הממשלה תדון בביטול סמכויות המשרד להגנת הסביבה באילת עבור קצא״א
הממשלה תדון בביטול סמכויות המשרד להגנת הסביבה באילת עבור קצא״א
הדיון יעסוק במתן אפשרות לקצא"א להרחיב ללא מגבלה את שינוע הדלקים במפרץ - למרות הסיכונים הגלומים בכך ואזהרות המשרד להגנת הסביבה. השרה עידית סילמן לא הצליחה לבלום את הממשלה בנושא, ושוקלת להיעדר מהדיון
ברגע האחרון: הממשלה החליטה הבוקר כי תדון ביום א׳ בביטול שיקול הדעת והסמכות של המשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת, כך שחברת הנפט קצא״א תוכל להרחיב ללא מגבלה את שינוע הדלקים בעיר ולממש הסכמים שחתמה להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט. זאת, לאחר שממשלת השינוי הטילה לפני כשלוש שנים מגבלות על כמות הנפט שמשנעת קצא״א ולא להוסיף סיכונים במפרץ, במטרה להגן על שונית האלמוגים הרגישה בים האדום, על המערכת האקולוגית בכללותה ועל התיירות המשגשגת באזור. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא הצליחה להוריד את ההצעה מסדר היום או לגייס שרים נוספים להתנגדות, ובשלב זה שוקלת כיצד לפעול והאם להחרים את הדיון.
בשלב זה, כך לפי סדר היום שפורסם הבוקר, הממשלה תערוך דיון בהצעת המחליטים ולא צפויה להצביע. כך או כך, מדובר בצעד חסר תקדים, אשר מבקש למעשה לבטל סמכויות מקצועיות של משרד ממשלתי על ידי הממשלה עצמה, בהתעלמות מוחלטת מעמדתו ומשיקולים הנתונים לו לפי חוק לשם ביצוע תפקידו. במשרד האוצר טוענים אולם, כי החלטת הממשלה מקודמת ״בעקבות המלצות ועדה מקצועית בראשות משרד ראש הממשלה שבה היו שותפים כלל משרדי הממשלה הרלבנטיים. בוועדה נלקחו בחשבון כלל השיקולים שבחלקם חורגים מתחומי האחריות הישירים של המשרד להגנת הסביבה, לרבות השיקולים הגיאופוליטיים והכלכליים״.
את ההצעה לביטול הסמכות המקצועית הנתונה בידי אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה מוביל מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, בשיתוף משרד האוצר (הרגולטור האחראי על קצא״א) והשר לפיתוח אזורי, דודי אמסלם. זאת, לאחר שהפעילו בחודשים האחרונים לחצים כבדים על המשרד להגנת הסביבה במטרה לגרום לו לבטל את ההחלטה שלא להוסיף סיכון סביבתי ובריאותי למפרץ אילת, ולמרות התנגדות קולנית של ראש העיר, אלי לנקרי. ההצעה קודמה על ידי משרד ראש הממשלה למרות שגם לאחר הנהגת מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, גדלה פריקת המכליות במכלל עד פי 4 מאשר היה עשור לפני תחילת השינוע המחודש.
השר היחיד שהביע הסתייגות כלשהי בנושא עד כה, הוא שר הביטחון, אשר דרש לפי נוסח ההצעה שנדון השבוע בין המשרדים כי הגדלת השינוע תעשה בהסכמת ראשי עיריות אילת ואשקלון, המתנגדים להגדלת היקף השינוע (לפי הנוסח, שר הביטחון בשם משרדו ״דורש כי המהלך יעשה בתיאום עם נציגי השלטון המקומי – ראשי הערים של אילת ואשקלון. בהנחה ומתבצע תיאום – לא מתנגדים להצעה״).
אתמול פנתה השרה סילמן לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, יחד עם עשרה ראשי ערים ומועצות, בהם חיים ביבס, יו״ר מרכז השלטון המקומי; אלי לנקרי, ראש העיר אילת; תומר גלאם, ראש העיר אשקלון; יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד ועוד. הפונים דרשו לעצור את קידומה של ההצעה ולקיים ״דיון בהול״ בראשות נתניהו וכלל גורמי המקצוע הנוגעים בדבר. ״משמעות ההצעה היא סיכון תושבי אילת וכלל הארץ, ואיום על הסביבה הימית הרגישה״, כתבו. ״זאת לא שאלה של ׳אם׳ יקרה משהו כתוצאה משינוע נפט גולמי בים מעל לשונית בעלת חשיבות עולמית, זו שאלה של ׳מתי׳. הכתובת על הקיר״.
ההצעה המדוברת, הדורסת הלכה למעשה את שיקול הדעת של אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה על ידי גורמים אחרים בממשלה אשר אין להם ידע, כלים, סמכות או הבנה בנושאי סביבה, קודמה לאחר שבחודשים האחרונים גיבשה ועדה בין משרדית שבראשה עמד משרד ראש הממשלה דוח שדן בנושא ובוחן את תועלות הגדלת השינוע פי 10 או יותר מהנהוג היום. זאת, כדי לאפשר לקצא״א לממש עסקה שחתמה לצרכים מסחריים מול חברת מד-רד במסגרת הסכמי אברהם. לטענת המשרד להגנת הסביבה, אותה ועדה התעלמה כמעט לחלוטין מטענות שהעלה.
