תושב עזה זכה ב-45 מיליון שקל בטוטו וערער על המס: זו ההחלטה שהתקבלה
תושב עזה זכה ב-45 מיליון שקל בטוטו וערער על המס: זו ההחלטה שהתקבלה
אחרי ש-13.5 מיליון שקל מכספי הזכייה נוכו לצורך תשלומי מס, תושב עזה ערער לבית המשפט בטענה כי לפי "הסכמי פריז", פלסטינים לא מחויבים בתשלום מס אם אין להם עסקים בישראל. השופט דחה את עתירתו: "סותר את עצמו כשטוען כי לא היה מקום למסותו כלל, ומצד שני יש להעביר 75% מהמס לרשות"
תושב עזה שזכה בסכום של כ-45 מיליון שקל בטוטו ישלם מס על הזכייה, אף שטען כי אינו צריך לשלם מס הכנסה בשיעור שנקבע לו מכיוון שאינו תושב ישראל. מסכום הזכייה נוכה מס הכנסה במקור, ובנוסף לכך המערער חויב במס על הכנסות גבוהות. בפסק הדין שניתן היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בירושלים נדחו טענות המערער, הן ביחס לחבותו במס הכנסה בשיעור החל על הגרלות והימורים והן ביחס למס על הכנסות גבוהות.
פסק הדין שניתן על ידי השופט אביגדור דורות עסק בערעור שהגיש המערער, תושב עזה, המיוצג על ידי עו"ד טארק בשיר. המערער השתתף וזכה במשחק טוטו (WINNER16) שהתקיים בשנת 2015. סכום הזכייה עמד על כ-45 מיליון שקל. בהתאם לדין (ניכוי מתשלום בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים) נוכו למערער במקור 30% מכספי הזכייה.
בנוסף לכך, לאחר שבוצעה בחינה מחודשת של פקיד שומה אוטונומיה, נוכו למערער עוד 2% נוספים בגין מס על הכנסות גבוהות (מס יסף). הסכום עליו קבל תושב עזה במסגרת הערעור עמד על כ-13.5 מיליון שקל, שהם 30% שנוכו מכספי הזכייה לשם גביית מס הכנסה. מפסק הדין עולה כי המערער הוא תושב רצועת עזה ואינו תושב ישראלי לצורכי מס.
בתחילה המערער הגיש בקשה להחזר מס לשנת 2015, ובמסגרתה ביקש החזר מלוא סכום המס שנוכה לו במקור. טענתו של המערער היתה כי הוא אינו חב במס הכנסה בגין כספי הזכייה. במסגרת דיון שנערך עלה כי לאור המצב החוקי ששרר באותה העת לא נוכה במקור סכום מס היסף שהיה המערער מחויב בתשלומו, ונקבע כי עליו לשלמו גם כן.
בהמשך לכך קיים מס הכנסה דיון במסגרתו נשמעו טענותיו של המערער, ובסופו של דבר החליט המשיב לדחות את בקשת המערער להחזר מס. בעקבות החלטת מס הכנסה הגיש המערער את הערעור לבית המשפט המחוזי.
המערער טען בפני בית המשפט כי בשל היותו תושב הרשות הפלסטינית, שאין לו כל עסק או פעילות בישראל, הוא זכאי לפטור מלא מתשלום מס בישראל. לטענת המערער, הצדדים ל"הסכם פריז" (הסכם כלכלי שנחתם בין ממשלת ישראל לאש"ף ב-1994, שייצג את העם הפלסטיני) קבעו כי ישראל תמסה פלסטינים רק מפעילות כלכלית שהם מבצעים בישראל, ותעביר לרשות הפלסטינית 75% מהמס שתגבה. בענייננו משהמערער לא מקיים כל פעילות כלכלית בישראל, הוא אינו חייב במס על זכייתו בטוטו, שאין חולק כי אינה מהווה פעילות כלכלית, ובמסגרת ההסכם נקבע כי אין למסותו בגין זכייתו. מנגד, טען פקיד שומה אוטונומיה כי חיוב המס במקור על ידי המועצה להסדר הימורים בספורט נעשה בהתאם לתקנות הניכוי במקור.
השופט דורות דחה הערעור וקבע בין השאר כי "הסכם פריז אליו מפנה המערער אינו רלוונטי לעניינו. במסגרתו נקבע כי כל צד יוכל לקבוע את הסדרי המס שלו, וכך נעשה בענייננו. המערער גם סותר את עצמו כאשר מחד טוען כי לא היה מקום למסותו כלל כתושב הרשות הפלסטינית, ומאידך כי ככל שהיה מקום למסותו, יש להעביר 75% מהמס לרשות הפלסטינית. מצאתי כי יש מקום לדחות את טענת המערער בנוגע להסכם פריז ולקבוע כי אינו רלוונטי לענייננו".
בנוסף לכך השופט החליט כי האחרון ישלם לפקיד השומה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 30 אלף שקל. המדינה יוצגה על ידי הפרקליטות, באמצעות עו"ד אמיר שקר.
עו"ד טארק בשיר, בא כוח המערער מסר בתגובה: "ניסינו לשכנע את בית המשפט כי כרטיס השתתפות בלוטו או בטוטו הוא נכס ומימוש הכרטיס על דרך הזכיה הוא רווח הון החייב במס כרווח הון רגיל כמו כל רווח ממכירת נכס. בית המשפט לדעתנו סטה מלשון החוק הקובעת כי הסעיף היחודי שחל על פרסים (שהוא סעיף דרקוני בהיותו מטיל מס גבוה על פרסים ללא שום אפשרות לניכוי הוצאות למשל ) חל מקום שלא חל מס רגיל בפקודה. בית המשפט סטה לדעתנו מנוסח החוק והעדיף פרשנות שמבוססת על תכלית החוק - תוך יישום הגישה האקטיביסטית של פרשנות חוקים שנדמה היה שהיא נחלשה בשנים האחרונות".
