תחקיר המשטרה ו-NSOהמשנה ליועמ"שית על פרשת פגסוס: "היתה פה תקלה מאז'ורית של המשטרה"
תחקיר המשטרה ו-NSO
המשנה ליועמ"שית על פרשת פגסוס: "היתה פה תקלה מאז'ורית של המשטרה"
עמית מררי אמרה בכנס באוניברסיטת רייכמן כי "התקלה הגדולה היתה בכך שבהרבה מאוד מקרים התקבל מידע שלא תאם את סמכויות המשטרה; לדבריה, "המשטרה לא צריכה לקבל כל אמצעי שממציאים"; יועמ"ש המשטרה הגיב: "לא נוכל לאכוף"; ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, חיים ויסמונסקי: "דרושה חקיקה, לא פרשנות"
"היתה פה תקלה מאז'ורית. המשטרה לא זיהתה נכונה את השינוי הגדול בעצם הכנסת רוגלות" - כך אמרה היום המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי, על שימוש המשטרה בתוכנת הריגול פגסוס של NSO הישראלית בחקירותיה, שנחשף בשנה שעברה ב"כלכליסט". מררי דיברה בכנס של אוניבריסטת רייכמן, שעוסק בשימוש שעושות רשויות חוק בכלי סייבר התקפי.
"הכתבות תפסו אותנו בהפתעה, והדאיגו אותנו כמו כל אזרח בישראל", אמרה מררי בשיחה עם פרופ' קרין נהון מאוניברסיטת רייכמן. "בבדיקה שלנו גילינו ליקויים במערכות שבהן נעשה שימוש במשטרה, שלא מותאמות לסמכויותיה, וזה הביא לתקלות. היו חריגות לפה לשם, אבל התקלה הגדולה היתה בכך שהתקבל בהרבה מאוד מקרים מידע שלא תאם את סמכויות המשטרה".
מררי התייחסה גם לקושי שיש בשימוש ברוגלות על ידי המשטרה בהתאם לחוק הנוכחי: "אין כרגע בחוק חיפוש סמוי, זה לא אומר שאנחנו מותחים את החוק ומאפשרים חיפוש סמוי. אנחנו בודקים את החקיקה והאם היא מאפשרת פרשנויות שונות. אנחנו לא מחוקק. הרבה פעמים אנחנו לא נותנים למשטרה סמכות שלא קיימת בחוק. אפשר לפרש פרשנות יצירתית, לא תמיד זה עובד, לפעמים החבל נקרע. בעניינים שיש שאלה לגביהם, שיש פונטציאל לחריגה מסמכות, אנחנו דנים. המשטרה באים אלינו, ובמסגרת הישיבות שלנו, לפעמים זה מגיע ליועמ"שית, אבל זה יכול להיעצר ברמת משנה, מאשרים או לא. זה נכון שצריך חוק הרבה יותר מפורט".
לגבי השימוש בפגסוס אמרה מררי: "התנאים שהצבנו לשימוש מחדש ברוגלות הם קודם כל ניוון טכנולוגי, כי אם המשטרה תקבל כלי שלא מתאים לסמכויותיה אנחנו בצרות. כבר היינו בסרט שיש כלי שמאפשר יותר והמשטרה קובעת לעצמה נהלים. הכלים האלו צריכים להיות מותאמים לסמכויות המשטרה כדי שלא נסמוך על נהלים. עניין שני, צריך להיות צו ושהצו תואם את מה שמזינים למערכת. לא כל אמצעי שממציאים המשטרה צריכה לקבל. יש כאן שאלה של איזונים, ככל שיש חשש לפגיעה מוגברת בפרטיות או בזכויות אחרות ההגדרות צריכות להיוות רציניות יותר".
היועץ המשפטי של המשטרה, עו"ד אליעזר כהנא, הזהיר בכנס שבלי סמכויות להשתמש בפגסוס יכולת האכיפה של המשטרה תיפגע. "ככל שהסמכויות לא יינתנו למשטרה, והכלים לא יהיו בידנו, לא נוכל לאכוף", אמר. "זה דיון ציבורי שאנחנו לא צד לו. איו חוק שמסדיר את סמכויות מערך הסייבר. אנחנו זהירים בלתת סמכויות לגורמי אכיפה".
