תמשיך להתמזג
תמשיך להתמזג
תופעת המיזוגים בין משרדי עורכי דין צברה תאוצה בשנת 2021 ותוצאותיה משנות את פני הענף. ככל שהזמן עובר, משרדי עורכי הדין הבינוניים מתמזגים ומתפצלים ומשרדי עורכי הדין הגדולים הולכים ומתחזקים, מה שמשפיע על תנאי העובדים ושכר עורכי הדין, וגם על השירות שכל משרד יכול להציע. לקראת פורום בכירי ענף המשפט של Duns 100 מסבירים כמה מעורכי הדין המובילים בענף את הסיבות לסחף המיזוגים שפוקד את הענף, ואת המשמעויות שיש לו על עולם משרדי עורכי הדין
לא מעט מיזוגים ופיצולים של משרדי עורכי דין אירעו בשנה החולפת ועם פתיחת שנת 2022. לעיתים, משרדים קטנים חברו לגדולים, לעיתים משרדים בינוניים התמזגו והפכו לגדולים, לעיתים משרדים התפצלו כאשר שורה של עורכי דין עוברים למשרדים גדולים. בניגוד לעבר אז חלק מהמיזוגים נועד להכניס פלטפורמות עסקיות ותחומי עיסוק שהמשרדים הגדולים לא פעלו בהם, בתקופה האחרונה אנו עדים למיזוגים שבהם המשרדים הגדולים מצרפים עורכי דין או מחלקות ממשרדים בינוניים וקטנים בכדי לחזק פונקציות קיימות. התופעה שהולכת ומתחזקת בישראל, קיימת גם בעולם, בדגש על ארצות הברית, וגורמת לכך שהמשרדים הבינוניים שבעבר החזיקו ביתרונות מסוימים, הולכים ומאבדים את היתרונות הללו למשרדים הגדולים שהופכים לתחנה אחת שיכולה לטפל בכל התחומים הרלוונטיים ( One stop shop ), כאשר המשרדים הגדולים גם מחזיקים בחוסן כלכלי שמאפשר להם לגייס עורכי דין מצוינים ולהעניק להם תנאים טובים בהשוואה למשרדים הקטנים, או בהשוואה לעולם ההייטק שהפך גם הוא למתחרה משמעותי של ענף עריכת הדין.
הכמות הגדולה של המיזוגים גורמת לשינוי פני הענף ומובילים לכך שבעתיד הלא רחוק נראה מספר לא רב של משרדים ששולטים בשוק, לצד משרדי בוטיק שמביאים עמם את היתרונות היחסיים שלהם ונראה שהם יצליחו לשרוד את התחרות הקשה בגלל יתרונות אלו.
לקראת פורום המשפט של 100 duns, כמה מעורכי הדין המובילים בישראל מתייחסים לאחת התופעות המרכזיות של 2021, שממשיכה לתת את אותותיה בשנת 2022 ומשנה כאמור את האופן שבו פועלים ונראים משרדי עורכי הדין בישראל.
"התהליך נמצא בעיצומו ועוד רחוק מלמצות את עצמו"
כאמור, בשנה החולפת ראינו מיזוגים רבים. נציין כמה מבולטים שבהם: מיזוג משרד עורכי הדין ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ומשרד המבורגר עברון, עורכי הדין במשרד שביט, בראון, גלאון התמזגו למשרד תדמור לוי. עו"ד יובל גלאון וצוותו הצטרף לעמית פולק מטלון. משרד גולדמן ארליך התמזג גם כן לעמית פולק מטלון, שעשרות מעובדיו עברו ל'פישר'. בתווך, משרדי בוטיק התמזגו למשרדים גדולים, והיו גם טלטלות בכמה מהמשרדים, כמו למשל הטלטלה שאירעה במשרד 'זיסמן'. התנועה הרבה בין המשרדים מעלה את השאלה באם התופעה מוצתה, או לפחות עברה את השיא שלה וכעת נראה התייצבות מסוימת, אולם לפי בכירי עולם המשפט, נראה שהתופעה תלך ותגדל, כמו גם המשמעותיות שיגזרו ממנה, "תהליך הקונסולידציה בשוק עריכת הדין נמצא בעיצומו ורחוק עדיין מלמצות את עצמו. להערכתי, צפוי שמספר משרדי עורכי הדין הגדולים יצטמצם לקבוצה של כעשרה משרדים גדולים, שירכזו רמת מומחיות וידע גבוה ויכולת לשרת את צרכיהם של לקוחות גדולים ועניינים מורכבים", אומר עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל 'ברנע ג'פה לנדה', לא מדובר ברכישה של נתחי שוק משמעותיים, שכן רמת הביזור תישאר גדולה, בוודאי יחסית לתחום ראיית החשבון המתאפיין בקהילה קטנה של 4 עד 5 משרדים גדולים. עם זאת, בעוד שמשרדי בוטיק ימשיכו ויתקיימו, לפחות בתחומי נישה, הרי שהאתגרים שכבר פוגעים במשרדים הבינוניים רק יתחזקו – ובראשם הקשיים בגיוס ושימור כוח אדם".
