בלעדי"שילמו על תיקון מעליות מעל מיליון שקל כשהעלות היא 50-60 אלף שקל"
בלעדי
"שילמו על תיקון מעליות מעל מיליון שקל כשהעלות היא 50-60 אלף שקל"
מזכרים סודיים בפרשת קרטל המעליות חושפים עד כמה עמוק היה התיאום בין השחקניות, מסע לחצים על מי שלא התיישר, ופגישות תיאום חשאיות בחצי חינם
בצהרי היום, 2 במאי 2018, נחת מייל חריג בתיבת פניות הציבור של רשות התחרות. "אנו נמצאים באמצע ניסיון של חברה מתחרה שפנתה אלינו על מנת להגיע להסדר כובל", נכתב שם. "לאחר שסירבנו היא מנסה לכפות עלינו להיכנס איתה להסדר כובל על מנת למנוע תחרות בתחום. מבקשים לדעת את עמדתכם בנושא".
מיילים עם טיפ חם לכאורה על עבירות פליליות שנשלחים לרשות במסגרת סכסוכים עסקיים הם אומנם לא אירוע נדיר, אבל המייל הזה היה שונה. כפי שעולה ממזכרים סודיים מתיק המודיעין של הרשות בפרשת קרטל המעליות שמתפרסמים כאן לראשונה, זה היה הדבר האמיתי. לא מידע ממקור אנונימי או כזה שלא ניתן לבסס. ההודעה הייתה חתומה על ידי דמות מוכרת וידועה בתחום: יעקב ברלינר, בעלים ומנכ"ל של חברה לשירותי מעליות בינונית שנושאת את שמו, ולה חוזי תחזוקה ותיקון של כ־1,300 מעליות לדבריו.
המייל הקפיץ את מנהל מחלקת החקירות והמודיעין של הרשות, חיים ארביב. לא כל יום דופק לחוקרים על הדלת אדם שיכול לשמש מודיע, גרון עמוק, ולסייע לפצח קרטל מבפנים. שעות ספורות לאחר מכן כבר ישבו מול ברלינר שני אנשי מודיעין מהמחלקה. בסדרת פגישות ושיחות שנערכו במהלך החודשיים הבאים עם ברלינר ואחיו נפתלי, שאחראי לצדדים הטכניים בחברה, סיפקו השניים מידע איכותי ממקור ראשון על הסדרים כובלים וניסיונות להסדרים כאלה בין החברות שפועלות בשוק.
ההסדרים האסורים הובילו לפי ברלינר לגביית מחירים גבוהים משמעותית, לעיתים פערים של מאות אלפי שקלים לתיקון, מצרכני שירותי התחזוקה ותיקון למעליות – בניינים פרטיים ובנייני ציבור וממשלה. "כשנדרשים לתקן מעלית יש אלמנט זמן, רוצים מהר", הסביר ברלינר לחוקרי הרשות. "וזה ביחד עם המונופוליזציה בתחום החלפים למעליות, גורם שהצרכן משלם על התיקון סכום גבוה משמעותית יותר מעלותו".
"יעקב נתן לדוגמא תיקון מעליות בשרונה (מתחם המגורים והבילוי בת"א, ת.ג) לאחר שריפה", כתבה בסיכום אחת הפגישות עם ברלינר ראש צוות חוקרים ברשות, אריאלה יוסטמן. "לדבריו שילמו על התיקון מעל מיליון שקל כשהעלות, לדבריו של יעקב, היא 50־60 אלף שקל". פער של מאות אחוזים. קרטל, לפי המודיע, שמנצל את הלחץ לתיקון מיידי של מעלית תקועה ועושק את הדיירים בניינים.
המידע שמסר ברלינר כמקור מודיעיני, הניע לימים חקירה סמויה שהפכה לגלויה במרץ 2019 עם מעצרם וחקירתם באזהרה של עשרות מעורבים בחברות מעליות ושירות מעליות. שנתיים לאחר מכן (מרץ 2021) הוגש כתבי אישום נגד 6 חברות (על־רד, כפיר מעליות, אלקטרה, צום, קונה ושינדלר) ו־13 מנהלים ועובדים בהן. אחד מהם, מנכ"ל קונה לשעבר גיא קבילי, כבר חתם על הסדר טיעון שבמסגרתו הודה בעבירה מופחתת של אחריות מנהלים. העונש שנגזר עליו הוא 75 ימים של עבודות שירות, וקנס של 50 אלף שקל. שלב העדויות במשפטם של שאר הנאשמים טרם החל.
