תורמות גם לעצמן: אגודות הידידים של בתי החולים מגלגלות מאות מיליונים
תורמות גם לעצמן: אגודות הידידים של בתי החולים מגלגלות מאות מיליונים
אגודות הידידים של בתיה"ח מגייסות עבורם תרומות של מאות מיליוני שקלים בשנה, ומאז המלחמה ההיקפים מזנקים. מהו השיעור מכספי התרומות שנשאר בידי האגודות? בדיקת כלכליסט מגלה שיעור מקסימלי של עד 18% ושכר נדיב למנכ"ליות
המלחמה, כך יכול להעיד כל מנהל בית חולים, עזרה "לפתוח את הכיס" של התורמים, מהארץ ומחו"ל, בעיקר לתחומים כמו שיקום וטיפול בטראומה. עדיין אין נתונים מסודרים בנוגע לתרומות ב־2023, אולם הצפי הוא כי הן יהיו גבוהות מבשנים קודמות, והמשמעות: זרימת עוד מאות מיליוני שקלים לבתי החולים.
כדי להבין את ההיקפים די להביט בדו"חות הכספיים לשנת 2022 של אגודות הידידים של שלושת בתי החולים הממשלתיים הגדולים שיבא, איכילוב ורמב"ם, ולראות כי גייסו ביחד כ־310 מיליון שקל. באגודות הידידים מספרים כי "יש עלייה גדולה ברצון לתרום הן מהארץ והן מהעולם מאז המלחמה".
אגודות הידידים שליד בתי החולים הן מבין מפעלי הגיוס הגדולים והנחשקים ביותר לפילנתרופים. הן פועלות כעמותות רשומות במטרה לגייס לפיתוח, בינוי ושיפוץ, תפעול מחלקות, רכישת ציוד רפואי, סיוע במחקרים ועוד. התרומות מגיעות הן במסגרת ערבי גאלה ואירועים או פעילות שיווקית יזומה של אנשי עמותות הידידים והן דרך בתי החולים שמקבלים פניות ישירות מצד אנשים פרטיים או ארגונים שמעוניינים לתרום, בעיקר על בסיס קשרים אישיים עם מנהלי בתי החולים או מנהלי מחלקות. אותם תורמים מופנים לבצע את התרומה באמצעות אגודת הידידים.
עד לפני כמה שנים נושא התרומות היה הרבה פחות מוסדר, כך למשל שיעור התקורות המירבי שגובות אגודות הידידים מכספי התרומות לא נקבע. דו"ח מבקר המדינה ב־2011 הצביע על האנדרלמוסיה בתחום והמליץ על כריתת הסכמי פעילות מוסדרים בין בתי החולים לאגודות הידידים, שבהם "יוסדר שיעור התקורה המירבי שאגודת הידידים רשאית לגבות". בעקבות זאת הורה החשב הכללי של משרד הבריאות לבתי החולים ולאגודות הידידים לחתום על הסכמים ביניהם שיגדירו "שיעור תקורה מירבי שאגודת הידידים רשאית לגבות כשיעור מתוך כספי התרומה". לאחר מכן נחתמו הסכמים פרטניים בכל בית חולים מול אגודת הידידים שלו, שהסדירו את פעילות העמותות, מערכת יחסי הגומלין עם בתי החולים ומדיניות התקורות.
עיון בדו"חות הכספיים של האגודות מראה שהוצאות הפעלת העמותות - כולל שכר, שיווק, הוצאות הנהלה וכדומה – עומדות על אחוזים בודדים מהתרומות, כלומר שיעור התקורות הממוצע אינו גבוה. עם זאת, בדיקת "כלכליסט" מראה שהנהלים בשיבא, איכילוב ורמב"ם, בהתבסס על ההסכמים שנחתמו, שאינם פומביים, מאפשרים לאגודות הידידים לגבות תקורות מקסימליות של 15%–18% מתוך תרומות לבית החולים, המיועדות למימון הפעילות. מדובר בסכום המירבי לגבייה במקרים מסויימים, לפי סוג התרומה. מתי אגודת הידידים גובה את התקורה הגבוהה האפשרית? בכל בית חולים הסיפור קצת אחר.
