ביטול ההטבות לעשירים בדמי הביטוח הלאומי יחסוך מיליארדים
ביטול ההטבות לעשירים בדמי הביטוח הלאומי יחסוך מיליארדים
ההעלאה הגורפת בדמי הביטוח הלאומי בתקציב 2025 מנציחה פגיעה מתמשכת במעמד הביניים למעט האברכים שממילא אינם עובדים. דמי הביטוח הלאומי יעלו באופן שיכביד במיוחד על בעלי שכר נמוך, ועל השכבות הנמוכות במעגל העובדים בישראל. ניתן לאזן את את הצעדים הרגרסיביים ולגייס מיליארדים נדרשים לביטוח הלאומי בביטול ה"הנחות" בגביית דמי ביטוח לאומי שהעניק האוצר ב-2006 לשכבות העשירות בישראל.
אבל מדוע להתאמץ? האמצעים שהעביר האוצר למאבק בגירעון המלחמה מתבססים בעיקר על הנטו של העובדים - מצמצום ימי הבראה בתלוש השכר, ביטול העדכון שתוכנן למדרגות מס ההכנסה דרך הקפאת התוספות לנקודות הזיכוי ולמענקי העבודה לבעלי שכר נמוך, ועד העלאת המע"מ, התייקרות התחבורה הציבורית ב-40 אחוז לערך, והתייקרות החשמל והמים בגלל היטלים חדשים על חברת החשמל כמו מס הפחמן.
ההחלטה להעלות בדקה ה-90 את דמי הביטוח הלאומי התקבלה כדי למנוע את הקפאת קצבאות ביטוח לאומי, כגון קצבת זקנה, נכות וסיעוד (פרט לקצבת ילדים). משמעות הקפאתן היא שחיקה בערך הקצבה של אוכלוסיות חלשות. הקפאה זו, שהיתה אמורה לחסוך למדינה כ־5 מיליארד ש"ח קוזזה בהעלאת דמי הביטוח הלאומי.
נכון לעכשיו, דמי הביטוח הלאומי במדרגה הנמוכה ביותר עומדים על 0.4% מהשכר, ויעלו ל-1.2%. המשמעות היא שכל עובד שמרוויח 7,522 שקל ומעלה ישלם תוספת של כ-60 שקל לחודש, שהם כ-722 שקל בשנה. גם המעסיק ישלם תוספת דומה – מה שיגדיל את עלויות ההעסקה ויכול להוביל לייקור השירותים והמחירים במשק. ומה עם בעלי שכר נמוך יותר? עובדים בשכר מינימום ישלמו כ-47 שקל נוספים בחודש. מדובר בהכפלה משמעותית של ההוצאות החודשיות, וההשלכות עשויות להיות כבדות במיוחד על עובדים מהשכבות הנמוכות.
תשלומי הביטוח הלאומי משולמים עד עתה על פי מדרגות שכר ובהתאם לשכר הממוצע במשק. בחוק ההסדרים הוחלט להצמיד את התשלום למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע ובכך להכביד עוד יותר את העול היחסי על החלשים בחברה ובעלי ההכנסה הנמוכה.
ההכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) על פי נתוני הביטוח הלאומי ל-2024 היא 49,030 ש"ח. העשירון העליון, ששכרו הממוצע נמצא מעל תיקרה זו, משלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות כמו מי ששכרו עד 49,030 ש"ח. על פי תקנות מס הכנסה, מבוטח אינו צריך לשלם דמי ביטוח לאומי עבור חלק מהכנסתו שעולה על סכום ההכנסה המירבית. אלא שזו תיקרה מוטה בכוונת המכוון אשר גורמת לרגרסיביות של דמי הביטוח הלאומי.
בינואר 2006 שונתה בעידוד האוצר ההגדרה של התיקרה, לתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. במקום לשמור על כפולה של חמש פעמים השכר הממוצע, הוחלט לעדכן את סכום התיקרה שהיה בדצמבר 2005 בשיעור עליית המדד בנובמבר של כל שנה לעומת נובמבר שנה קודמת. השינוי אותו הגדירו אנשי המקצוע בביטוח הלאומי כ"מהלך רגרסיבי הפוגע בשכבות החלשות ועוזר לעשירים בלבד" הביא לירידה בהכנסות הביטוח הלאומי ב-2007. בשנת 2007 העריך הביטוח הלאומי את ההפסד של המהלך הציני הזה בירידה בגביית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ב-66 אחוז לעומת 2006. המגמה החריפה מאז ככל שהתרחב הפער בין השינוי במדד המחירים לבין השכר הממוצע במשק.
מאז תחילת 2006 עלה מדד המחירים לצרכן בכ-40 אחוז ואילו השכר הממוצע במשק עלה בשיעור כפול. וכך התיקרה ה"אמיתית", כלומר ההכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) היתה אמורה להיות כ-66,870 ש"ח ולא 49,030 ש"ח . לו היו העשירים משלמים דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לפי התיקרה ה"אמיתית" היה אפשר היום להציג הכנסה נוספת מגביית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות של יותר מחמישה מיליארד ש"ח לשנה.
כיוון שרכבת התקציב עדיין לא יצאה מן התחנה, טוב יעשו בכירי האוצר וראשיו להוסיף תיקון בחוק ההסדרים שיחדש את העיקרון הפרוגרסיבי בגביית דמי ביטוח לאומי ש"חולל" ב-2006 לפיו ההכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) תהיה כפולה בשיעור חמש פעמים של השכר הממוצע במשק. זה יהיה צעד פשוט יותר וקל עבור מקבלי ההחלטות, להשגת תוספת הכנסות לביטוח הלאומי מאשר הצעדים הרגרסיביים שהם נוקטים אשר מגדילים את אי השוויון ויכניסו משפחות נוספות למעגל העוני.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א.
עודד שורר הוא שותף בחברה Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
