פרשנותהדולר מזנק, דירוג החוב נכנס למעקב וביטוח האשראי בשיא
פרשנות
הדולר מזנק, דירוג החוב נכנס למעקב וביטוח האשראי בשיא
שער הדולר זינק בסוף השבוע לשיא של למעלה מעשור, מחיר הביטוח לאג"ח הממשלתית נסק ב־136% בתוך שבועיים, וחברת דירוג האשראי S&P צפויה להצטרף למודי'ס ופיץ' ולהכניס גם היא את ישראל למעקב • ראש הממשלה נפקד מהזירה הכלכלית, ובהיעדר גורם מתכלל, גורלה יוכרע בידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, שיתקשו לשים בצד את האג'נדות הפוליטיות לטובת שמירה על הכלכלה
אחרי שהממשלה הנוכחית המיטה את האסון הכבד ביותר בתולדות ישראל, מסתמן כי היא בדרך להמיט עליה גם אסון כלכלי. ניכר כי קברניטי הכלכלה הנוכחיים טרם הבינו את המצב הכלכלי החדש הכל כך רגיש שנוצר בעקבות המחדל שהובילה לאירועים הטרגיים של ה־7 באוקטובר. בדיוק כמו שהיא התעלמה מהסימנים והאזהרות בתחום הביטחוני, היא ממשיכה להתעלם מהאורות האדומים ומהדגלים הכלכליים.
1. שער השקל הוא אחד מהברומטרים הטובים ביותר כדי לשקף את הסיכון הכלכלי של כל משק. והוא ממשיך לאבד גובה מול הדולר. ביום שישי המטבע האמריקאי הגיע ל־4.05 שקלים כשבמהלך יום המסחר הוא חצה רף של 4.08 שקלים, רמות שלא נרשמו כאן מאז 2012, והשלים פיחת של 5% מאז פרוץ המלחמה.
נזכיר כי פיחות הוא הכוח האינפלציוני המרכזי שפועל היום על המשק ופיחות מתמשך הוא מוקד מרכזי של אי־יציבות כלכלית ופיננסית. הוא משקף נטישה של המשק הישראלי למשקים אחרים - מאמץ רחב של היפטרות מהשקל והצטיידות עם מט"ח. כעת מדובר בפיחות מהיר ומסוכן שנותר למרות שבנק ישראל פועל הן בשוק הפתוח (ספוט) והן בשוק הנגזרים (שוואפ) באופן אינטנסיבי. לזינוקים הללו תהיה משמעות דרמטית לקראת ההחלטה מחר על הריבית. הוועדה המוניטרית בוודאי תתיייחס בהחלטתה לאירועי השבועיים האחרונים והשפעתם על הכלכלה.
גם ה־CDS של ישראל ל־5 שנים הוא מדד מובהק לרמת הסיכונים למשק. מדובר על מחיר הביטוח לאג"ח ממשלה במקרה של חדלות פירעון, והוא מגיע לשיא חסר תקדים. מחירן של תעודות הביטוח זינק בשבועיים האחרונים מרמה של 58 נקודות ל־137 נקודות ביום חמישי האחרון - זינוק חד של 136% תוך שבועיים. כלומר, מי שרוצה לבטח את עצמו מחדלות פירעון יהיה חייב לשלם הרבה יותר כסף. בדומה לנהג שמבקש לבטח את מכוניתו בעיצומו של גל של גניבות מכוניות.
כל זה מתרחש כאשר שתי סוכנויות דירוג - פיץ' ומודי'ס - מכניסות את ישראל לרשימת המעקב השלילי, ו־S&P אמורה לעשות זאת בקרוב. זהו הצעד הראשון לפני הורדת תחזית הדירוג ולפני הורדת הדירוג עצמו. החברות מסבירות כי הרקע למהלך הוא זינוק הסיכון הגיאו־פוליטי, זאת אחרי שהן כבר העלו את הסיכון הפוליטי בשנה האחרונה על רקע הניסיונות של ממשלת נתניהו־סמוטריץ'־לוין לבצע את ההפיכה המשטרית.
"בעוד שלסכסוך צבאי קצר מועד עדיין יכולה להיות השפעה על דירוג האשראי, ככל שהוא נמשך יותר זמן והוא מחמיר יותר, כך תגדל השפעתו על אפקטיביות המדיניות, על מצבה הפיננסי של הממשלה ועל הכלכלה כולה", כתבו במודי'ס בסוף השבוע. כשהכוונה ב"אפקטיביות של המדיניות" היא למידת היכולת של הממשלה לתכנן ולבצע מדיניות כלכלית בעת הנוכחית. "הסלמה משמעותית עלולה לגרום לפעולת דירוג שלילית על רקע קשיים פיסקאליים (תקציביים) מתמשכים, הן מהוצאות גבוהות יותר וגביית מסים נמוכה יותר, כמו גם מאובדן הון אנושי וחומרי תוך הפרעה חמורה לפעילות הכלכלית השוטפת", כתבו בפיץ'.
