פרשנותעתיד המשק נראה ורוד, אבל אסור להסתנוור מהאופטימיות
פרשנות
עתיד המשק נראה ורוד, אבל אסור להסתנוור מהאופטימיות
הנתונים הכלכליים של ישראל לטווח הקצר נראים מצוין • ולכן כדאי לממשלה להתרכז באתגרים של הטווח הארוך, שמגפת הקורונה לא רק שלא העלימה, אלא אף הבליטה • למשל, החזרת התעסוקה לרמות של ערב המשבר והמשך ביצוע של השקעות במשק
פרסום נתוני התוצר בישראל (תמ"ג) לרבעון השלישי של 2021 השאיר טעם מר - עלייה של 2.4% בלבד לעומת תחזית של 5%-3%. כמו גם תחושת דז'ה וו לשנים 2020-2017 שבהן רוב הצמיחה של כלכלת ישראל התבססה על רכישת מכוניות, וצמיחה מתונה הוסברה בירידת היקפי קניית רכבים. אלא שבסוף השבוע האחרון הגיע דו”ח של ארגון ה־OECD עם תחזיות שמגלמות בתוכן מסר מאוד אופטימי.
לקראת סוף השנה הנוכחית התפרסמה "התחזית הכלכלית העולמית", השנייה ב־2021, על ידי ארגון המדינות המפותחות, והיא הזניקה את תחזיות הצמיחה של ישראל מעלה. לפי הנתונים המעודכנים, כלכלת ישראל תצמח בשנה הבאה בכמעט 5% (4.9%) וב־2023 בשיעור נאה של 4%. בתחזית הצמיחה הקודמת שהתפרסמה בסוף חודש מאי, חזו כלכלני הארגון צמיחה של 4.5% ב־2022.
יותר מכך, כלכלני ה־OECD עדכנו בחדות גם את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית. אם במאי האחרון העריכו שם כי כלכלת ישראל תצמח ב־5%, אז לקראת סוף השנה האומדן קפץ ל־6.3%. אבל זה לא הכל, כי חשוב לשים את המספרים האלה בקונטקסט הנכון. תחזיות הצמיחה של ישראל גבוהות משמעותית מאלה של העולם המערבי - פער של נקודת אחוז שלמה לעומת הממוצע ב־OECD עבור השנה (5.3%), 3.9% לגבי השנה הבאה ו־2.5% בלבד ל־2023.
"ההתאוששות תמשיך להיות איתנה"
בסוף השבוע האחרון ביצעו כלכלני בנק לאומי בראשות גיל בפמן בדיקה נוספת אשר מספקת עוד נקודת מבט על המצב הכלכלי. הם לקחו את נתוני התוצר של מדינות ה־OECD ובדקו מה קרה להם ברבעון השלישי של 2021 (הנתון הכי מעודכן הקיים) לעומת הרבעון האחרון של שנת 2019, ערב התפרצות מגפת הקורונה (ראו תרשים בעמוד זה).
מתברר כי ישראל מדורגת במקום החמישי ב־OECD עם שיעור גידול בתמ"ג (צמיחה) בתקופה הזו של 3.3%. במקביל, הנתונים מראים כי עדיין עשרות כלכלות חזקות, בהן יפן, בריטניה, גרמניה, איטליה, קנדה, ספרד - לא מראות צמיחה חיובית. כלומר, הן עוד לא הגיעו לרמת הפעילות הכלכלית שהיתה קיימת ערב משבר הקורונה. "התאוששות הפעילות הכלכלית בישראל היתה חזקה ב־2021 והתוצר צפוי לצמוח בעוצמה”, כותבים כלכלני הארגון. “מבצע חיסוני הבוסטר המתקדם, שוק העבודה המתאושש ואי־הוודאות ההולכת ומתפוגגת תומכים בעלייה בביקושים המקומיים (ולפיכך בצמיחה — א"פ)". והם מסכמים: "ההתאוששות תמשיך להיות איתנה".