"אני רוצה לשים את זה על השולחן", סיפר בכנות ברלינר לאנשי המודיעין של הרשות בפגישה השנייה שנערכה עמו, יום לאחר המייל הדרמטי ששלח. "חלק מהמתחרים שלי בתחום השירות למעליות הם גם חברים או מכרים שלי עשרות שנים. יש כאן מעורבות של עסקים וחברות רבת שנים. לעיתים אני מקבל החלטות עם עצמי לא להתחרות על לקוח מסוים או לבצע מהלך כזה או אחר, כי המתחרה שלי הוא גם מכר או חבר, ואני לא רוצה להיכנס איתו לעימות או לפגוע בו".
מדוע החברות ארוכת השנים לא שכנעה את ברלינר להמשיך לשתוק? מניעים כלכליים. המתחרים שלדבריו "תוקפים" לאחרונה את הלקוחות שלו, כלומר מנסים להעביר אותם אליהם, משום שאינו משתף לטענתו פעולה עם הקרטל.
"בוא נפסיק את המלחמה"
ברלינר חשש. את יעקב גולדמן, הבעלים של חברת על־רד שלימים חקירת הרשות וכתב האישום שהוגש חשפו שהוא הראש והמנוע מאחורי הקרטל הוא תיאר כ"אגוצנטרי, מגלומן, בחור מאוד אגרסיבי בשוק השירות למעליות שאינו בוחל באמצעי לחץ והפחדה על מתחריו אם יש צורך. הוא ידוע בשוק כמי שעושה הסכמי אי תחרות. הוא פנה אלי מספר פעמים בהצעה להסדר בשוק השירות למעליות, כך שאחד לא יקח מעליות לשני, ואיים (שאם לא) יהרוס לי את החברה".
ברלינר תיאר החל מהפגישה הראשונה את הניסיונות לסגור איתו הסדר אי תחרות, שלדבריו סירב לו. "פנה ליעקב בחור בשם ג'קי עברון, סמנכ"ל שירות בעל־רד ובעברו עובד בחברת אלקטרה", תיארו החוקרים באחד המזכרים. "ג'קי בא לביתו של ברלינר ואמר לו שהוא שליחו של גולדמן. שאפשר לסמוך עליו, ושהגיע הזמן ששתי החברות יפסיקו להילחם אחת נגד השנייה בענף השירות למעליות.
"ג'קי אמר", ציטטו החוקרים את ברלינר, "אם לקוח פונה אליך או להיפך לא ניתן הצעות מחיר בשביל לא לגנוב לקוח אחד לשני. במידת הצורך ניתן הצעת מחיר גבוהה יותר על מנת שהלקוח לא יעבור חברה. כך לא נשחוק את מחירי השירות שגובים מלקוחות. ברלינר אמר לג'קי שהוא לא מעוניין בהסדר כזה והם נפרדו כידידים".
אלא שלפני המזכרים הלחץ על ברלינר להגיע להבנות אסורות לא פסק. כחודשיים לאחר מכן פנה ג'קי עברון, כאמור לטענת ברלינר שליחו של בעלי על־רד, לאחיו נפתלי ברלינר ("נחשב לקליבר גדול בתחום המעליות", סיפר יעקב לחוקרים) בניסיון להגיע להבנות. לפגישה השנייה של יעקב ברלינר עם החוקרים הוא צירף את אחיו נפתלי שיתאר את האירועים ממקור ראשון.
מתוך המזכר: "נפתלי סיפר שעברון פנה אליו טלפונית וביקש להיפגש עימו לאור העובדה שיש מלחמה על לקוחת בין שתי החברות וזה גורם לנזקים. בסיום השיחה נפתלי וג'קי קבעו להיפגש במתחם חצי חינם באזור התעשייה של חולון בשעות הבוקר על מנת לדבר על הנושא. ג'קי תיאר לדברי נפתלי מצב ששתי החברות נלחמות, ומורידות מחירים. הוא השתמש במילים 'בוא נפסיק את המלחמה'".
