ריבוי המתמודדות עשוי להקפיץ את מחיר נמל חיפה
ריבוי המתמודדות עשוי להקפיץ את מחיר נמל חיפה
אחרי כשני עשורים מאז ההחלטה להפריט את הנמל, חמש קבוצות – שתי ישראליות ושלוש בינ"ל – מגיעות לקו הסיום עם הגשת הצעות ראשוניות. הערכות השווי לנמל נעות בין 1.5 ל־3 מיליארד שקל. הזוכה תיהנה מהפקק בנמלים, אך תצטרך להתמודד עם התחרות מהנמל הפרטי הצמוד
אם לא יהיו הפתעות נוספות, וכבר היו לא מעט כאלו, ביום חמישי השבוע יגישו חמש קבוצות הצעות ראשוניות לטובת רכישת חברת נמל חיפה הממשלתית ושבוע לאחר מכן יגישו את ההצעות הכספיות. ברשות החברות ובנמל חיפה הופתעו מכך שחמש קבוצות ניגשות בסופו של דבר למכרז, ושם היו סבורים כי לקו הסיום יגיעו רק שתיים או שלוש מתמודדות. הערכות השווי של הנמל נעות בין 1.5 ל–3 מיליארד שקל, וברשות החברות מקווים שריבוי המתמודדות יביא לכך שהמחיר הסופי שיתקבל יפתיע לטובה.
נמל חיפה הוא הנמל השני בגודלו בארץ אחרי נמל אשדוד. בשנת 2021 כ־47% מכלל מטעני המכולות בישראל עברו דרכו (דרך נמל אשדוד עברו 52%). מלבד תחום המטענים, נמל חיפה הוא הנמל המרכזי בישראל בכל הקשור לתנועת נוסעים ואוניות קרוזים. לאחר שנמל חיפה יופרט, נמל אשדוד יישאר הנמל הממשלתי היחיד בישראל.
האיום מצד הנמלים הפרטיים התגבר עם החלטת הממשלה להעביר את הרציפים הריקים לנמלים החדשים כדי להיאבק בפקק המטען הכללי, מה שמקנה להם תשתית נמלית שהחברות המתמודדות לאו דווקא ציפו לה
הקבוצה שתזכה להפעיל את נמל חיפה צפויה להתחיל את פעילותה בתקופה מאתגרת אך רווחית לנמלים. הנמלים וחברות הספנות נמצאים בצד המרוויח של משבר שרשרת האספקה העולמית שמתבטא בישראל, בין היתר, בפקק מחוץ לנמלים. מבחינת הנמלים, המשמעות של האוניות שמחכות בלב ים היא לקוחות שבויים והכנסה מובטחת. עם זאת, המפעיל החדש ייאלץ להתמודד עם תחרות מצד נמל המפרץ השכן ונמל הדרום באשדוד, הנמלים הפרטיים החדשים שמופעלים על ידי חברת SIPG הסינית וחברת TIL השוויצרית בהתאמה. האיום מצד הנמלים הללו התגבר לאחרונה עם החלטת הממשלה להעביר את הרציפים הריקים לנמלים החדשים לטובת מאבק בפקק המטען הכללי, מה שמקנה לנמלים תשתית נמלית שהחברות המתמודדות לאו דווקא ציפו לה, ותחרות גם בתחום המטען הכללי ולא רק המכולות.
נדל"ן במחלוקת
ההחלטה להפריט את נמל חיפה התקבלה בשנת 2003, כחלק מהרפורמה בנמלים. 15 שנה לאחר מכן, בשנת 2018, הממשלה הגיעה לסיכום עקרוני עם ההסתדרות כי הנמל אכן יופרט. בינואר 2020 התקבל אור ירוק להפרטה מוועדת השרים לענייני הפרטה, ומאותו רגע החלה רשות החברות לפעול כדי שזה ייצא לפועל. במקור ההפרטה היתה אמורה להסתיים בשנה שעברה, אך רצף של תקלות הוביל לדחייה מתמשכת של ההליך. בין היתר, המכרז עוכב בגלל דיונים ביטחוניים בנוגע להשתתפות של קבוצת DP World האמירתית שהממשלה סירבה להעניק לה שליטה בנמל ופרשה, וחברת יילפורט הטורקית שהממשלה מנעה ממנה להתמודד.
עיכוב נוסף ומשמעותי יותר התרחש בעקבות אי־הסכמות בין עיריית חיפה, חברת הנמל, חברת נמלי ישראל ורשות מקרקעי ישראל בנוגע לגורלם של שטחי נדל"ן בחזית הים של הנמל. שטח חזית הים צפוי להכיל אזורי תעסוקה, תיירות, בילוי ומסחר שיתכתבו עם פעילות של קרוזים, תיירות ימית ודיוטי פרי שהנמל יוכל להפעיל. נכון להיום, עדיין לא הושגו הסכמות עם עיריית חיפה, וסביר להניח כי מחלוקת זו תהפוך לירושה נפיצה שתתקבל עם הזכייה בנמל.
