בינה מלאכותית וקסדות חדשניות: צה"ל חשף את הטנק "ברק"
בינה מלאכותית וקסדות חדשניות: צה"ל חשף את הטנק "ברק"
הכלי החדש, שיחליף את מרכבת סימן 4, "מותאם ללחימה בשדה הקרב העדכני" ומאובזר בחיישנים וביכולות בינה מלאכותית לזיהוי מטרות ואיומים. התקציב לייצור כמה עשרות טנקים כאלה: כמיליארד שקל
"טנק המערכה המתקדם והטוב בעולם": 50 שנה לאחר שמלחמת יום הכיפורים שאתגרה את כוחות השריון של ישראל ואחרי תהליך פיתוח שנמשך כחמש שנים משרד הביטחון וצה"ל חשפו היום (ג') את הטנק החדש שישמש את כוחות השריון של צה"ל המכונה "ברק".
לפי משרד הביטחון, הטנק החדש מותאם ללחימה בשדה הקרב העדכני ומאובזר באמצעים שנועדו לשדרג את יכולותיו בתחומי הגילוי והזיהוי ואת כוח האש והקטלניות שלו המבוססות בין השאר בינה מלאכותית.
טנקי "ברק" ראשונים כבר נמסרו במהלך החודשים האחרונים לגדוד 52 של חטיבה 401 ("עקבות הברזל") ובכל שנה, במהלך השנים הבאות, יימסרו לכוחות השריון של צה"ל כמה עשרות טנקים מסוג זה שיחליפו בהדרגה את טנקי המרכבה סימן 4 המתיישנים.
מדובר בטנקים ישראליים שמיוצרים במש"א (מרכז שיקום ואחזקה) של משרד הביטחון במרכז הארץ ביחד עם זרוע היבשה וחיל השריון. על תוכנית הפיתוח והיצור שלו אמונה מנהלת מנת"ק של משרד הביטחון שבפיקודו של תא"ל אורן גיבר.
במערכת הביטחון אומרים כי ה"ברק" הוא טנק המערכה הראשון של צה"ל שמשתייך לדור 5 ומשלב יכולות שפותחו בעשרות חברות ביטחוניות, לרבות רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית. מדובר ביכולות חישה ועיבוד המבוססות על בינה-מלאכותית שמאפשרת זיהוי מטרות באמצעות חיישנים המותקנים על הטנק ובתוכו, ומאפשרים לחימה מלאה גם במצב של מדפים סגורים.
לפי צה"ל ומשרד הביטחון, ה"ברק" תוכנן באופן שמבטיח לו יכולת הכרעה תוך התמודדות עם כל האיומים העדכניים ששדה הקרב הנוכחי מעמיד לכוחות שריון מתמרנים, לרבות טילי הנ"ט המתקדמים ביותר. עוד הוסיפו שם כי מדובר ב"מערכת לומדת", באופן שמשפר את סיכויי השרידות של הטנק גם אל מול איומים עתידיים שיופנו אליו.
מפקד הטנק (מט"ק) יצויד בקסדת הלחימה החדשה של אלביט מערכות - Iron Vision - שאמורה לפעול בדומה לקסדות המשמשות טייסי קרב, כשהמשקף בקסדה יקרין את כל הנתונים הרלוונטיים ללחימה בתא השטח הספציפי. לוחמי השריון יקבלו את המידע על המתרחש מסביבם בזמן אמת באמצעות מסכי מגע אישיים בגודל של 21 אינץ' ובהתבסס על סריקה של 360 מעלות לאיתור איומים שמתהווים. עם גילויים של האחרונים, בכוחן של מערכות האש של הטנק החדש להמטיר עליהם מכות אש מדויקות וקטלניות וזאת עוד טרם הספיקו לפעול ולסכן את הלוחמים שבטנק.
מערכות הטנק כוללות גרסה חדשה של המערכת להגנה אקטיבית מסוג מעיל רוח של רפאל - מערכת להגנה היקפית מלאה ואוטומטית מפני רקטות RPG וטילים נגד טנקים (נ"ט) מכל הסוגים תוך יירוטם ונטרולם עוד בטרם יופנו אל הטנק.
