ראיון"בקרוב נעבור מסיוע לחירום - לסיוע בשיקום"
ראיון
"בקרוב נעבור מסיוע לחירום - לסיוע בשיקום"
רגע אחרי ההלם הראשוני והעמידה המידית של עסקים לטובת תושבי הדרום וחיילי המילואים, שירלי קנטור, יועצת לאחריות תאגידית ושותפה בניהול היוזמה "עסקים נרתמים לקהילה בחירום" תנסה להסביר לנו האם נראה שינויים באופן ואופי התרומות של החברות, ובמה חשוב להתמקד לטווח הארוך?
מתרומות כספיות, סיוע חירום מרחוק ועד חלוקת ציוד ומזון – בשבועיים האחרונים המשק כולו ירד לשטח עם מאות יוזמות, חמ"לים והתארגנויות שקמו ברגע, כדי להיות בכל זמן ובכל מקום שצריך. רגע אחרי ההלם הראשוני והעמידה המידית והמרשימה של העסקים לטובת תושבי הדרום וחיילי המילואים, חשוב גם לעשות קצת סדר בהצפה המבורכת, כדי שמי שבאמת צריך, יקבל, ומי שרוצה לתת, יצליח לעשות זאת ביעילות המקסימלית - זאת במקביל להתארגנות הנדרשת הלאה, לטווח הקרוב והרחוק של "שגרת החירום".
לעוד כתבות בערוץ TRUST
יוזמה בשם "עסקים נרתמים לקהילה בחירום", שמורכבת מארגוני-גג שפועלים בתחום של עסקים-קהילה לצד ארגונים חברתיים – פועלת בשבועיים האחרונים במטרה לסנכרן בין הצרכים בשטח לאפשרויות התמיכה של המגזר העסקי. צוות הניהול של היוזמה מרכז ומאמת בקשות שמגיעות ומפנה את הצרכים לעסקים הרלוונטיים. התוצאה: תרומות וסיוע שוטף של מוצרים ושירותים, כסף, ידע, לוגיסטיקה, תשתיות, והתנדבות עובדים ועובדות.
נכון לעכשיו, לוקחים חלק ביוזמה מעל 200 עסקים מענפי המזון, קמעונאות, רכב, פיננסים, נדל"ן, תעשייה, טכנולוגיה, תקשורת ועוד, כאשר השילוב העסקי-חברתי מאפשר גישה למידע מקיף ועדכני ומאפשר הבנה של התמונה הרחבה בזמן אמת. בין הפעילויות שנוצרו במסגרת היוזמה אפשר לציין את הסבת מטבחי הסעדת עובדים של העסקים לטובת הכנת מאות ארוחות חמות מדי יום למפונים מהעוטף; יעוץ של חברת נדל"ן לאיתור נכסים לאירוח ושיכון המפונים; השאלת עשרות רכבים מחברות רכב לחמ"ל משפחות החטופים והנעדרים; תרומות ייעודיות בהיקפים גדולים של ומזון לתינוקות, תרופות, ביגוד, מחשבים, תקשורת ועוד.
חלק משמעותי מהפעילות מתמקד בשירותים שהעסקים עצמם יכולים להציע. "היוזמה מתמקדת ביכולות הייחודיות של המגזר העסקי לעומת מגזרים אחרים (חברתי וציבורי), ושמה דגש על מתן מענה באמצעות המוצרים או השירותים של החברות עצמן, התשתיות והיכולות הלוגיסטיות והידע המקצועי", אומרת שירלי קנטור, יועצת אסטרטגית לאחריות תאגידית ושיווק חברתי ושותפה בצוות ניהול היוזמה.
קנטור מציינת מספר דוגמאות מהשבועיים האחרונים ביניהן חברות רכב ולוגיסטיקה שמשאילות רכבים ומשאיות לארגוני חברה אזרחית ולכוחות הבטחון, חברות נדל"ן שמאפשרות שיכון משפחות מפונים בדירות פנויות, חברות טכנולוגיה שמסייעות ביצירת פתרונות טכנולוגיים לגופי חברה אזרחית המסייעים לקהילה, יצרניות מזון לתינוקות שתורמות כמויות גדולות של מזון לתינוקות, חברות אופנה שתורמות בגדים ועוד.