2. כלל ההתרחשויות שתוארו עד כאן לא נוצרו בוואקום. להתפתחויות של המלחמה השפעה דרמטית, אך כלל השחקנים הכלכליים והפיננסיים מגיבים בחשש בשל התנהלות הקברניטים: ראש הממשלה, שר האוצר ויו''ר ועדת הכספים שאמורים לנהל את האירוע. התנהלות יו''ר ועדת הכספים משה גפני נחשפה ב"כלכליסט" בשבוע שעבר כאשר התברר כי הוא מעכב תקציבים שוטפים, עודפים משנת 2022, בסך 6 מיליארד שקלים. חלקם מיועדים לניצולי שואה וחלקם לרשויות מקומיות בעוטף. זאת אחרי שהוא נכנס ללחץ בשל הצהרות שונות כי הכספים הקואליציוניים לשנים 2023 ו־2024, שרובם מיועדים לחרדים, יהוו מקור מימון עיקרי למלחמה ולשיקום.
ייתכן כי גפני באמת ובתמים לא מצליח להבין מה הקשר בין המחדל הנורא של הממשלה שהוא חלק ממנה, לבין הכספים שהובטחו לו. מדוע החרדים צריכים להיפגע כשצריכים לממן את הוצאות הממשלה ושיקום של קיבוצים. מדובר בסימנים של ניתוק: החרדים לא משרתים בצבא ולכן לא מרגישים את התחושות של משפחותיהם וחבריהם של מאות אלפי חיילים ומילואימניקים שגוייסו למלחמה. החרדים גם לא מאוד אקטיביים בשוק העבודה וגם שם ניכרים סימני החירום הלאומי בו אנו שרויים. זה אחד המחירים שאנו משלמים על כך שיש אוכלוסייה שלמה שמסרבת להיות חלק מהחברה הישראלית והיא בניתוק מוחלט.
גורמים שהיו מעורבים בשבוע שעבר בעניינים התקציביים מעידים כי ניכר שגפני יעשה הכל כדי שהכספים הקואליציוניים לא ייפגעו. אותם כספים קואליציוניים שהם שוחד פוליטי לכל דבר ושאינם תורמים לכלכלה מאומה, ממריאים לסכומי עתק של בין 8 ל־9 מיליארד שקלים והם יכולים לממן חלק נכבד, לבטח את המנה הראשונה, של ההוצאות הנדרשות למימון המערכה ושיקום העוטף. אבל גפני רוצה שהממשלה תשים כסף חדש. גורמים בצה"ל אשר שוחחו עם בכירים באוצר הזהירו אותם כי למסר ההרסני של הוויתור לגפני וחבריו בצורה של הותרה על כנם של התקציבים הקואליציוניים לאברכים, לישיבות ולחינוך החרדי עלולות להיות השלכות על המורל של הצבא ובעיקר של המילואימניקים לרבות פגיעה בהתייצבות. הרי הם יבינו כי הם נושאים לא רק בנטל הצבאי אלא גם בנטל הכלכלי של אחרי המלחמה.
3. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמצא בפוזיציה דומה לגפני. אחרי שתיקה רועמת של 12 יום, הוא הגיש תוכנית כלכלית ראשונית. הוא הצהיר כי הוא מתכוון לקצץ בתקציבים הקואליציוניים, אך מהר מאוד התברר כי גם הפעם אחד בלב ואחד בפה. במהלך נאומו ביום חמישי האחרון, הוא שחרר אמירה שהפתיעה והטרידה לא מעט מהנוכחים כאשר הצהיר כי כבר השבוע הוא מתכוון לבקש מהממשלה את פתיחת תקציב המדינה והגדלת ההוצאה. על הדרך הוא גם נקט לראשונה במספר לגבי הגירעון האפשרי: 3.5%-3% תמ"ג.
כדאי להבין על מה מדובר. לממשלה יש שני כללים תקציביים עיקריים: כלל הגירעון וכלל ההוצאה. כלל הגירעון קובע תקרת גירעון שברור לכל בר דעת, כולל פקידי אגף התקציבים, שהוא יעלה. התקרה הראשונית עמדה על 0.8% שהועלתה ל־1.5% וכעת סמורטיץ' מדבר על יותר מכפול מכך. עם זה עוד אפשר לחיות כי באמת לא ברור מה יהיה גודל הירידה בהכנסות. אבל שבירת תקרת הגירעון לא מצריכה אישור של הממשלה או הכנסת. אך לצורך הגדלת ההוצאה מעשה ידי הממשלה כן יש צורך בחקיקה. כלומר, סמוטריץ' לא ממש מתכוון לגעת בכספים הקואליציוניים, לבטח לא באופן משמעותי. הרי ברשימת הכספים הלא פרודוקטיביים האלה נמנים גם תקציבים לגרעינים תורניים והתנחלויות, הבייס שלו, שהוא זקוק לו כמו אוויר לנשימה אחרי הכישלון הביטחוני עליו גם הוא חתום.
