האופוזיציה מחרימה את דיוני הצעת החוק של רוטמן: "השתקת היועצים המשפטיים והשופטים"
האופוזיציה מחרימה את דיוני הצעת החוק של רוטמן: "השתקת היועצים המשפטיים והשופטים"
יו"ר ועדת החוקה אמר הבוקר בישיבת הוועדה לדיון בהצעת "חוק יסוד השפיטה" כי בעוד שבוע יונח המסמך המשפטי על שולחן הוועדה. הוא הוסיף כי הוא מבין את הקושי לעבוד באופוזיציה, ואמר: "נמתין להם בסבלנות, וננהל את הדיונים בצורה מסודרת"
"הדמוקרטיה הישראלית כלואה במרתפים המרופדים של בית המשפט העליון, ולא שומעים את צעקותיה כי המרתפים מרופדים בהמון דפים של פסקי דין. באנו כדי לשחרר את הדמוקרטיה והריבונות הישראלית ולהשיבה למקומה הטבעי בעם. אנו לא נרתעים, חוששים או מתרגשים מצעקות בדרך". כך אמר הבוקר (א') יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) בפתח ישיבת הוועדה לדיון בהצעת החוק שהגיש - חוק לחקיקת "חוק יסוד השפיטה".
רוטמן הוסיף: "יש כאלה שהתבלבלו וחושבים שהממשלה צריכה לכהן מכוח אמון של בית המשפט ומכוח של הייעוץ המשפטי לממשלה. חוק יסוד הממשלה קובע אחרת. הסוגיה משטרית מהמעלה הראשונה, ובהקשר הזה אין כל חדש".
רוטמן התייחס לפסק הדין של דרעי ואמר כי "פסק הדין לא משפיע על דיוני הוועדה כי התוכנית לדיונים הוכנה לפניו. הבעיות שפסק הדין מייצג גם הן ידועות עוד לפני שניתן. כשהצגנו את התוכנית התייחסנו לסוגיית התערבות בית המשפט במינוי שרים בלי שידענו אם יוגש בג"ץ. שר המשפטים יריב לוין, שהציג את רפורמת המשילות באחרונה, לא ידע מה פסק הדין וכיצד ישפיע. אפשר לדון ולהתפלפל ולהתווכח, אבל זה לא ישפיע על דיוני הוועדה. אנו באים לעשות מעשה של השבת הריבונות לעם, שלא קשור בהחלטה זו או אחרת של בית המשפט".
האופוזיציה הודיעה על החרמת הישיבה של רוטמן, בטרם התקבלה עמדתו של הייעוץ המשפטי לכנסת.
בהודעה משותפת של חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט מסיעות האופוזיציה לקראת הדיונים הקרובים בהצעת החוק נקבע: "אנו, חברי ועדת החוקה מסיעות האופוזיציה, לא נשתתף בדיוני הסרק הלא דמוקרטיים שנקבעו בוועדה בנושא חוק יסוד השפיטה. זאת משום שהדיונים מתקיימים ללא חומר רקע מקצועי נאות וללא חוות דעת משפטית, בניגוד גמור לנוהג ולנוהל בכנסת בכלל ובוועדת החוקה בפרט, ותוך התעלמות בוטה מהייעוץ המשפטי של הכנסת.
"התנהלותו של יו״ר ועדת חוקה, ח״כ רוטמן, מבטאת אחד לאחד את הכוונות שלו, של השר לוין ושל ראש הממשלה נתניהו ביחס למערכת המשפט כולה - שיבוש סדרי הדמוקרטיה והשתקת קולם של היועצים המשפטיים ושל השופטים".
עוד טענו כי "ח״כ רוטמן הצהיר במפורש שקידום הצעת חוק יסוד השפיטה מטעם הוועדה נועד לעקוף את הצורך בהצגת חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס להצעה של השר לוין ובפרסום תזכיר החוק להערות הציבור. אנחנו, חברי הוועדה מסיעות האופוזיציה, לא נסכים לשמש תפאורה של 'דיון רציני', ולא נהיה שותפים להליכי חקיקה חפוזים שרומסים את הנוהג בכנסת ושיובילו לתוצאות הרסניות".
עוד הדגישו כי "כל עוד לא תונח בפנינו חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לכנסת ולא יובטחו הליכי דיון נאותים, לא ניטול חלק בדיונים בהצעת חוק יסוד השפיטה".
רוטמן אמר על הודעת חרם האופוזיציה כי ביום ראשון בעוד שבוע יונח המסמך המשפטי על שולחן הוועדה. הוא הוסיף כי הוא מבין את הקושי לעבוד באופוזיציה. "נמתין להם בסבלנות, וננהל את הדיונים בצורה מסודרת".
רוטמן לא המתין להצעת חוק ממשלתית בעניין שתוגש על ידי שר המשפטים יריב לוין, לנוכח העיכובים בגיבוש חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה לגבי הצעת החוק של לוין. בסופו של דבר נראה ששתי הצעות החוק - של רוטמן ולוין - יאוחדו.