כאשר מסתכלים על כל הנתונים ביחד, המסקנה ברורה: את החלק הקשוח של משבר הקורונה - מגפה ללא חיסון וללא תרופה יחד עם תקופת ההתחסנות - ישראל צלחה ומקבלת ציון גבוה, אפילו גבוה מאוד. במסגרת הדו"ח הכללי יש נתונים נוספים שמחזקים את תחושת ההצלחה. לדוגמה, אף שהעלייה בגירעון הממשלתי (ללא תשלום ריבית על החוב) היתה ב־2020 הן חריגה והן גבוהה מזה של ה־OECD, בשנת 2021, התיקון - בצורה של הקטנת אותו גירעון בסיסי - היה הטוב ביותר במערב אחרי אוסטרליה.
גרף אחר בדו”ח מראה כי אף שהחוב הממשלתי של כמעט כל מדינות הארגון זינק, העלייה בישראל - שהיתה משמעותית ועמדה על כ־12 נקודות תוצר - היא סבירה במונחי OECD, ועדיין הותירה את ישראל מתחת לממוצע בארגון - כ־72% לעומת 85% מהתמ"ג.
גרף נוסף מראה כי אף שגם בנק ישראל — בדומה לרוב הבנקים המרכזיים המערביים - ביצע הרחבה כמותית (רכישת אג"ח) כדי לסייע למשק, לשווקים ולממשלה, הגידול במאזן שלו במונחי תוצר היה קטן בהרבה: פחות מ־6% תמ"ג. זאת לעומת הבנקים המרכזיים של: יפן ושבדיה - כ־11% תמ"ג; אוסטרליה, אירופה, ECB - הבנק המרכזי האירופי וקנדה - 17%-15% תמ"ג; וארה"ב ובריטניה — כ־20% תמ"ג.
יישום הרפורמות יחזק את הפריון
עוד נקודה חשובה: מקור הסיכון העיקרי לתחזיות האופטימיות, לא רק של ישראל אלא של כל המערב, הוא התפתחות האינפלציה. גם בהקשר הזה החדשות הן טובות: האינפלציה בישראל (2.3% כעת) נמוכה משמעותית מזו של ארה"ב (6.2%), של המדינות המפותחות (5.2%) ושל אירופה (מתקרבת ל־5%). כאשר "הציפיות לאינפלציה מעוגנות היטב בתוך תחום היעד - בין 1%ל־3%", דבר שלא קורה במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה לפי נתוני הדו”ח. יתרה מזו, ההערכה היא כי בשנה הבא האינפלציה תהיה כ־2.1% (באמצע היעד) וב־2023 היא תרד ל1.4%. כלומר, ב־OECD לא צופים אפיזודה של אינפלציה משמעתית שתחייב את בנק ישראל להאיץ את קצב הצמצום המוניטרי (העלאות ריבית).
ולמרות האופטימיות, בכל זאת כדאי להיזהר מדו"חות כאלו. אסור לממשלה הנוכחית בישראל להתבשם מהנתונים והתחזיות הוורודות, הכפופות כולן להתפתחויות הבריאותיות של המגפה. "יישום אפקטיבי — בזמנים שנקבעו - של הרפורמות המבניות (במסגרת חוק ההסדרים — א"פ) יחזק את הפריון ויהפוך את תהליך ההתאוששות לבר־קיימא", מסכמים כלכלני ה־OECD. והם מפצירים בממשלת ישראל שלא להוריד את הרגל מהדוושה בכל הקשור למדיניות החזרת התעסוקה לרמות של ערב המשבר ולהמשיך לבצע השקעות במשק.
וכאן נמצא המסר החשוב: נתוני הטווח הקצר בישראל נראים טוב, כל עוד הקורונה בשליטה, ולכן כדאי להתרכז באתגרים של הטווח הארוך - שהקורונה לא רק שלא העלימה, אלא אף הבליטה.