עו"ד ברנע אינו היחיד שגורס כי התופעה רחוקה ממיצוי, ודברים דומים נשמעים גם מעורכי דין בכירים אחרים, "לדעתי, מגמת המיזוגים בשוק עריכת הדין כאן כדי להישאר. בשנתיים האחרונות ישנה מגמה ניכרת של מיזוגים ופיצולים בהיקפים שלא הכרנו קודם לכן. רק בשנה האחרונה חלו מיזוגים של משרדים גדולים/בינוניים לתוך משרדים גדולים אחרים: משרד תדמור - לוי שצפוי להתמזג עם יגאל ארנון; משרד המבורגר – עברון שהתמזג לתוך ארדינסט; ומשרד גולדמן - ארליך שהתמזג למשרדנו", אומרת עו"ד ורו"ח רחלי גוז - לביא, שותפה מנהלת ושותפה במחלקת המיסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', "לטעמי, המשרדים הגדולים שהשכילו לשלב לתוכם מחלקות שמציעות ערך מוסף ללקוחות והופכות את המשרד ל -One Stop Shop ימשיכו להתקיים בטווח הארוך. בהתאמה, המשרדים הבינוניים והבוטיקים אכן חשופים לתמורות החלות בשוק. שכן, לקוחות נדרשים היום ליותר שירותים משפטיים משנדרשו בעבר, עם התמחות בתחומי נישה. ניקח לדוגמא משרד בינוני טיפוסי שתחום התמחותו הראשי הוא בנדל"ן, ומציע גם מחלקה מסחרית ומחלקת ליטיגציה. לקוח של אותו משרד עשוי להידרש גם לשירותי מיסוי, דיני עבודה, דיני תכנון ובנייה מקצועיים, וכיו"ב. כך, שהלקוח יהיה חייב לפצל את עבודתו בין מספר משרדים שונים. דילמה, שאינה אופיינית למשרד גדול המציע לרוב את כלל סוגי השירותים. בצד זאת, גם סוגיות הקשורות בגיוס כח אדם איכותי מהוות זרז לביצוע מיזוגים. שכן, משרדים בינוניים וקטנים מוגבלים ביכולתם לשלם את השכר הנוהג במשרדים הגדולים. ככל שקשיי הגיוס נמשכים זמן רב יותר, כך גדל התמריץ להתמזג למשרד גדול, שניתן יהיה באמצעותו לפצות על פערי השכר לצורך גיוס כ"א איכותי".
האם אנחנו בדרך למציאות הקיימת בענף הרו"ח בו שולטות כמה פירמות מרכזיות?
ככל שהתופעה תופסת נפח, והכיוון הוא שמשרדים גדולים יגדלו, ובינוניים יתקשו לשרוד, עולה השאלה באם אנחנו בדרך למספר נמוך של פירמות ענק שישלטו על שוק עריכת הדין, "המצב הנוכחי של קונסולידציה במשרדי עורכי הדין יכול להזכיר את החיבורים במשרדי ראיית החשבון לפני כשני עשורים, כאשר השוק הצטמצם למספר קטן מאד של פירמות גדולות השולטות בשוק כולו. עם זאת, ספק בעיני אם ניתן לגזור גזירה שווה בין שני הסקטורים", אומר עו"ד שרון אמיר, שותף בכיר וראש מחלקת המיזוגים והרכישות, במשרד 'נשיץ ברנדס אמיר', "המשותף לשני הסקטורים הוא בתחרות הגוברת בין המשרדים, המקשה על קיומם של משרדים בינוניים, ובמידה מעטה יותר גם על קיומם של משרדי הבוטיק. הפתרון עבור משרדים אלו הוא בהצטרפות למשרדים הגדולים. גם המשרדים הגדולים מצדם, מעוניינים להרחיב את תחומי הפעילות הקיימים, להתרחב לתחומים ושווקים חדשים ולספק מענה ללקוחות במגוון רב של שירותים כ- Full-Service Law Firm, או one-stop-shop. עולם עריכת הדין מושפע גם באופן ישיר משוק ההייטק הישראלי ומהצמיחה של השוק בתקופה זו. גיוס כוח האדם המאסיבי והתנאים המוצעים בתעשיית ההייטק, יצרו סיטואציה מורכבת עבור כל משרדי עורכי הדין, אך זו משפיעה עוד יותר על המשרדים הבינוניים ומשרדי הבוטיק שמתקשים להתחרות בתנאים המוצעים ומתמודדים עם מצוקה של ממש בתחום. ככל שהמשרד גדול ממוצב יותר, כך יכולת גיוס כוח-אדם איכותי יותר, הן ברמת העניין והסיפוק המקצועי והן ברמת התגמול ותנאי העבודה. כמו כן, בשוק גלובאלי קיים צורך