בעקבות הפשרה: חוק הפנסיות הצבאיות אושר בקריאה ראשונה
בעקבות הפשרה: חוק הפנסיות הצבאיות אושר בקריאה ראשונה
החוק אושר במליאה לאחר פשרה בקואליציה שלפיה יוכנסו בו שינויים לקראת ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית. החוק יידון בוועדה משותפת לוועדת העבודה ולוועדת חוץ וביטחון
"חוק הפנסיות הצבאיות" אושר הערב (ב') בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הרוב הושג לאחר פשרה שלפיה יוכנסו בו שינויים לקראת ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית. החוק יידון בוועדה משותפת לוועדת העבודה ולועדת חוץ וביטחון.
בעד החוק הצביעו 57 ח"כים ונגדו 56 ח"כים. שלושה ח"כים מהקואליציה לא נכחו בהצבעה: ולדימיר בליאק (יש עתיד), מאזן גנאים (רע"מ), אפרת רייטן (עבודה). ח"כ אביר קארה (ימינה) שאיים להצביע נגד - תמך לבסוף בחוק.
החוק יידון בוועדה משותפת לוועדת העבודה והרווחה שבראשה עומדת ח"כ אפרת רייטן (עבודה) וועדת חוץ וביטחון שבראשה עומד רם ברק (יש עתיד). מפלגת העבודה טרם התחייבה לתמוך בחוק בקריאה השנייה והשלישית.
בהתאם להנחייתה של היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הודיעו הח"כים יאיר גולן, נירה שפק, אופיר, סופר בני גנץ, אלעזר שטרן ומירי רגב כי ייתכן שהחוק הפנסיות ישפיע עליהם.
הפשרה עם קארה ועם מיכאלי להעברת החוק בקריאה הראשונה קובעת עוד כי חקיקתו תסתיים עד ל-1 באוגוסט השנה. המטרה היא לא לדחות את החקיקה יותר מדי בשל חשש מבג"ץ. קארה והעבודה לא התחייבו לתמוך בחוק לכשיגיע להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
עם מיכאלי סוכם שהצעת חוק בעניין מערכות שכחת ילדים ברכב - שמעוכבת בוועדת הכלכלה בראשות ח״כ מיכאל ביטון - תקודם. עם קארה הוסכם על חקיקת רשת ביטחון לעצמאים באמצעות הביטוח הלאומי. עוד הוסכם, שעצמאים שנפגעו כתוצאה מהאומיקרון יקבלו מענקים במסגרת המתווה של "צוק איתן", כלומר יינתן פיצוי גם על הפסד רווחים (ולא רק השתתפות בהוצאות).
חוק הפנסיות מסדיר את סוגיית "הגדלות הרמטכ"ל". מדובר במנגנון המגדיל את גובה קצבת הפנסיה שמקבלים חיילי הקבע הפורשים לפנסיה תקציבית. נוסח החוק הנוכחי והחלטת הממשלה הוותיקה מציגים את מנגנון ההגדלות כמנגנון "חריג", אך בפועל ההגדלות הוענקו ל-98% מכלל הפורשים. תזכיר החוק החדש קובע כי ההגדלות הן ברירת המחדל, למעט במקרים של שחרור מהצבא עם עבירה שיש עמה קלון.
בדברי ההסבר לחוק כותב המשרד: "בשנים האחרונות הועלו טענות משפטיות ביחס להחלטת הממשלה שמכוחה שולמה השלמת תקופות השירות ולאופן יישומה. התיקון המוצע מאפשר להסיר כל ספק מעל ההסדר האמור שקיים כבר עשרות שנים, ומבטא את אופיו הייחודי של השירות הצבאי ואת הסדרי השירות והפרישה הייחודים הנוהגים בצה"ל".
משרד הביטחון טוען כי לעומת המצב הנהוג בפועל – שסובל מקשיים משפטיים כאמור – הרי שהחקיקה "מקטינה מכאן ולהבא את שיעור ההשלמה הממוצע, ותצמצם עד כדי ביטול השלמת תקופות בשיעורים חריגים".
בהציגו את הצעת החוק מוקדם יותר הערב במליאת הכנסת אמר גנץ: "הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק הסדר פנסיוני שנקרא 'השלמת תקופות שירות'. אני מבקש לעשות סדר: אנחנו לא מוסיפים היום שום תקציב. אנחנו רק מסדירים, מפחיתים עלויות ויוצרים תיעדוף ללוחמים בהסדר הקיים והמתהווה. מאז 1961, כהייתי בן שנתיים, קיים ההסדר שמטרתו להתאים את ההסדר למציאות שבה הם מפוטרים בגיל צעיר אחרי שירות תובעני. ההסדר עוגן במשך 61 שנה במספר החלטות ממשלה ורק לפני כמה שנים נקבע על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שיש לעגנו בחקיקה.
"לצורך כך התבצעה עבודת מטה ואושר בממשלה מתווה שקוף ובהיר שעיקרו שתי פעולות פשוטות: הראשונה: הורדת סכום השלמת תקופת השירות הממוצע בכ-15% ולא הוספת הסכום. הדבר השני: יצירת בידול בין לוחמים לבין שאר משרתי הקבע כך שלוחמים יקבלו פי 2 ממשרת ביחידה עורפית.
"אין בהצעת החוק בקשה לתוספת תקציב. למעשה משרתי הקבע הם אולי הסקטור היחיד בשירות הציבורי שכופים עליו בחקיקה בתקופה שכזו הרעת תנאים ולא שיפורים. אין תוספת של 1.4 מיליארד שקלים בשנה. זה סכום שסוכם מכבר לאנשים שפרשו מהמערכת לאלמנות, ויתומים ששירתו לאורך עשרות שנים ואי אפשר לקחת את זה רטוראקטיבית לא ברמה הערכית והחוקית. הגיע הזמן לזרוק את השקר הזה לפח האשפה של הספינים. גם אם החוק הזה לא יעבור חלילה - הסכום הזה לא ישתנה.