עו"ד גיל גן־מור תקף את את דבריו של כהנא: "אני מברך על זה שאתם רוצים הסדרה. אבל בפועל הכל הפוך. העובדות הן שאת מערכת עין הנץ הכנסתם בחשאיות לפני עשור, ונחשפה רק לפני שנה־שנה וחצי. אותו הדבר במערכת זיהוי פנים. אין חוק מסודר. ולגבי השימוש ברוגלות, אפילו היועמ"ש לא ידע הכל לפי דו"ח מררי. אתם תמיד מסתירים את כל המידע.
"כולם זוכרים שאחרי הפרסומים ב'כלכליסט' על השימוש בפגסוס של המשטרה, איתמר בן גביר היה הדובר המרכזי נגד זה. אמר שאסור להשתמש בכלי הזה נגד שמאל ימין ומפגינים. היום הוא השר לביטחון פנים. מה שראינו זה מדאיג מאוד. הוא רוצה להכפיף לשר ולהסמיך את השב"כ לעבוד מול הפשיעה בחברה הערבית. לא רק שבהסכמים הקואליציונים הוא לא שם דגש על זכויות האזרח. הוא בחר ההיפך".
ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, ד"ר עו"ד חיים ויסמונסקי, הבהיר גם הוא את הצורך בהסדרת השימוש ברוגלות כמו פגסוס בחקיקה. "אני כואב כל סטייה מסמכות, חריגה, שיקול דעת מוטעה", הוא אמר. "אבל שימוש בסייבר התקפי הוא צורך דרמטי. ולכן יש להגיד מול כנסת ישראל שאנחנו צריכים שיהיו לנו סמכויות להאזנת סתר בין מחשבים, חיפוש סמוי, הדבקה. אבל עם איזונים ובלמים.
"שמעתי את מררי שאפשר להשתיל רק לצורכי האזנת סתר, אבל לא לחיפוש סמוי והעתקה והורדת מידע לאחר. אבל אנחנו המשפטנים לא רוצים פרשנויות. אני רוצה חוק. הסדר. שעושה איזון, שמבנה שיקול דעת, שיהיה מנגנון פיקוח ובקרה. ולכן צריך: חקיקה, חקיקה, חקיקה. אני בעד שנעשה את זה בצורה מלאה ולא פרשנות".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה התייחסה לקושי של מדינות להגביל את השימוש בכלים כמו פגסוס רק לצרכי מלחמה בטרור, פדופיליה או פשע מאורגן. "אני לא מכירה מדינה אחת שהצליחה להתאפק", אמרה. "אף אחת לא הצליחה להתאפק ולא להשתמש בזה למטרות אחרות. יש לנו כלי מסוכן, ובכלי הזה נורא קשה להתאפק ולא לעשות שימוש לרעה. NSO היא חברה פרטית, הטכנולוגיה התפתחה בחברה הפרטית. עכשיו השאלה היא איפה המדינה נמצאת. היא רוצה למכור את הטכנולוגיה למדינות אחרות. מה הקשר של המדינה? היא רוצה למנוע הגעה לגורמים מסוכנים או למנוע פגיעה ביחסים עם מדינות אחרות.
"אבל יש גם שיקולים של האם המדינה רוצה לעשות בעצמה שימוש בטכנולוגיה הזו כדי להשיג כל מיני מטרות. אם מסתכלים על ממשלת נתניהו הקודמת וראש המוסד יוסי כהן, אפשר לראות את הטיולים של נתניהו בעולם ומי קיבל את האישורים להשתמש בפגסוס. זו היתה אסטרטגיה ישראלית לאפשר מתן רישיונות כמתנת ידידות לכל מיני מדינות, וישראל גזרה מזה קופון. זה יוצר מערכת יחסים מסוכנת ורעילה בין החברות למדינה. הקושי הגדול נמצא שם. אפשר להגיד הרבה דברים על NSO, אבל היא לא מעניינת. מה שמעניין זה איפה רשויות המדינה שאפשרו את הדברים האלו, למה הכל נעשה במחשכים. אלו השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו".