סילמן וראשי הערים כתבו לנתניהו: ״מטרת מדיניות המשרד להגנת הסביבה היא להפחית סיכונים משמעותיים לציבור ולבריאותו, לסביבה הימית הרגישה ולשונית האלמוגים הצפונית בעולם. בעוד שהוועדה שהקים משרד רה״מ טענה כי יש לשנות את המדיניות 'בשם הביטחון האנרגטי' (לפי נוסח הצעת המחליטים שנדונה בין המשרדים השבוע, שר הביטחון, יואב גלנט, לא מוביל את ההצעה ואף מתנה את תמיכתו בעמדת ראשי הערים), המשרד להגנת הסביבה למעשה הסיר את המגבלות המוטלות על קצא״א באשר ליבוא המיועד לצרכי המשק באופן מלא בעת המלחמה. לכן, מציינים במשרד להגנת הסביבה, לא ברור מדוע במשרד ראש הממשלה דורשים להסיר כל מגבלה על השינוע, בכל עת – בין אם לצרכי המשק המקומי או לצרכים מסחריים של אחסון בלבד ומכירה לשווקים בעולם.
״המסקנה המתבקשת היא שמדובר בהסכם מסחרי בלבד, שאין לו מטרה אחרת״, כתבו סילמן וראשי הערים. ״הדחיפות בקידום עסקים כלכליים-פיננסיים של קצא״א אינה ברורה, במיוחד כשהיא באה על חשבון בריאות הציבור, הביטחון שלו והסביבה. גם כך, לאור פגיעות כטב״מים ופגיעה באוניות ומכליות נפט, הרחבת שינוע הנפט במפרץ אילת מסוכנת ביטחונית. ולכן, בפועל, מאז נובמבר 2023, לא נכנסו מכליות נפט למפרץ אילת בשל המלחמה, וטוב שכך״.
סילמן וראשי הערים ניסו לעורר את תשומת ליבו של נתניהו לסיכונים הרבים, מהם לטענת המשרד להגנת הסביבה התעלם הצוות שהקים מנכ״ל משרדו. כך למשל, זיהום ימי יכול להוביל למחסור במי שתייה עקב השבתה של מתקן ההתפלה באילת, זיהום האוויר בשגרה יגדל עם הגדלת היקף השינוע, פגיעה ביחסי החוץ אילו יתרחש זיהום נפט משמעותי שכן הוא עלול להשפיע גם על מדינות שאף עלולות לדרוש מישראל פיצוי.
העלות העצומה של דליפת נפט
בעוד שהוועדה שקמה במשרד ראש המשלה בוחנת את התועלות הכלכליות בהפיכת אילת לגשר יבשתי לשינוע נפט לעולם והגדלה משמעותית של פעילות עסקי הנפט בה, המשרד להגנת הסביבה מזהיר כי ההשפעה הכלכלית של שפך נפט במפרץ אילת יכולה להגיע לכדי עלות של כ-16 מיליארד שקל. 3.3 מיליארד שקל בשל עלויות ניקוי ונזק סביבתי ועוד כ-13 מיליארד שקל של פגיעה כלכלית בתיירות העיר אילת והצרכנות, אל מול הסכם מסחרי המניב ״סכומים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים בשנה״. זאת, בהערכה של ״תרחיש סביר״, הבוחן שפך נפט בהיקף של כ-25 אלף טון (מיכל אחד מתוך עשרה במיכלית נפט). רק לשם השוואה, התרחיש הגרוע ביותר יכול להגיע לכדי שפך מכלית שלמה במשקל 270 אלף טונות. ״כל הצעת מחליטים אחרת, משמעותה סיכון בריאות הציבור והסביבה, תוך שימוש באמתלה של ׳צורך מלחמתי׳ או ׳ביטחון אנרגטי׳, מבלי שיש לכך ביסוס של ממש״, כתבו.
לכל אלה נוספת עובדה נוספת: משרדו של נתניהו מוביל החלטה להעלאה משמעותית של הסיכון הסביבתי במפרץ אילת, למרות שלאורך שנים ארוכות ממשלותיו מסמסו ודחו תקצוב לתגבור המוכנות והתגובה לאירוע זיהום ים בשמן, בדומה למתרחש במדינות מערביות. למעשה, גם הממשלה הנוכחית ומתוך כך סילמן עצמה, התחייבה עם כינונה לפעול בנושא ולדאוג לתקצוב הולם – אולם לא עשתה דבר בנושא עד עתה. זאת, למרות שבשנת 2008 קיבלה הממשלה את עקרונות התוכנית הלאומית לתגובה ולמוכנות לזיהום ים בשמן, והתחייבה לחוקק חוק בנושא ולתקצבה. עם השנים פער המוכנות גדל, וכעת ישנו מחסור אקוטי בתקני כוח אדם, תקציב שנתי ותחנות נוספות לטיפול בזיהום ים.
לפני כשנתיים, הוערך הסכום הנדרש לתגבור המוכנות בכ-15 מיליון שקלים, אולם ייתכן כי היום מדובר בסכום גבוה יותר. כך למשל, לפי המשרד להגנת הסביבה, תחנת אילת של המשרד שממוקמת בין מכלל קצא"א לשמורת האלמוגים, ומאוישת על ידי 4 מפקחי זיהום ים בלבד. הציוד של יחידת המשרד באילת מיושן, ולמרות מאמצים ותקציבים מרובים המושקעים באחזקה, התחנה באילת אינה ערוכה כלל להתמודדות עם סדר גודל הפעילות הצפוי, מבחינת תקני כוח אדם. נדגיש, כי גם כעת, למרות שמשרד ראש הממשלה דורש לבטל את סמכויות המשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת, הוא לא טרח לפעול במקביל לקידום חוק התלמ״ת.
מקצא"א נמסר: ״קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות, ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הלחימה במספר חזיתות, כולל החזית הצפונית של מדינת ישראל. לולא הטלתן של ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה״.
