דעהשנה טובה: היתרון הגדול של המשק הישראלי על העולם
דעה
שנה טובה: היתרון הגדול של המשק הישראלי על העולם
שילוב של צמיחה מרשימה ואינפלציה לא גבוהה ביחס למדינות אחרות היא דרך נאה לסיים את השנה העברית החולפת. בתום אחת השנים הסוערות, אפשר להתעודד: השנה שלנו מסתיימת בשבוע הבא, ושל שאר העולם נמשכת
177,000 תינוקות נולדו לשנת תשפ"ב – אחת השנים הסוערות שידע העולם, כלכלית, מדינית, פוליטית, ביטחונית וחברתית.
ההערכות האופטימיות שליוו את תחילת השנה העברית החולפת התפוגגו להן עד מהרה. במקום המשך התאוששות כלכלית, רכובה על גלי הניצחון על הקורונה, הגיעו תהפוכות חדשות, יריבים ותיקים שכמעט שכחנו (אינפלציה וריביות גבוהות) וכאלו שלא חשבנו שיחזרו במאה ב-21 (מלחמה באירופה).
53,000 איש נפטרו השנה, אך 59,000 איש עלו לארץ. כן, גל עלייה, עוד מונח שחשבנו שהשארנו אחרינו בשנות ה-90 של המאה שעברה (אך טוב שחזר).
ומה צפוי לעולים החדשים ולאוכלוסייה הוותיקה בשנת תשפ"ג?
נאמר את האמת, סיכויי ההצלחה לחזות זאת, לאחר שנה כמו זו שעברה עלינו, משולה לניסיון לחזות מה יהיה בסצנה הבאה של stranger things. סיכוי לא גבוה במיוחד.
ובכל זאת, מה שכן ניתן לומר הוא שישראל מסיימת את תשפ"ב במצב טוב יותר (או גרוע פחות, למי שקם על רגל שמאל) ממדינות רבות אחרות.
אחרי הכל:
יש כאן אינפלציה של 4.6% ב-12 החודשים האחרונים – פחות ממחצית מהאינפלציה הממוצעת של ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). נכון, כשמנכים את מוצרי האנרגיה והמזון אנחנו קרובים יותר, אבל היי, אנחנו ערב חג.
צמיחה של 7.4% רשם התוצר המקומי הגולמי ברבע השני של השנה לעומת הרבע המקביל אשתקד, פי 2 ויותר מצמיחתן הממוצעת של חברות הארגון ובין הגבוהות בהן.
עודף נרשם ב-12 החודשים האחרונים בתקציב הממשלה! אירוע נדיר שמתחולל דווקא בשנה כלכלית גלובלית קשה כזו. מדינות גוש האירו, לשם השוואה, סיימו את השנה שעברה עם גירעון תקציבי ממוצע גבוה מ-5%. לא צפוי שיפור השנה, בלשון המעטה.
אגב כך, שב המשק לתעסוקה מלאה וגם עליית האבטלה שהתבשרנו השבוע אינה אלא תוצאה של אופטימיות בקרב משקי הבית, השבים לכוח העבודה האזרחי בתקווה שיוכלו לאייש כ-150,000 משרות בלתי מאוישות במשק.
אין חולק כי שילוב של צמיחה מרשימה ואינפלציה לא גבוהה כל כך (יחסית לעולם) הינה דרך נאה לסיים את השנה העברית החולפת.
נכון, האינפלציה עדיין גבוהה פי 1.5 מהרף העליון של יעד האינפלציה (3 אחוזים), אך רוב המדינות המפותחות היו רוצות להיות קרובות כל כך ליעד.
אז נקודת פתיחה טובה לשנת תשפ"ג יש, וזה חשוב כי רציתי מאוד לכתוב טור אופטימי לקראת ראש השנה.
כמובן, האתגרים רבים ולא לאורך זמן תוכל כלכלה כמו זו הישראלית, שהינה משק קטן ופתוח לחלוטין לתנועות הון ומוצרים – לרשום צמיחה גבוהה כל כך ולחמוק מהחולשה (שלא לומר משבר – בכל הקשור לאירופה) הפוקדת את מדינות המערב.
כמו כן, יש עוד כל כך הרבה דברים לשפר. למשל (לפי אתר ה-OECD):
• התוצר המקומי הגולמי לנפש שלנו נמוך ב-28% מזה של המדינות המצטיינות בארגון. הפריון נמוך ב-35%. שיפור הפריון הכרחי כדי לפצות על כל האטה טבעית בקצב הצמיחה בהמשך.
• יותר משלושת רבעי מהאוכלוסייה חשופה לרמות מסוכנות של זיהום אוויר. ממשלה חדשה ושנה חדשה מהוות הזדמנות טובה לקדם מהלכים בתחום משבר האקלים.
• אי השוויון בחלוקת ההכנסות גבוה יותר מאשר ברוב המדינות המתקדמות. 20% מהאוכלוסיות עם ההכנסות הנמוכות ביותר מחזיקים רק 6.3% מסך ההכנסה הלאומית.
חשוב מאוד שנתוני המאקרו החזקים שלנו יורגשו על ידי הציבור, כפי שהדגשתי בטורים שכתבתי כאן בעבר. זו משימה מאתגרת, משום שצמיחה גבוהה במשק עתיר טכנולוגיה עילית כמו שלנו נוטה להגדיל דווקא את אי השוויון בחלוקת ההכנסות.
וכמובן, אמנם לפנינו שנה עברית חדשה, אך בחירות חמישיות "ישנות". אני מאחל לכלכלת ישראל ממשלה שתוכל סוף-סוף לתפקד לאורך זמן, להעביר תקציב ולשמר את ההישגים הפיסקאליים היוצאים מן הכלל. זה משהו ש"תלוי בנו".
לסיום, יש לנו יתרון אחד על פני כל המדינות האחרות. השנה שלנו מסתיימת בשבוע הבא. שלהן, נמשכת.
שנה טובה וחג שמח לכל הקוראים
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
