבוטל כתנאי לעיסוק בתחום דיני המשפחה. תחום דיני המשפחה נוצר בחובו דיני נפשות וכן אספקלריות רבות מתחומי משפט אחרים (מקרקעין; משפט כלכלי; ירושה; חדלות פירעון וכיוצ"ב). ישנה חובה בסיסית כי פרקליט מייצג יהיה מעורה היטב ובאופן מספק לפני נטילת ייצוג לקוחות בתחום רגיש זה".
עו"ד ערן עזרא: "יש לקדם וליישם שינויים רגולטוריים ופרוצדורליים, תוך התאמה לרגישות המובנית בסכסוכים משפחתיים וזאת בשלושה מישורים:
ראשית, להוסיף תקני שיפוט בכדי להפחית את העומס הקיים בערכאות השיפוטיות.
שנית, הקצאת משאבים. ניקח לדוגמא את החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין שההצעה עולה בקנה אחד עם המגמה במדינות מתקדמות בעולם. ההבדל הוא, שבאותן מדינות מתקדמות בעולם הושקעו מיליארדי דולרים בהקמת תשתיות תומכות בתוכנית לסכסוכים משפחתיים, בעוד בישראל, הקצאת המשאבים היתה נמוכה. הקצאת משאבים מתאימה תסייע להגברת הסיכוי להגיע לפתרון הסכסוך הזוגי מחוץ לכותלי בית המשפט.
שלישית, יש להגביל את פרק הזמן של ניהול הליכים משפטיים בענייני משפחה, תוך מתן שיקול דעת לערכאה השיפוטית לחרוג מהזמן שהוגדר, בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו".
עו"ד אטי אברהמי – ארז: "כדי לתת צו ירושה או צוואה, צריך אישור של האפוטרופוס הכללי. בעוד שקיים הליך מיוחד המזרז את התהליך עבור חללי ונרצחי חרבות ברזל, התהליך ארוך ומסורבל מדי עבור שאר האוכלוסייה ואורך 3 חודשים לפחות כאשר הסיבה לכך היא מצוקת כח האדם במשרד האפוטרופוס הכללי. לדעתי אחת הדרכים להפחית את משך זמן הטיפול בצווים אלו היא באמצעות טכניקת אפוטרופוס לדין – שימוש בעורכי דין מהסיוע המשפטי לצורך מתן חוות דעת, כפי שקורה במחלוקות שדורשות הכרעה בנושאי אפוטרופסות לקטין או לחוסה. אמצעי זה גם יזרים עבודה לסקטור הפרטי.
בנוסף, המלחמה הותירה אלמנות צעירות רבות שבני זוגן לא הותירו אחריהם צוואה. לפי חוק הירושה, אלו שהן אמהות לילדים קטנים אינן חופשיות למכור את נכסיהן, אף לא את דירת המגורים, ואינן יכולות לקבל החלטות כלכליות כפי שהן רואות לנכון, אלא נדרשות לקבל את אישורו של האפוטרופוס הכללי כדי לפעול. מדובר בתרחיש מעוות שכן רוב בני הזוג הנשואים יעדיפו את שיקול הדעת של בני הזוג שלהם על פני שיקול דעתו של אפוטרופוס שמעולם לא פגשו. הוספת סיבוכים בירוקרטים על האלמנה, אינה מסייעת באמת לילדים ואינה משקפת את רצונו המת, ויש מקום לבחון אותה מחדש".
d&b – לדעת להחליט