במשרד הביטחון ובצה"ל מתחרים בסופרלטיביים לטנק החדש. תחילה, הוא תוכנן להיקרא "מרכבה סימן 5" ולהוות גרסה משודרגת בסדרת טנקי המרכבה הישראליים. הגרסה הקודמת של טנקי מרכבה החלה להימסר לכוחות השריון לפני יותר מ- 20 שנה ונקראה מרכבה סימן 4. במערכת הביטחון החליטו לקרוא לו "ברק", בנימוק שפרט למנוע ולמערכת הזחלים שלו, אין בין הטנק החדש לשאר הטנקים מסדרת מרכבה כל דמיון.
מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אייל זמיר אמר כי אחרי ארבעה עשורים שבהם טנקי המרכבה היוו את עמוד השדרה של הלחימה ביבשה, ישראל נכנסת ל"עידן הברק" שהוא עידן חדש בשדה הקרב היבשתי והגדיר את הטנק החדש כ"מכונת הלחימה המתקדמת מסוגה בעולם".
"כל חליפת הסנסורים, התוכנה ומערכות התפעול השתנו בכלי הזה לחלוטין ויש לנו ביד מערכת לחימה שונה לגמרי", אמר מוקדם יותר היום קצין השריון הראשי של צה"ל תא"ל הישאם איבראהים: "אי אפשר לראות את ה'ברק' ולהגיד שזה עוד טנק. זה כלי שובר שבריון, מדובר במקביל הקרקעי של ה- F -35 לא פחות וצריך להרחיב את ההצטיידות בו מה שיותר מהר".
במערכת הביטחון לא חושפים את המחיר של כל טנק, ועל פי הערכות התקציב שעומד בכל שנה למנת"ק על ייצור של כמה עשרות יחידות כאלה עבור צה"ל עומד על כמיליארד שקל. למרות החידושים הרבים והמערכות המתקדמות שהוטמעו ב"ברק", מחירו לא יקפוץ בשיעורים שיקשו על קצב אספקה של כמה עשרות בשנה.
במסגרת הדיונים שמתקיימים בצה"ל לקראת גיבוש התוכנית הרב-שנתית שעל פיה הצבא יפעל בחמש השנים הבאות, נבחנת גם העצמת יכולות היבשה באופן שעשוי להוביל להגדלת תקציב מנת"ק.
ההצטיידות של כוחות השריון של צה"ל בטנקים חדשים מגיעה על רקע דיון ארוך שנים על הרלוונטיות של הטנק לשדה הקרב שהשתנה מאד במהלך העשורים האחרונים, בהם הלחימה התאפיינה בא-סימטריה - כלומר, בין צבאות מסודרים לארגונים סמי-צבאיים. פעילות השריון, בהתאם לכך, התמקדה לרוב במרחבים אורבניים ובקרבת אזרחים – מה שאילץ צבאות רבים לפנות למערכות נשק פחות מסורבלות ומדויקות הרבה יותר כדי לצמצם הפגיעה בבלתי מעורבים.
ראש מנת"ק, תא"ל גיבר התייחס היום לוויכוח הנצחי שבנושא ואמר כי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שבה ומוכיחה את הצורך בטנקים עדכניים: "טנקים משנות ה-70 ומשנות ה-90 לא שורדים את שדה הקרב הנוכחי. במלחמה הבאה שלנו בלבנון נצטרך לתמרן ומי שחושב שלא, לא מבין את שדה הקרב ואת האתגרים שנדרש להם. במלחמה הזאת יהיה תמרון של טנקים - והוא יהיה עמוק וביותר מזירה אחת".
בתוך כך, משרד הביטחון ממשיך לקיים בימים אלה משא ומתן לפחות עם שתי מדינות לקראת יצוא אפשרי של טנקי מרכבה סימן 2 וסימן 3 שיצאו משירות ביחידות השריון של צה"ל. אם ייוצאו, זאת תהיה הפעם הראשונה שטנקים מתוצרת ישראל מיוצאים לחו"ל. באמצע יוני האחרון אמר ראש האגף לייצוא ביטחוני שבמשרד הביטחון יאיר קולס בראיון ל"כלכליסט" כי מו"מ כזה מתקיים על שתי מדינות פוטנציאליות לעסקה, ואחת מהן באירופה.