קנטור מציינת כי היוזמה החל לפעול בתקופת הקורונה, והיא מפתחת את המתודולוגיה שלה ממשבר למשבר. כעת, היוזמה גם מציעה "קהילת היוועצות" לנציגי ונציגות העסקים שמפתחת שיתופי פעולה לטובת מענים מורכבים ומספקת ידע והכוונה לגבי תכנון ארוך-טווח לאור תחזית התמשכות מצב החירום.
כבר ברור לכולנו שמצב החירום כאן כדי להישאר לתקופה ממושכת, והמשמעות הכלכלית עבור החברות עדיין לא ברורה. לא מעט חברות כבר דיווחו בשבועיים האחרונים לבורסה על פגיעה עתידית של המלחמה בתוצאות הכספיות, ובימים האחרונים אנחנו כבר מתחילים לשמוע על הורדת תחזיות צמיחה של חברות לשנה הנוכחית לצד מספר חברות גדולות, בעיקר חברות אופנה שהודיעו על הוצאת חלק מהעובדים לחל"ת.
בהקשר הזה, ומעבר לצרכי השעה אליהם נרתמים מירב ומיטב העסקים בישראל, אסור לשכוח גם להביט פנימה, לאתגרי החברות בתקופה זו. "חשוב לזכור שהעסקים נדרשים לתת מענה למגוון צרכים בחירום, שנוגעים קודם כל לשימור רציפות עסקית", אומרת קנטור ומציינת את העיקריים שבהם: "המשך תפעול העסק במצב חירום – לעתים תוך מחסור משמעותי בעובדים; תמיכה בעובדים בקווי העימות ומשפחותיהם, בעובדים במילואים ומשפחותיהם, ועובדים בכלל; מתן שירות ללקוחות, תוך התאמה של שירותים ומוצרים, ככל הניתן; הגמשת תנאי תשלום ללקוחות (בעיקר קמעונאיים); סיוע לספקים - בעיקר כאלה המצויים בקווי העימות".
לאור הכניסה ל"שגרת חירום" האם נראה שינויים באופן ואופי התרומות וההתגייסות של החברות?
"בהחלט. אם בתחילת המלחמה חברות תרמו כספים בהיקפים נרחבים, כעת הן מגבשות אסטרטגיית נתינה שמבוססת על חוזקות הליבה של החברה ופחות על תרומת מזומנים: מוצרים, שירותים, מומחיות, תשתיות, וחוזקות המותג. גם התנדבות העובדים נעשית מאורגנת יותר ומבוססת על פלטפורמות לארגון מתנדבים".
לטווח הארוך, במה החברות צריכות להתמקד וממה עדיף להימנע?
"בקרוב נעבור ממיקוד בסיוע לחירום - למיקוד בסיוע לשיקום, וכאן יש מקום לתרומה אדירה של ידע, ניסיון ותשתיות מצד חברות".
"אני ממליצה לבחון מה מכלול המשאבים שעומדים לרשות החברות, שיכולים לתת מענה לצרכים חברתיים. לפעמים אלה משאבים שלא נהוג לחשוב עליהם בהקשרים חברתיים. למשל, חדרי הדרכה שיוכלו לארח כיתות לימוד של ילדים שפונו מקווי העימות, או ידע מקצועי שיוכל לסייע לתהליכי השיקום".
"בנוסף, יש מקום להתחיל לחשוב איך לחבר את הפעילות לסיפור הארגוני, לערכי החברה ולערכי המותג - כדי לתרום לחיזוק החוסן הארגוני ולתחושת הגאווה של העובדים והעובדות, ואולי אף ליצור ערך מוסף מבחינה שיווקית,.
"נושא התנדבות עובדים לאורך תקופת שיגרת החירום יצריך גם הוא חשיבה מעמיקה והחלטה על מדיניות, שכן עובדי ועובדות החברים מתמודדים עם אתגרים שונים בהם שחיקה רגשית, עבודה מרחוק על שלל אתגריה, ועוד. אנחנו רואים שיש התמדה במוטיבציה הגבוהה של עובדים ועובדות להתנדב ולסייע, וחשוב לשמר את המוטיבציה ולתקשר לעובדים את ההשפעה על העשייה שלהם ושל החברה על הקהילה".
"המלצה נוספת היא לעבוד בשיתופי פעולה עם חברות נוספות מאותו הענף או מענפים אחרים, כדי ליצור מענים לאתגרים מורכבים. האימפקט הסינרגטי שייווצר הוא משמעותי".
עסקים המעוניינים להצטרף: לחצו כאן
* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.