ככל שסמוטריץ' ימשיך למשוך את החבל וידחה את השינוי הדרמטי בשינוי סדר העדיפויות עליו הוא התחייב - רק אחרי שהפקידים, בנק ישראל והתקשורת לחצו עליו - כך יגדלו הנזקים: הדולר ימשיך לעלות והוא יזניק את האינפלציה, גם הסיכון (CDS) יטפס, הבורסה תמשיך לצלול וסוכנויות הדירוג יתקדמו לשלב הבא, דבר שייקר את גיוס החוב. כלומר, משקי הבית והחברות בישראל יישאו בעלות הכבדה על כל יום שאין בו הפגנת אחריות ומסר מרגיע לשווקים.
מכיוון שסיכונים מתפתחים באופן לא ליניארי ובשלב מסוים עלולים לא רק לעלות אלא גם להתפוצץ - פקידי האוצר הציגו תוכנית ראשונית פושרת: הם לא יכולים ללכת רחוק כל עוד אין תמיכה של הדרג הפוליטי למימון חלקי של הוצאות המתוכננות באמצעות שינוי סדר עדיפויות. תנאי הרקע אינם כמו בקורונה: המלחמה הזו אינה אירוע גלובלי, יש אינפלציה, הריבית כבר מגיעה ל־5% וגיוס החוב יקר. אסור שבשווקים הבינלאומיים יאבדו אמון בדרג הפוליטי - גם אם האמון בהם אינו גבוה מלכתחילה - שכן מדינת ישראל תצטרך לגייס הרבה מאוד חוב כדי לממן את האתגרים העומדים מולה. חוסר הוודאות וחוסר היציבות שוברים שיאים ואסור שהם יאמצו את הגישה של סמוטריץ' כפי שהוא ביטא אותה באופן ברור וחד־משמעי: "אין מגבלת תקציבית", "אני אתן עוד ועוד" היו חלק מהאמירות ששמענו ממנו.
חשוב שמשקי הבית, החברות והאיגודים שהלינו על התוכנית הכלכלית שהוצגה (ויש הרבה מאוד מה לתקן בה), יבינו כי הקמצנות איננה של הפקידים שנותרו שומרי הסף האחרונים, אלא של השר: כל עוד הוא לא מפגין "ניהול ושליטה" הפקידות המקצועית תחתור לשמרנות יתרה על רקע חוסר הגבולות של הפוליטיקאים. לכן הסטת הכספים הקואליציוניים היא קריטית להרחבת ההטבות לאוכלוסייה העובדת ולתמרוץ המשק.
4. מעל כל אלה יש כמובן את ראש הממשלה. הוא נעדר. "מר כלכלה" נטש לגמרי את הזירה הכלכלית והשאיר אותה לשני אנשים - סמוטריץ' וגפני - שלא מבינים את הסיכונים. פונקציית המטרה של נתניהו גם התבררה בשבוע האחרון: להישאר בשלטון בכל מחיר. הוא החליט שהוא לא יריב עם גפני ולא יריב עם סמוטריץ'. הוא חייב את שניהם כדי לשרת את פונקציית המטרה שלו. אחרת אין לו סיכוי. נתניהו עסוק כל כולו בפוליטיקה. גם הפעם לעיסוקים האלו צפויים להיות מחירים כלכליים כבדים מאוד. אסור שהתוצאה הסופית של המחדל הביטחוני הגדול תהיה מחדל כלכלי שיוביל את ישראל למיתון ולפגיעה בתעסוקה - הנכס הכלכלי הכי חשוב של המשק.
למרות כל המילים וההצהרות ניכר כי הממשלה הזו לא באמת שינתה דיסקט, אלא רק את המלל ואת השפה. היא מובילה את ישראל למחדל כלכלי ולא מבינה לאן צריכים להוביל את המשק. אותן טעויות שנעשו בגיבוש תקציב המדינה לפני המלחמה, נעשות היום עם גיבוש האסטרטגיה הכלכלית בתוך המלחמה. המשך ההתעלמות מהסימנים והנורות אדומות לא יעזרו כאן. זו עוד סיבה מדוע הממשלה הזו, והעומדים בראשה, אינם יכולים להיות גורם התיקון ולהוביל את המערכה הכלכלית. ולכן הם חייבים ללכת.