ברשות מקרקעי ישראל טוענים כי עיריית חיפה הסכימה על הדברים העיקריים ובהם ענייני הנדל"ן והסוגיות המסחריות בנוגע לחזית הים, וכי המחלוקת היחידה שנשארה נוגעת להסכם ההפעלה על ניהול חזית הים בין העירייה והנמל. בממשלה מאשימים את עיריית חיפה ואת ראש העיר עינת קליש־רותם כי הן מכשילות את ההסכם בגלל עניינים פוליטיים פנימיים של חיפה.
חמש קבוצות מגיעות לקו הסיום במרוץ להפרטת נמל חיפה, שלוש מתוכן מורכבות משילוב של חברות מקומיות וזרות ושתיים מהן מורכבות מחברות ישראליות בלבד. מבנה המכרז קובע כי צירוף שותף שהוא "משקיע אסטרטגי" בינלאומי בעל יכולות לוגיסטיות נמליות לקבוצה יעניק לה בונוס השווה ל־200 מיליון שקל בהצעת הרכישה – ושתי הקבוצות הישראליות לא יזכו בבונוס הזה.
מבנה המכרז קובע כי צירוף שותף שהוא "משקיע אסטרטגי" בינלאומי בעל יכולות לוגיסטיות נמליות לקבוצה יעניק לה בונוס השווה ל־200 מיליון שקל בהצעת הרכישה – ושתי הקבוצות הישראליות לא יזכו בבונוס הזה
הקבוצה הראשונה מורכבת מחברת גדות הישראלית וקבוצת Adani ההודית. גדות שולטת בממגורת חיפה (לשעבר דגון) ובמסופי כימיקלים בחיפה, ומחזיקה במונופול על יבוא תבואה וכימיקלים לישראל. הבעלים של גדות הם קרן טנא (60%) ו־ווליו HBL(40%) . קבוצת Adani נשלטת על ידי גאוטם אדאני, האיש החמישי בעושרו בעולם שהונו מוערך בכ־124 מיליארד דולר. קבוצת Adani מחזיקה בעשרה נמלים בהודו, והיא החברה הבינלאומית הגדולה ביותר שניגשת למכרז בחיפה. עם זאת, האינטרס של Adani בישראל ובנמל חיפה אינו ברור, ובתעשייה תהו עד כה האם החברה אכן "תלך עד הסוף".
הקבוצה השנייה כוללת את חברת DAO של דני אונגר יחד עם קרן ג'נריישן קפיטל ו־LOMAR Shipping הבריטיות שבשליטת ליברה גרופ. דני אונגר הוא בנו של איש הספנות ויבואן הרכב רמי אונגר, עוסק בנדל"ן ומחזיק בחברת הספנות DAO שמפעילה אוניות מטען כללי וצובר. ההיכרות וההתמחות של משפחת אונגר בתחום הספנות ויבוא הרכב לישראל יכולות להוות יתרון משמעותי להפעלת נמל חיפה, שכרגע מפגר בתחום זה מאחורי נמל אשדוד. חברת LOMAR Shipping היא חברת ספנות בינונית המחזיקה כ־65 אוניות מכולה, מטען כללי ומכליות.
הקבוצה השלישית מורכבת מחברת מספנות ישראל יחד עם יורוגייט הגרמנית וקונטשיפ האיטלקית. מספנות ישראל היא החברה עם הניסיון הרב ביותר בניהול נמלים שמתמודדת במכרז. עם זאת, החברה ספגה מפלה כשחברת DP World האמירתית שהתמודדה איתה במקור החליטה לפרוש לאחר שלא ניתן לה לשלוט בנמל. כמו כן, רשות התחרות הוציאה חוות דעת שקובעת כי מספנות ישראל תיאלץ למכור את הנמל הקיים שלה בחיפה במידה שתזכה, אלא אם יימצא פתרון מבני אחר שייתן מענה לפגיעה בתחרות.
3 צפייה בגלריה
המתמודדים, מימין: בעל השליטה בקבוצת Adani ההודית גאוטם אדאני, בעלי DAO דני אונגר, יו"ר מספנות ישראל שלומי פוגל, מבעלי שפיר הנדסה ישראל שפירא
(צילומים: ado , רויטרס, טל אזולאי, עמית שעל, נמרוד גליקמן, אסף פרידמן)
הקבוצה הרביעית היא שילוב הכוחות של שפיר הנדסה יחד עם ים השיבולים של מיקי שירן, שהפעילה עד השנה את ממגורת דגון בחיפה. שפיר מגיעה למכרז עם ניסיון בפרויקטי תשתית רבים ובתחום יבוא המלט, אך גם עם ההגדרה של "גורם ריכוזי". הקבוצה תיאלץ לשלם במכרז 200 מיליון שקל יותר בגלל היעדר משקיע אסטרטגי בינלאומי.
