הסדר מותנה – מלכודת הדבש של החשודים
הסדר מותנה – מלכודת הדבש של החשודים
סגירת תיק בהסדר מותנה מוצגת לחשודים כמתנה. בפועל זו עלולה להיות קללה
לפני כ-10 שנים חדר לעולם המשפט הפלילי הליך משונה שנקרא הסדר מותנה.
הליך ההסדר המותנה הוא בן תערובת – חיבור משונה של תיק שנסגר מבחינה פרוצדורלית אך מהותית הוא מגלם הליך פלילי מקוצר ומתומצת. מיני הליך פלילי.
ראשית יוסבר בתמצית מהו ההסדר המותנה.
עילות הסגירה העיקריות לתיקים פליליים הם: חוסר אשמה, "חוסר ראיות" ו"חוסר עניין לציבור" (בשמה המוכר יותר). הסדר מותנה (סגירה בהסדר) זו עילת הסגירה הרביעית והפחות טובה מכולן (נגיע לזה בהמשך).
בעוד שתיקי חקירה נסגרים באחת משלוש העילות ה"רגילות", בדרך כלל, ללא שקיימת חובה מצד החשוד להגיב או להשתתף, בתהליך הסגירה בהסדר מותנה החשוד מעורב בתהליך בדרך כזו או אחרת.
הסדר מותנה, מהותית, הוא יצור כלאיים של כתב אישום וסגירת תיק. למעשה הסדר מותנה מהווה דרך חלופית להעמדה לדין פלילי אך ללא הגשת כתב אישום וניהול הליך בבית המשפט.
הסדר מותנה הוא הסכם שנחתם בין חשוד לבין רשות התביעה, במסגרתו נמנעת התביעה מהגשת כתב אישום כנגד החשוד. בתמורה, החשוד מודה בפרטי העבירה והוא מתחייב לעמוד בתנאים שונים. יודגש, כי בעצם החתימה על ההסדר, מודה החשוד בעובדות טיוטת כתב האישום.
יצוין, כי החשוד יכול לסרב להסדר או לאחד מתנאי ההסדר, ובמקרה כזה יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט. כמו כן, ככל שגובש ונחתם הסדר מותנה עם החשוד, אך הוא לא מילא אחרי תנאי מסוים מתנאי ההסדר, יוגש כנגדו כתב אישום לבית המשפט. ככל שהחשוד מילא אחר חלק מהתנאים בהסדר, בית המשפט יתחשב בכך בשלב גזירת העונש.
ככל שהחשוד ימלא אחר תנאי ההסדר, מתחייבת התביעה כי התיק הפלילי בעניינו של החשוד ייסגר בעילת הסגירה "סגירה בהסדר".
בעוד שבעילות הסגירה האחרות, התיק יכול להיסגר מחוסר אשמה, ראיות או עניין ציבורי, בהסדר מותנה התביעה או הפרקליטות רשאיות לסגור תיק בהתקיים מספר תנאים: החשוד בגיר; לא מדובר בעבירה חמורה, אלא חטא או עוון; קיימות מספיק ראיות לאישום בעבירה; העונש המתאים לדעת התביעה אינו כולל מאסר בפועל; החשוד נעדר עבר פלילי ב-5 השנים האחרונות; לא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה; לחשוד אין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים.
לאחר עמידה בתנאים, ההסדר המותנה יצטרך להכיל את הפרטים הבאים: תיאור העובדות והוראות החוק, הודאת החשוד, התנאים שעל החשוד למלא במסגרת ההסדר המותנה, התקופה שנקבעה לקיום ההסדר המותנה ועוד.
לעומת תיקים שנסגרים באחת מעילות הסגירה האחרות, ללא שום תנאי לסגירת התיק, בהסדר מותנה החשוד צריך לעמוד במספר תנאים במסגרת ההסדר המותנה (אחד או יותר): תשלום קנס; פיצוי לנפגע העבירה, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, עמידה בתוכנית טיפול, ועוד.
ראוי לציין, כי לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה ישנה זכות להביע את עמדתם בעניין ההסדר המותנה שמעוניינת המדינה לחתום עם החשוד אך פעמים רבות הם מעודכנים על דבר ההסדר המותנה רק בדיעבד.
יצוין, כי סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה מפורסמת באתר האינטרנט של התביעה, אולם ללא סימני זיהוי של החשוד או נפגע עבירה.
סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה היא רעיון טוב, אך לא תמיד.
משמעות סגירת התיק בהסדר מותנה היא שהחשוד מודה בביצוע העבירה. לעיתים החשודים מודים בביצוע העבירה בהליכי הסדר מותנה, אף אם הם לא ביצעו אותה, אך ורק בכדי לצמצם את הסיכון לקבל עונש ולסגור את התיק. לפעמים, החשודים מודים אפילו רק כדי להימנע מהגעה לבית משפט ולמנוע סיכון לרישום פלילי.
לעיתים ההודאה פוגעת בחשוד. כך, במקרה שבו יש נפגע, יוכל נפגע העבירה לתבוע את החשוד בהליך אזרחי, שכן קיימת הודאתו – דבר המקל על מערכת המשפט האזרחית לפסוק לחובתו, שכן כל שנותר להכריע הוא הנזק שנגרם מביצוע העבירה. יחד עם זאת, לרוב חשודים מעדיפים לסגור את התיק בהסדר מותנה, על אף ההודאה, שכן הסיכון לקבל עונש כבד בהליך הוכחות הוא גבוה יותר.
כמו כן, בעוד שבבית משפט יש שופט ושני צדדים – התביעה וההגנה, בהסדר מותנה התביעה משמשת גם כשופט וזהו מצב בעייתי, במיוחד כאשר התביעה לרוב רואה את עמדתה ככזו שצריכה להחמיר עם החשוד. אם התובע בהליך ההסדר המותנה החליט על עמדה עונשית מסויימת, החשוד אינו יכול לטעון למשהו אחר – עליו לקבל את ההסדר כמו שהוא או לסרב ולהגיע להליך "מסוכן" של כתב אישום. מטבע הדברים, התובעים מודעים לכך ולעיתים עושים שימוש במצב הזה. מנגד, אם החשוד היה מגיע לבית המשפט, מולו היה שופט שהוא ניטרלי שצריך להחליט על סמך הדברים המובאים בפניו ומעליו יש ערכאת ערעור.
בעיה נוספת בהליך ההסדר המותנה, נעוצה בכך שפעמים רבות החשודים לא פונים לעורכי דין לצורך ייצוג בשלב זה. החשודים אינם מודעים לאפשרות שעורך הדין יבחן את חומר החקירה הקיים בתיק וינסה לשכנע את הגורם הרלוונטי לסגור את התיק אף מבלי שהחשוד יצטרך לחתום על הסדר מותנה ולהודות בעבירה פלילי. במקרה אחרים, החשודים אינם רואים את האפקט הנלווה להסדר המותנה, כמו ההשלכות שלו להמשך (רישיון לנשק, נפגע העבירה וכד').
מכאן, שההסדר המותנה יכול להיות הליך מבורך, אך גם מלכודת דבש ולא כדאי לחתום עליו ללא ייעוץ מתאים.
מאת עו"ד עומר בללי ועו"ד שלי לוי, עומר בללי, משרד עורכי דין פלילי
d&b – לדעת להחליט