להעניק שירות בזירה המסחרית הבינלאומית, אם זה לחברות ישראליות השואפות להתרחב ולהתפתח מעבר לים ואם לחברות זרות המעוניינות להיכנס לשוק הישראלי. למשרדים הגדולים יש את הכלים לפעול בשוק זה באמצעות שירות מקצועי ומקיף. זאת, בשונה ממשרדים בינוניים ומשרדי הבוטיק שמתקשים להעניק שרות המכסה את כל רוחב היריעה. עד כאן המאפיינים הדומים לשוק רואי החשבון התורמים להגברת הקונסולידציה". לדברי עו"ד אמיר השוני בין התהליכים הוא גם זה שצפוי להוביל את התהליך לתוצאה שתהיה שונה מהמצב של הצנטרליסטי שבו מצוי עולם ראיית החשבון, "מנגד, בעוד שבשוק משרדי רואי החשבון התגבש מספר קטן של פירמות בינלאומיות הפועלות ברחבי העולם תחת מעטה משותף, שוק עריכת הדין הוא הרבה יותר לוקאלי והמעבר בין מדינה למדינה קשה הרבה יותר, ולעתים, כמו בישראל, אף כפוף לחקיקה המסכלת את יכולתן של הפירמות הזרות להיכנס לשותפות מקומית. גם מספר העובדים המקצועיים במשרדי ראיית החשבון הגדולים שונה בסדרי גודל מזה שבמשרדי עורכי הדין הגדולים. כמו כן, אופי תפקידו של עורך הדין מחייב קשר הדוק ואישי יותר עם הלקוח מזה של רואה החשבון ומושפע מניגודי אינטרסים בין צדדים שיש בו כדי להוות מחסום לקונסולידציה רבה מדי. להערכתי, טרם ראינו את סופו של תהליך המיזוגים במשרדי עורכי הדין ואלה יימשכו ויקטינו את מספר המשרדים הבינוניים ומשרדי הבוטיק. עם זאת, המשרדים הבינוניים, ועל אחת כמה וכמה, משרדי הבוטיק, אינם צפויים להיעלם בעתיד הקרוב".
"יש אלינו פניות רבות למיזוגים והצטרפויות ואנחנו עוסקים בכך רבות"
תופעת המיזוגים גדלה ונרקמת גם במקביל לכתיבת שורות אלו, ונראה שישנם משרדים רבים הנמצאים במו"מ כזה או אחר אשר מתרחש לרוב מתחת לפני השטח, עד שיוצאת ההודעה לעיתונות שחושפת את המיזוג שהתבשל לו במשך תקופה, "תופעת המיזוגים של משרדים קטנים או בינוניים למשרדים גדולים בהחלט צפויה להתגבר והמשרדים הגדולים יחלשו על נתחי שוק הולכים וגדלים. תנאי השוק מכתיבים זאת. הצורך לספק סל שירותים רחב ומקצועי ללקוחות, חיזוק מומחיות בתחומים שונים, התחרות על כח אדם איכותי, העדפת לקוחות, ובייחוד לקוחות זרים, את המשרדים הגדולים ורצון לקיים בולטות בשוק, כל אלה מעניקים יתרון חד משמעי למשרדים הגדולים. להערכתי משרדים בינוניים בגודלם יעלמו, זאת מהסיבות שמניתי. השוק הפך להיות שוק של המשרדים הגדולים. ביחס למשרדים קטנים, אלה ישרדו להערכתי רק אם מדובר במשרדי בוטיק שמתמחים בתחום מאד נישתי וספציפי", אומרת עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק ההון, משרד 'גרוס ושות', שבימים אלה סגרו מיזוג נוסף, שהצטרף לשורת מיזוגים אחרים שקרו בשנה החולפת, "ב'גרוס' אנחנו מרגישים את המגמה הזו באופן מאד ברור. יש אלינו פניות רבות למיזוגים והצטרפויות ואנחנו עוסקים בכך רבות. בשנת 21 צירפנו לשורותינו את משרד 'נחושתן יוגב', שהרחיב את הפעילות בתחום הליטיגציה ואת משרד 'טביב גבע', שהקימו מחלקת קלינטק במשרד. בנוסף, פתחנו את השנה עם ההודעה על מיזוג משרד 'נתן מאיר', משרד מוביל ומוכר, הפועל כבר כארבעה עשורים ומתמחה, בין היתר, בתחום השלטון המקומי, ליטיגציה, נדל"ן, משפט מנהלי, תכנון ובניה, משפט מסחרי ומיסוי מוניציפלי. המיזוג הזה הוא הוא חלק ממדיניות הצמיחה של גרוסד ומהווה מכפיל כוח משמעותי, אשר יחזק את יכולות המשרד תוך הרחבת תחומי פעילות".