הקבוצה החמישית מובלת על ידי חברת Oceanow של איש הספנות אלי טילס, שאליה חברו חברת הספנות המקומית חיפה מרין שיפינג וחברת הנדל"ן סאמיט אחזקות שבשליטת זוהר לוי. טילס היה מנכ”ל חברת הספנות נגב סטאר ומנהל התפעול של חברת נמלי ישראל. קבוצה בהובלתו זכתה במכרז להפרטת נמל אילת עבור האחים נקש. טילס גיבש את הקבוצה בתוך חודש לאחר שחברת יילפורט הטורקית שהתמודדה איתו במקור נפסלה מטעמים ביטחוניים. גם קבוצתו של טילס תיאלץ לשלם במכרז 200 מיליון שקל יותר בגלל היעדר משקיע אסטרטגי בינלאומי.
בשלב הראשון ייפתחו המעטפות, והשלב השני יתבצע בנוהל של "מכרז אנגלי" הדומה למכירה פומבית. הזוכה יהיה זה שיסכים להישאר בכמה שיותר "סבבים" של מכירה פומבית, ועם ההצעה הגבוהה ביותר
הקבוצות אמורות להגיש ביום חמישי הצעה ראשונית שכוללת את הערבות הבנקאית והסדרים נוספים, ובשבוע הבא (19.5) יוגשו ההצעות הכספיות. לאחר הגשת ההצעות מכרז ההפרטה צפוי להתבצע בשני שלבים, כאשר השלב הראשון כולל את פתיחת המעטפות במסגרת הצעת המחיר הסטנדרטית, ואילו השלב השני יתבצע בנוהל של "מכרז אנגלי" הדומה להליך של מכירה פומבית.
המחיר הראשוני בשלב זה יהיה ההצעה הגבוהה ביותר שהוגשה בשלב הראשון, ובכל "סבב" יוצע למתמודדים להעלות את המחיר ב־50 מיליון שקל נוספים. הזוכה במכרז יהיה זה שיסכים להישאר בכמה שיותר "סבבים" של מכירה פומבית, ויהיה זה שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר. ההליך המכרזי הייחודי נועד למנוע מצב של תיאום מחירים ומצב שבו המציע שזכה יחליט לסגת מהזכייה בעקבות פער משמעותי בהצעת המחיר מהמציע השני.
למרות ההליך המכרזי המשוכלל, נציגי המדינה משאירים לעצמם את האפשרות להפסיק את הליך המכירה במידה שההצעה נמוכה מדי, או לנהל עם המציע שהציע את ההצעה הגבוהה ביותר משא ומתן לקבלת הצעות מחיר משופרות. המדינה גם שומרת לעצמה את הזכות לפנות למציע השני או השלישי אם ההצעה הראשונה נופלת מסיבה כזו או אחרת. ברשות החברות גם החליטו "לפצות" את המתמודד השני והשלישי בכ־10 מיליון שקל כל אחד כדי להשאיר אותם בתמונה.
מחכים ליותר מ־400 אלף ישראלים ותיירים
הכנסות הנמל עמדו ב־2021 על 845 מיליון שקל לעומת 748 מיליון שקל בשנת 2020 – עלייה של 13%. הרווח הנקי של הנמל עמד בשנת 2021 על 271 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של 388 מיליון שקל בשנת 2020 (בגלל הוצאה חד־פעמית של 575 מיליון בשנה זו), ולעומת רווח נקי של 190 מיליון שקל בשנת 2019. 77% מהכנסות הנמל התבססו על יבוא ופריקה של מכולות, 12% מההכנסות התבססו על מטען כללי ומלט, 4% מההכנסות על יבוא כלי רכב, ו־3% על שטעון (פריקת מכולות מאונייה והעברתן לאונייה אחרת). לפי נתוני חברת נמלי ישראל, הנמל שינע בשנת 2021 כ־1.4 מיליון TEU, המהווים כ־47% מכלל מטעני המכולות בישראל, ולפי נתוני הנמל הם שינעו כ־2.4 מיליון טונות מטען כללי.
דרך נמל חיפה עוברים גם רוב נוסעי הקרוזים בישראל, ובסך הכל צפויים לעבור בטרמינל הנוסעים של נמל חיפה השנה 407 אלף ישראלים ותיירים. תשע חברות קרוזים הכריזו על נמל חיפה כנמל בית ב־2022 והן יקיימו 113 הפלגות שיתחילו ויסתיימו בחיפה ויכללו החלפת ישראלים ותיירים. בנוסף יפקדו את חיפה עוד 88 אוניות עם תיירים שיגיעו לביקור בארץ.
מסלול הפרטה בן קרוב לשני עשורים
- 2003 - החלטה להפריט את נמל חיפה
- 2018 - סיכום בין הממשלה להסתדרות שהנמל אכן יופרט
- 2020 - ועדת השרים לענייני הפרטה נותנת אור ירוק
- מאי 2020 - 5 קבוצות אמורות להגיש הצעות כספיות לרכישת הנמל
