פרסום ראשוןהמועמד המוביל ליו"ר הוועדה לבחינת תקציב הביטחון - ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל
פרסום ראשון
המועמד המוביל ליו"ר הוועדה לבחינת תקציב הביטחון - ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל
נגל כיהן כממלא מקום ראש המל"ל בין ינואר 2016 למרץ 2017 ונחשב למקורב לנתניהו. באוצר ביקרו את העובדה שהוא מגיע מעולמות הביטחון ולא מעולמות הכלכלה, מה שעשוי לגרום לכך ששיווי המשקל בוועדה ייטה לטובת דרישות צה"ל. מלבדו עתידים לכהן בוועדה אלוף (במיל') יעקב עמידרור, תת-אלוף (במיל') אפי איתם והממונה על התקציבים לשעבר קובי הבר
אחד המועמדים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון הוא פרופ' יעקב נגל, ראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) לשעבר. בלשכת רה"מ נתניהו אישרו את הפרטים, ובכירים בממשלה אמרו ל"כלכליסט" כי הוא המועמד המוביל.
השבוע פורסם בידיעות אחרונות כי בין חברי הוועדה צפויים לכהן גם אלוף (במיל') יעקב עמידרור, תת-אלוף (במיל') אפי איתם וקובי הבר, מי שהיה בעבר הממונה על התקציבים באוצר. במשרד האוצר העבירו ביקורת על הרכב הוועדה המסתמן, ועל זה שהיו"ר המיועד צפוי להגיע מעולמות הביטחון ולא מעולמות הכלכלה, מה שעלול להוביל לכך ששיווי המשקל בוועדה יוטה לכיוון השיקולים והדרישות של צה"ל על פני שיקולים מאקרו-כלכליים ותקציביים. היו"רים הקודמים של ועדות דומות היו אלוף במיל' יוחנן לוקר ודוד ברודט, שהיה בעברו ראש אגף התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר.
הוועדה אמורה לבחון את הגידול בתקציב הביטחון ותדון בסכומים המוערכים ב-100 מיליארד שקל שמשרד הביטחון מייעד לטובת התעצמות הצבא. הוועדה לבחינת תקציב משרד הביטחון תהיה מורכבת משני נציגים ממשרד הביטחון וצה"ל - מפקד חיל האוויר לשעבר עמיקם נורקין והיועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל) לשעבר מהרן פרוזנפר. בנוסף, שני נציגים ממשרד האוצר, שני נציגים ממשרד ראש הממשלה, נציג מבנק ישראל ושישה נציגי ציבור שימונו על ידי שלושת המשרדים (כל משרד ימנה שניים). מאז שהוחלט על הקמת הוועדה, הצבא ומשרד הביטחון מנסים לצמצם את סמכויותיה, את היקף ההחלטות שייקבע בה ואת היקף התקציב שבו היא תעסוק.
נגל, תא"ל במיל' ופרופ' להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כממלא מקום ראש המל"ל בין ינואר 2016 למרץ 2017, ושימש כמשקיף מטעם המל"ל בוועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון. נגל נחשב למקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו ופרש בשנת 2018 מחברות בוועדה המייעצת למינוי בכירים לאחר שבג"ץ הקפיא את מינויו עקב זיקה אישית לנתניהו. לאחר הקפאת המינוי נגל פרש מהוועדה וכתב למזכיר הממשלה דאז צחי ברוורמן: "שמחתי לראות ששופטי בג"ץ מצאו לנכון להדגיש שבאופן אישי לא דבק בי שום רבב 'והפגם' היחיד שמעיב על מינויי הוא העובדה שתפקידי כראש המל"ל בפועל היה משרת אמון מטעם ראש הממשלה ולכן הוא מרמז על קרבתי אליו ועל היותי 'עושה דברו'".
