החלום על רילוקיישן ואיך להיערך אליו
החלום על רילוקיישן ואיך להיערך אליו
ישראל ידועה כאומת הייטק, ולכן יש המון ישראלים שהאקזיט הגדול הוא, עבורם, החלום הגדול והורוד ביותר, אבל חוץ מהאקזיט יש עוד רבים וטובים שעבורם החלום הגדול הוא משרה עתירת שלמונים בארץ רחוקה... בארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות, גם משכורת גבוהה ונוחה, גם חיים נוחים, הצלחה וגם הזדמנות להכיר תרבות חדשה ואנשים חדשים...
כשאתם עומדים בפני הגשמת החלום הזה, אתם חייבים להיות מציאותיים ולהסדיר, משפטית, את כל הנושאים הכרוכים במעבר המגורים המשפחתי שלכם לחו"ל... כי למרות שהחלום הזה הוא ורוד ומבטיח – הוא יכול בקלות להפוך לחלום בלהות.
הבעיה העיקרית עם רילוקיישן מתחילה כשהזוגיות מתערערת דווקא בחו"ל ואחד הצדדים רוצה לחזור והשני רוצה להישאר ויש ילדים באמצע...
את הסיפור הכואב של איתן בירן, כולנו מכירים- זהו מקרה של טרגדיה קיצונית, שגררה התנהלות משפטית סבוכה, יקרה ומורכבת- שיכולה היתה להימנע על ידי היערכות מוקדמת - וכשלא נערכים מראש, כי מי חושב על בעיות כאלה כשהחיים מציעים לכם הזדמנויות פז... אתם עלולים לשלם מחיר יקר- קחו לדוגמא את נטע ושלומי...
שלומי היה 'ילד פלא' : הוא היה שאפתן והצטיין בכל מה שעסק בו. הוא רקד וניגן, והדריך בצופים והיה תלמיד מצטיין. בצבא הוא התקבל ליחידת מיחשוב מסווגת ויוקרתית וגם שם סומן כהבטחה גדולה.
שם הוא הכיר את נטע - שהיתה מוכשרת, לא פחות, אבל הרבה הרבה יותר צנועה...
הם הפכו להיות הפאוור קאפל של היחידה וקיבלו הצעות לשמש בתפקידי מפתח בשירות קבע- אבל היו להם תכניות אחרות.
עם השיחרור מהצבא שניהם החלו ללמוד בטכניון. עם הכישורים הגבוהים של שניהם הם פצחו בלימודי הנדסת מחשבים ב'פקולטה ללימודי חשמל ומחשבים' בטכניון, והחלו בהכנות הקדחתניות לחתונתם.
אחרי החתונה הם המשיכו בלימודים מבלי לקחת בחשבון שנטע תיכנס להיריון בסוף השנה השניה, ושהולדת בתם הבכורה ייאלץ אותה להקפיא את הלימודים...
שלומי שעט קדימה. את לימודיו הוא סיים בהצטיינות יתרה ומיד קיבל משרה נחשקת בחברה בעלת שם עולמי...
ואז הגיעה הצעה הגדולה – לעבור לשנתיים לארה"ב לעבוד בחברה, ההיא, בעלת השם העולמי...
אי אפשר היה לסרב להצעה כזו- ונטע ושלומי הרגישו שהם ברי מזל והודו על ההזדמנות ועל כך ששפר עליהם מזלם...
העבודה בארה"ב לא היתה פשוטה, שלומי נעדר מהבית שעות ארוכות ורבות יותר מאלו שעבד בארץ, והצורך שלו להצטיין ולבלוט רק העצים את ההיעדרות הזו.
נטע לא טמנה את ידה בצלחת - היא הכניסה את הבת למשפחתון ונרשמה להשלמת הלימודים.
החיים היו ורודים יותר מאלו שהם תיארו לעצמם כשרק ארזו, אבל חוץ מהגעגועים למשפחות ולחברים- הכל היה מעל ומעבר למצופה.
השנתיים הוארכו לעוד שנתיים, ועוד שנה ובינתיים נולד להם גם רועי, הקטן והחמוד.
עם סיום הלימודים ומשנטע מיצתה את השהות בארה"ב, וגם לא מצאה עבודה... כפי שחשבה שתמצא, היא ביקשה לחזור.
"דוקא עכשיו? כשאני עומד לקבל קידום משמעותי?" שלומי רגז... והם נשארו עוד שנה.
נטע טיפלה בילדים – ועבדה בעבודות אימהיות ומזדמנות, אבל הרגישה שהמחיר שהיא משלמת על הריחוק הולך וגדל ובעיקר המחיר על אי מיצוי הפוטנציאל שלה...
בעיקר הפריע לה ששלומי לא מתפנה לראות אותה ואת ההקרבה שהיא הקריבה וככל שעובר הזמן הוא עסוק יותר ויותר בעצמו.
משהו בנטע נשבר והיא הודיעה לו שהיא חוזרת לארץ בסוף השנה. וזהו.
שלומי לא אהב את ההודעה, החד צדדית, אבל שידר, כלפי חוץ שהכל בסדר. בסתר ליבו הוא פירש את ההודעה הזו כבגידה שלה בו וכנטישה.
למרות שהוא שידר שהכל בסדר ושהיא יכולה לחזור והם ייאלצו לחיות "על קו" לתקופה מסוימת- זמן קצרצר לפני הטיסה הוא העלים את הדרכונים, של כולם, הגיש תביעת משמורת בארה"ב והתחילה מלחמה. זוכרים את החלום הורוד? אז כאן הוא הפך לסיוט...
נטע הבינה שהסיכוי שלה לחזור לארץ, הוא קלוש ולמעשה הוא כלא אותה בארה"ב.... וכעת היא נדרשת לוויתורים רכושיים מרחיקי לכת, בכדי שיאפשר לה לחזור, עם הילדים - אם בכלל.
זו היתה יריית הפתיחה למלחמת עולם שנמשכת עד היום...
• חובה לחתום על הסכם שמאפשר לכל אחד מהצדדים לחזור לגור בישראל, תוך התייחסות למקום מגורי הילדים. את ההסכם יש לאשר גם בארץ וגם במדינה אליה אתם נוסעים.
• גם אם אין לכם ילדים כשאתם יוצאים- התייחסו וקבעו את מקום מגורי הקבע שלכם.
• חובה לחתום על מסמך הבעת רצון- שיפרט מי אתם רוצים שיטפל בילדים שלכם אם יקרה לכם משהו...
• חובה לערוך צוואה.
• ואם אתם לוקחים את החוק לידיים ופשוט יוצאים עם הילדים? זה כבר נחשב לחטיפה.
• כשמדובר בחטיפה הדיונים ייערכו על פי אמנת האג: בית המשפט יבחן היכן מגורי הקבע שלכם... ואם מגורי הקבע שלכם בחו"ל- ההתדיינות המשפטית תיעשה בחו"ל.
d&b – לדעת להחליט