משרד נוסף שחווה מיזוג ממש עם פתיחת שנת 2022 הוא 'שבלת' שאליו התמזג משרד 'עמוס בנצור', "ברור שכאשר מתבוננים על השנים האחרונות בתחום עריכת הדין קיימת מגמה ברורה של מיזוגים. המגמה תמשיך ואף תתעצם, שכן הינה תולדה של התפתחויות בעולם העסקי ובעולם התעסוקה, דרישות טכנולוגיה וטרנספורמציה דיגיטלית, אירועי סייבר ועוד" אומר עו"ד ליאור אבירם, שותף מנהל שבלת ושות', "בין הסיבות הבולטות שניתן למנות: הצורך למשוך ולשמר כח אדם איכותי, הן בשל רמות השכר והן בשל הצורך לטפח, לשמר ולאתגר על כח אדם שכזה. הצורך בבולטות בינלאומית. הצורך בבנייה ותחזוקת תשתיות רחבות ויקרות של שיווק מתקדם, תשתיות אופרטיביות ותשתיות טכנולוגיות מורכבות. ולבסוף, התמקדות בתחומי התמחות וידע ההולכת ומתעצמת, גם כהתפתחות טבעית של תחומי הפעילות העסקית וגם בגלל רגולציה מתעצמת משנה לשנה".
גם עו"ד אבירם מסכים כי מצבם של משרדי עו"ד הבינוניים בעייתי, הרבה בגלל המשאבים המוגבלים שיש להם בהשוואה למשרדי עו"ד הגדולים, וגם עם הנחת היסוד שאנחנו לא בדרכנו לראות שליטה של 4 פירמות גדולות, כמו שאנו רואים בעולם רו"ח, "בכל התחומים הנ"ל ישנו יתרון לגודל. כמו בכל העולם כוח אדם איכותי נמשך ומטורגט על ידי המשרדים הגדולים. עבור משרדים בינוניים - עליות השכר הפכו את ההתמודדות על המשאב האנושי האיכותי קשה ומאתגרת אף יותר. מבנה ההכנסות לא מאפשר להתחרות ביעילות על אוכלוסיית עורכי הדין והיתרון לגודל בנושא תשתיות, שיווק וכו' לא קיים. אני מאמין שתמיד יהיה מקום למשרדי בוטיק קטנים ומתמחים, אך זה קיים בעיקר בנישות ספציפיות (כמו צווארון לבן, דיני עבודה וכד'), אך אלו היוצאים מן הכלל.
עם זאת, כאשר בוחנים את שוק עריכת הדין, אני לא מעריך שנראה פה את תופעת ה-4BIG זאת גם בשל כמות מרובה של ניגודי עניינים שנוצרת, וגם בשל האופי הבסיסי האישי יותר של מקצוע עריכת דין לעומת ענף ראיית חשבון. פירמת עורכי דין מבוססת יותר על טאלנטים אישים ופחות תוצר של עבודה מערכתית. לסיכום, המגמה בארץ דומה לזו המתרחשת בעולם ואשר הולכת לכיוון מיזוגים. כמו בעולם, גם בישראל - למשרדים הבינוניים קשה לשרוד שכן יותר קשה להם להתחרות בגדולים מחד - שוב, בגלל היעדר היצע של תחומי התמחות, תשתיות שיווקיות, משאב אנושי איכותי, מחשוב ובולטות בינלאומית - ומאידך אין להם את הגמישות המוחלטת והמיוחדות של משרדי הבוטיק".