בשיבא טווח התקורה הנגבה מתרומות לעמותת חוג ידידי בית החולים נע בין 0%–18% מהתרומה, בהתאם לסוג התרומה וייעודה. לדברי בית החולים הממוצע בפועל עומד על כ־2%. נהלים פנימיים של שיבא, הנחשפים לראשונה, מגלים: במקרה של תרומה המוגדרת "כללית" התקורה המאושרת היא 18%. שיעור זה נגבה, למשל, במקרים שבהם תורמים פונים לבית החולים או למנהלי מחלקות ומבקשים לתרום אך לא למטרה ייעודית מוגדרת, למשל למחלקה מסוימת שהתאשפזו בה - ואז הם מופנים לביצוע התרומה בפועל לאגודת הידידים.
במקרה של תרומה למחקר שיעור התקורה המאושר הוא 12%, בתרומה לטובת כוח אדם או ציוד ייעודי התקורה המאושרת היא 9%, בתרומה לפעילות רווחה היא 3%, ובמקרה של תרומת הנהלה, הנוהל קובע 0% תקורה. בשיבא מסבירים שמדובר בתרומות בסכומים הגבוהים ביותר לטובת פרויקטים גדולים שההנהלה מקדמת. אישור לשינוי בשיעור התקורות הוא בסמכות מנהל בית החולים או מי מטעמו. אגב, באירועי הגאלה לגיוס תרומות, בשיבא לא גובים תקורה כשיעור מהתרומה, אלא הוצאות האירוע משולמות מתוך כלל התרומות שנאספו.
על פי דו"חות אגודת הידידים, ב־2022 גייסה העמותה 165.7 מיליון שקל (מ־956 תורמים שונים), וב־2021 גוייסו תרומות של 129.3 מיליון שקל. הוצאות השכר ב־2022 של העמותה, שבה 10 עובדים, היו 2.8 מיליון שקל, מתוכם 594 אלף שקל שולמו למנכ"לית האגודה ורד גרינבוים (שכר ברוטו ותשלומים אחרים). ההוצאות עבור אירועים ויחסי ציבור לגיוס תרומות עמדו על 3 מיליון שקל, הוצאות הנהלה וכלליות כחצי מיליון שקל. יו"ר חוג הידידים הוא יורם טיץ, שותף־מנהל בפירמת ראיית החשבון EY ישראל.
בשיבא אומרים: "התקורות נקבעות על ידי הוועד המנהל של העמותה ומפוקחות ומאושרות ע"י הנהלת המרכז הרפואי, וכך גם פעילות חוג הידידים. על פי הוראות החשכ"ל, הוצאות הנהלה וכלליות צריכות להיות פחות מ־5% ואנו מקפידים על הטווח הנמוך ולנהל עמותה שקופה ויעילה".
התקורה המירבית מתרומות לעמותת הידידים של רמב"ם זהה לזו של שיבא. "העמותה רשאית לגבות תקורה של עד 18% מתוך כספי התרומה בכפוף לאי הגבלת התורם", מסבירים ברמב"ם, זאת על פי ההסכם מ־2016. "במקרים מסוימים, העמותה רשאית לגבות תקורה בשיעור הגבוה משיעור התקורה המרבי, לעניין תרומה מסוימת, זאת בכפוף לאישור הוועדה המאשרת בהחלטה מנומקת בכתב". ברמב"ם סירבו לפרט בנוגע לשיעורים השונים של התקורות לפי סוג וייעוד התרומה, ונימקו זאת בנהלים פנימיים. לפי רמב"ם, "בפועל שיעור התקורה הממוצע שנגבה בשנים 2021–2023 נע בין 3%–6%", ולטענת אגודת הידידים, כמעט אין מקרים שבהם נגבית התקורה המקסימלית האפשרית.