על פי עדותו של נפתלי, עברון גם הניח סוג של אקדח על השולחן, איום יותר ממרומז, שאם לא יצטרף לקרטל שאר החברות יעשו יד אחת לקחת לקוחות מהחברה. מתוך המזכר: "ג'קי הביא לפגישה רשימה של לקוחות של חברת ברלינר, מספר דפים עם פרטים מלאים של הלקוחות. כשהוא הראה לנפתלי את הרשימה, הוא אמר שצריך להפסיק את המלחמה הזו והוסיף שהוא גם יכול להעביר את רשימת הלקוחות הזו לחברות שירות מעליות נוספות והדגיש: 'יש לי כושר שכנוע על יעקב גולדמן, בוא נפסיק את המלחמה הזאת. אני יכול לדאוג שלא נילחם".
"נפתלי מציין", הודגש במזכר, "שבמהלך הפגישה עברון אמר לו שעל־רד כבר הגיעו להסכמות כאלו דומות, שלא להילחם אחד בשני על לקוחות, עם כמה חברות שונות בעבר: ישראליפט ואלקטרה. נפתלי שמע מג'קי את המשפט הבא: 'אני ג'קי יכול לקנות מאלקטרה חלקי חילוף כי יש לי הבנות איתם. כחלק מההבנות שלי איתם הם מוכרים לי את חלקי החילוף האלה". לפי המזכר, האחים ברלינר סירבו להצעות.
"אכיפה בררנית"
תוך מסירת המידע לחוקרים, התוודה ברלינר על הסדרים אסורים שעשה בעצמו. "גם אני הגעתי להבנות כאלו עם חברת ישראליפט בעבר, אני רוצה לספר לכם, לא הייתה לי ברירה", אמר לחוקרים לפי אחד המזכרים. החוקרים עצרו אותו מספר פעמים ואמרו לו: "בשלב זה אתה לא חייב לספר דבר שיפליל את עצמך. אם ביצעת עבירה לא נוכל להתעלם מזה".
"יעקב ברלינר אמר שלא מעניין אותו מה שאמרנו והוא רוצה לספר לנו על זה, כי לא באמת הייתה לו ברירה, הוא לא רצה הסדר כזה, אבל לא הייתה לו ברירה", ציינו החוקרים את תשובתו. "ההסדר נולד לדבריו לאחר מאבק תחרותי קשה ביניהם של לקיחת לקוחות. בשנים ההן, 2010, ישראליפט הייתה מתחרה גדולה וקשה שנלחמה בחברות שלא הסכימו להגיע איתם להסדר. מי שהגיע להסדר נפסקה המלחמה באותו יום. ההסדר לדבריו נמשך 5 שנים עד אשר KONE הפינית רכשה את מניות ישראליפט ולא הייתה מעוניינת להערכתו בהסדר".
בפגישה הבאה בין הצדדים חוקרי הרשות הציעו לברלינר עסקה: לחתום על הסדר מיוחד לחושפי קרטלים, שייתן לו הגנה כמי שביצע עבירות בעצמו וחושף את הפעילות האסורה מבפנים. בתמורה הוא ימסור "עדויות הלבנה", תיאור המעשים הפליליים והמעורבים, כולל ההסדר שלו עם ישראליפט, וימסור גם ראיות שבידו על הקרטל. אם יסרב, הוזהר, ויתגלו ראיות למעורבותו בחקירה עצמאית שבה תפתח הרשות הוא יעמוד לדין כמו כולם. ברלינר ניהל מו"מ של מספר שבועות עם הרשות. חלק מהשיחות האלה כללו פגישה שלו ושל מקורבת אליו, אם בנו, עם אנשי הרשות. חוקרי הרשות הזכירו לו שהוא סיפר על הסדר שעשה עם ישראלפיט, והבנות לא חייבות להיות בכתב אלא גם בקריצת עין. אתה יכול להסתבך אם לא תחתום, הזהירו אותו. המקורבת שעודדה את ברלינר לחתום על הסדר אמרה לו: "ההסדר נמשך כמה זמן, רציתי שתיכנס לבניין שבו אני גרה ולא עשית את זה". ברלינר השיב: "טוב, כי פחדתי".