לפי הצעת החוק של רוטמן, בוועדה לבחירת שופטים ימשיכו לכהן 9 חברים, מתוכם 5 מטעם הקואליציה (3 שרים ו-2 ח"כים) שיהוו את רוב הוועדה: שר המשפטים ושני שרים שימונו על ידי הממשלה.
באשר לנציגות השופטים בוועדה לבחירת שופטים: לפי רוטמן, שלושת השופטים שחברים בוועדה ימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון. אחד מהם יהיה שופט עליון, והשניים האחרים הם נשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי ונשיא בדימוס של בית משפט השלום. כיום שלושת נציגי השופטים בוועדה לבחירת שופטים הם שופטים בבית המשפט העליון. בנוסף יהיו גם שלושה ח"כים בוועדה: יו"ר ועדת הכנסת, יו"ר ועדת החוקה מהקואליציה ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה מהאופוזיציה.
לוין הציע להגדיל את מספר חברי הועדה ל-11. מתוכם 8 נציגים לכנסת, לממשלה ונציגי ציבור שייבחרו על ידי שר המשפטים. כמו כן לוין הציע להחליף את שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים בשני נציגי ציבור.
הצעת החוק של רוטמן קובעת שבג"ץ יוכל לפסול חוק שנחקק על ידי הכנסת, רק ברוב מוחלט של כל השופטים שיושבים בהרכב, לעומת רוב של 12 מתוך 15 כפי שהוצע בתחילה על ידי לוין. עוד קובעת ההצעה שבג"ץ לא יוכל לפסול חוק שהתקבל ברוב של 61 חברי כנסת, והוא יהיה חסין מביקורת שיפוטית.
סעיף אחר בהצעת החוק קובע שבית המשפט לא יוכל לקבוע שהחלטת ראש הממשלה או נבחרי הציבור אינה סבירה. לפי הנוסח של רוטמן "בית המשפט (ובכלל זה בית המשפט העליון) לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור, בעניין סבירות החלטתם". זאת לעומת הצעת לוין שבה תישלל מבג"ץ לקבוע שהחלטה של רה"מ והממשלה היא נגועה באי סבירות.
פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל, אמר בוועדה: "הזכירו את פרופ' פרידמן שנשא נאום בכורה כשנבחר לחבר אקדמיה, ובו אמר שאחד התפקידים של ביהמ"ש העליון הוא לחוקק. ביהמ"ש שופט וגם מחוקק. אז לא הרגשתי שזו אמירה בנימה ביקורתית אלא קביעת עובדה".
לדבריו, "השופט אהרן ברק היה עדיין נשיא העליון ונוכח במפגש הזה, ולאחר ההפסקה בין הנאומים ניגשתי לברק כי אנחנו ידידים ושאלתי אם אתה מקבל את זה שביהמ"ש מחוקק? ואמר שכן, שגם חז"ל היו גם שופטים וגם מחוקקים. אני רוצה לומר לברק היום מכאן שזה נכון לגבי חז"ל, אבל אנחנו דמוקרטיה. כוח המשילות אינו בידי ביהמ"ש. זה מראה את גישתו לנושא שהנחיל לבאים אחריו.
"לגבי הרכב הוועדה למינוי שופטים, טוב שמוציאים את חברי לשכת עוה"ד מפני שבנושאים ערכיים ואידאולוגיים ופוליטיים כמו שדנים בהם בביהמ"ש היום זה מקובל, עורכי הדין לא יותר טובים ממהנדסים או רופאים, למה שהם ימליצו על שופטים לנושאים ערכיים? מה שלא טוב הוא שהשאירו את השופטים, ובפרט את נשיא/ת ביהמ"ש העליון ועוד נתנו לו וטו. זה צריך להיות בהסכמה. השופטים בדימוס צריכים להיות בהסכמת הנשיא וזה נותן כוח אדיר.
"יש 36 ארצות ב-OECD וביותר משני שלישים שאין שום חלק לשופטים במינוי השופטים. זו הפרה של הפרדת הרשויות כשכל הבעיה שלנו היא שהשופטים ממנים את עצמם. אולי מחלישים את הכוח של שופטי העליון, אך לא ביטלו זאת. צריך להוציא לגמרי את שופטי העליון ורצוי גם שופטים אחרים, אבל בוודאי נשיא העליון לא צריך להיות שם. בנוסף, לא כתוב איזה רוב צריך וזה דבר מהותי".
בהתייחסו לעילת הסבירות אמר: "אני תומך בהסרתה כעילה להחלטות בית המשפט. לא שמעתי אותו אומר, אבל אומרים שברק אמר 'קחו את הסבירות, עדיין יש את המידתיות'. הבעיה היא שאת ההגדרה עדיין יפרש בית המשפט".