"עוד עובדה: במודל הקבע הנוכחי רק אחד מתוך עשרה יגיע לגיל פרישה. אנשי הקבע יצאו ממודל הפנסיות התקציביות זה 20 שנה, ההסדר הזה קיים גם בגופים ציבוריים וביטחוניים כמו המשטרה וטוב שהוא קיים שם".
עוד אמר גנץ: "גם אם יהיו המטוסים המתקדמים ביותר והצוללות החדישות ביותר, לא יהיה לנו ביטחון בלי האנשים שמאיישים אותם. חשיבותם של האנשים שבידיהם אנו מפקידים את גורלנו מקבלת משנה תוקף כשאנו מסתכלים על תמונת המצב האזורית והעולמית. ישראל מאותגרת מנסיונה של איראן לפרוץ לגרעין. אנו רואים מה קורה באוקראינה והיינו עדים להתפתחיות במזרח התיכון. ברור היום יותר מאי פעם שעלינו תמיד להיות מוכנים להגן על עצמנו ובכוחות עצמנו. ישראל נשענה על בעלות בריתה אך לקחה אחריות על ביטחונה והיא מסתמכת על משרתי הקבע. בלי אנשים בחובה, בקבע ובמילואים אי אפשר לספק ביטחון וחוסן לחברה הישראלית. נדרש שנדע לשמור על כבודם גם אם יש מחלוקות".
הצעת החוק עוררה בתקופה האחרונה מתיחות רבה בקואליציה. בשבוע שעבר הודיע גנץ שחברי הכנסת מסיעתו לא יתמכו בחוקים ממשלתיים עם הקואליציה, וגם לא בחוקים פרטיים במחאה על האיומים של ח"כים מימינה, עבודה ומרצ ותקווה חדשה להצביע נגד "חוק הפנסיות". גנץ מימש את איומו בהצבעות במליאה ביום רביעי האחרון וכתוצאה מכך התקבלו 13 הצעות חוק פרטיות של האופוזיציה בקריאה הטרומית בניגוד לעמדת הממשלה.
גנץ נקט במהלך מאחר שעד היום (ב') נדרשה המדינה למסור הודעה לבג"ץ על התקדמות החקיקה. הבוקר פנתה המדינה לבג"ץ בבקשה לדחות את תשובתה עד למחר (ג'). הפנייה מאושרת אוטומטית לפי נוהל שנקבע בעבר. לפיכך, גנץ מבקש להעביר הלילה את הצעת החוק בקריאה הראשונה.
אחר הצהריים נראו משוחחים במליאת הכנסת גנץ, ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד וקארה. גנץ נראה לוחץ את ידו של קארה. בצהריים זומן היום פעם נוספת אל רה"מ נפתלי בנט בניסיון לשכנעו לתמוך.
קארה תבע לתת מענק למי שנפגע מהאומיקרון לפי מתווה צוק איתן וכן שתוקם רשת ביטחון לעצמאים במסלול וולנטרי. באשר ל"חוק הפנסיות", דרש שימונה חשב כללי מטעם משרד האוצר בנושא שכר וגמלאות וכן שגנץ יסכים לשינויים בוועדה שתכין את החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.
יו"ר מפלגת העבודה, שרת התחבורה מרב מיכאלי, אמרה בצהריים בישיבת סיעתה: "אני רוצה להרגיע אתכן ואתכם, קיבלתי מסרים מאנשי בני גנץ שהממשלה עומדת על כנה והקואליציה יציבה. מאוד שמחתי לשמוע את זה, משום שמפלגת העבודה לא הייתה מאפשרת לערער את הקואליציה ולא הייתה מאפשרת להביא חלילה למשהו שיסכן את קיומה של הממשלה החשובה והיעילה הזאת".
לדבריה, "אנחנו הצענו מתווה שיכול להביא להסכמות ויכול לאפשר לנו להצביע בעד חוק, שבוודאי ייתן תמורה ללוחמות וללוחמים בצה"ל ובכלל יחזק את כוחות הביטחון שלנו. אנחנו בטוחות שעם רצון טוב, שזה הדבר מספר אחת שמוביל אותנו, נצליח לעשות את מה שאנחנו תמיד מצליחות לעשות וזה להגיע להסכמות".
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, שיגרה חוות דעת אל חברי הכנסת שבה ביקשה מהם להודיע למזכירות הכנסת אם הם נהנים מהפנסיה של משרתי הקבע. אפיק קבעה כי "משטרם הוקמה ועדת האתיקה, אציע כי חברי הכנסת המשתייכים לקבוצה האמורה ומתכוונים להשתתף בדיון, או בהצבעה על הצעת 'חוק הפנסיות' יפעלו לגילוי נאות בדבר האפשרות שהצעת החוק תשפיע על גמלתם. על מנת להקל על הגילוי, ניתן למסור את ההודעה למזכירות הכנסת, על מנת שיושב ראש הכנסת יוכל להודיע על כך באופן מרוכז בעת הדיון. יודגש כי בכל מקרה אין מניעה לאף אחד מאותם חברי הכנסת להצביע במליאה".
אפיק הוסיפה כי הצעת החוק תועבר לוועדה שעליה תחליט ועדת הכנסת לצורך הכנתה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. "על מנת שלא יתעורר חשש לניגוד עניינים וכך שחבר הכנסת הזכאי לגימלה יפעל בהקשר של ההצעה, אבקש מחברי הכנסת המקבלים גמלה מצה"ל כאמור להיוועץ בנושא מראש עם הייעוץ המשפטי לכנסת".