ברלינר בחר בסוף לא לחתום על הסדר. "שאלנו את יעקב מה לגבי נושא החסינות", כתב החוקר שלום יהודה במזכר האחרון מתיק המודיעין (2.7.18) שמתעד את השיחות איתו, פגישה שכללה את מנהל המחלקה במשרדי הרשות באור יהודה. "יעקב השיב כי הוא איננו מעוניין בכך. הוא לא פירט מה הסיבה לכך", ציין יהודה במזכר. "חיים ארביב הסביר ליעקב שאנחנו ממשיכים בבדיקות שלנו, ואם יעלה שהוא ביצע עבירות הוא יעמוד לדין בדיוק כמו האחרים".
לימים כשנפתחה החקירה הגלויה ברלינר אכן נחקר באזהרה כחשוד. בעדותו חזר על הדברים שסיפר שנתיים וחצי לפני כן, ואף מסר שיחות מוקלטות. הרשות החליטה לא להעמידו לדין, למרות שהתוודה על עבירות שביצע לכאורה. הוא משמש כעד תביעה במשפט. ההחלטה של הרשות הובילה לטענות לאפליה מצדם של שאר נאשמי הקרטל, שכופרים באישומים. הם דורשים כעת מבית המשפט לבטל את כתב האישום בטענה של אכיפה בררנית.
"המאשימה בחרה לעצום עיניה ולא להעמיק חקר בכל הנוגע להיות של ברלינר צד להסכמים המהווהים לשיטתה הסדרים כובלים", טוענים עורכי הדין אבנר פינקלשטיין וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות' המייצגים את גולדמן ועל־רד. "אין זה מתקבל על הדעת (...) המאשימה עושה כל אשר לאל ידה כדי לחפות על ברלינר ולטאטא את העניין מתחת לשטיח. מדובר בשערורייה של ממש".
"הרשות עשתה מאמצים של ממש להימנע מלקבל הודאה מפורשת נוספת בדבר הסדר אי התחרות שבין ברלינר לישראליפט, ובאופן תמוה מאוד נמנעו, במפגיע, מלחקור את שני הצדדים על ההסכמות על אי תחרות ביניהן", הוסיפו עורכי הדין של הנאשמים בשר ודם מאלקטרה וכפיר מעליות, המיוצגים על ידי משרד עוה"ד יוסי לוי ושות'. בית המשפט יצטרך להכריע אם נפל פגם מהותי בדרך שבה פעלה רשות התחרות.
מטעמו של יעקב גולדמן נמסר: "נסיון הצגתו של גולדמן כ'הראש והמנוע' של קרטל כלשהו אינה עולה בקנה אחד עם המציאות שכן לטענה זו אין שום זכר בכתב האישום. טענה זו פוגעת וגורמת לחברת על רד ומנכלה עוול של ממש שלא מן הצדק. בנוסף, על-רד היא החברה הקטנה ביותר במספר סדרי גודל בין החברות הנאשמות (מהווה כ- 3% מהשוק בלבד) להאשים אותה כאחראית למצב השוק וליצירת קרטל כמוה כטענה שהזנב מקשקש בכלב.
"בעניין האכיפה הבררנית - יעקב ברלינר מנהל ברלינר ציין בפני חוקרי הרשות שהוא עצמו ערך הסדר אי תחרות עם חברת ישראליפט, בדומה להסדר שגולדמן ועל-רד נאשמים בו. למרות זאת, הוא לא נחקר ע"י חוקרי הרשות ביחס להסדרים אלו, לא על הנסיבות שהביאו אותו לעריכת ההסדרים הללו וגם לא אם בוצעו הסדרים נוספים. מר ברלינר וחברת ברלינר שהיא חברה דומה בגודלה לעל-רד - לא הועמדו לדין וזכו לחסינות דה-פקטו.
"גולדמן וחברת על-רד משוכנעים שכאשר הבקשה תידון בפני בית המשפט, הם יוכיחו את העוול שנגרם להם לאור התנהלותה של רשות התחרות המהווה אכיפה בררנית מובהקת".