ב־2022 גייסה עמותת הידידים של רמב"ם תרומות בגובה 63.4 מיליון שקל וב־2021 גויסו 58.9 מיליון שקל. הוצאות השכר ב־2022 של העמותה, שבה 4 עובדים, היו 774 אלף שקל, מתוך הוצאות הנהלה וכלליות של 1.1 מיליון שקל. התגמול למנכ"לית האגודה גלית אלון היה 374 אלף שקל (שכר ברוטו פלוס תשלומים אחרים). ההוצאה עבור שיווק וגיוס תרומות עמדה על 1.1 מיליון שקל. יו"ר אגודת ידידי רמב"ם הוא ישראל גרידינגר, לשעבר בעלים משותף של רשת בתי הקולנוע סינוורלד, שנקלעה לפשיטת רגל לפני שנתיים.
בבית החולים איכילוב התקורה המירבית עומדת על 15% וזו נגבית, לדברי ביה"ח, רק מתרומות לטובת קרנות רופאים ומחלקות. למשל, כאשר רופא מגייס תורם למחקר, והכספים מועברים דרך עמותת הידידים. באיכילוב אומרים שמדובר בפחות משישית מכלל התרומות, כאשר "ברוב המוחלט של ההסכמים מול התורמים לא נגבות תקורות כלל". לדברי בית החולים, אגודת הידידים גובה 0% תקורה מכל שאר סוגי התרומות, למשל מתרומות לפרויקטים או עבור מימון שכר חוקרים. באיכילוב מציינים ש"כחלק מהנוהל שלה, קבעה עמותת הידידים כי לא יגבו תקורות מתוך כספים המגוייסים לטובת פרויקטים ייעודיים אלא בהסכמה מראש של התורמים. כמו כן, פועלת מטעם העמותה ועדת השקעות מקצועית לניהול הכספים עד להעברתם לביצוע הפרויקט". באיכילוב מסבירים שתקציב הפעילות השוטף של העמותה ממומן בעיקר מהתשואות שמתקבלות מהשקעות כספי התרומות.
ב־2022 היקף התרומות בעמותת ידידי איכילוב היה 81.5 מיליון שקל, וב־2021 גויסו 96.4 מיליון שקל. באיכילוב מדגישים שהדו"חות משקפים את הסכומים שהועברו באותה שנה, לא כולל התחייבויות עתידיות, כאשר "ממוצע הגיוס עבור פרויקטים בשלוש השנים האחרונות עמד על כ־225 מיליון שקל בשנה". ואמנם, מהדו"ח הכספי עולה שנכון לסוף 2022 לעמותה יש "התקשרויות מול תורמים להתחייבויות עתידיות לשנים הבאות, בהיקף של כ־382 מיליון שקל". הוצאות השכר ב־2022 של עמותת הידידים של איכילוב, שבה 8 עובדים, היו 2.1 מיליון שקל, מתוך 3.5 מיליון שקל הוצאות הנהלה וכלליות. התגמול השנתי הכולל למנכ"לית האגודה ורד רוט עמד על 773 אלף (שכר ברוטו ותשלומים אחרים). הוצאות עבור הסברה וגיוס תורמים עמדו ב־2022 על כ־1.8 מיליון שקל. יו"ר אגודת ידידי איכילוב הוא יונתן קולבר, מהמשקיעים הגדולים בישראל.
במשרד הבריאות מבהירים שההנחיה של חשכ"ל המשרד לא קבעה תקרה מקסימלית לשיעור התקורה האפשרי, וזו נקבעת בהסכמים שבין בתי החולים לאגודות הידידים. עם זאת, אמרו ש"הנושא נבחן במסגרת עבודת מטה המתבצעת בימים אלה".
