פרשנותלא סופרים את התלמידים: האוצר והמורים טרם למדו איך מסיימים סכסוך בזמן
פרשנות
לא סופרים את התלמידים: האוצר והמורים טרם למדו איך מסיימים סכסוך בזמן
היום יתחיל מרתון דיונים בסכסוך העבודה של המורים העל־יסודיים • הפערים העיקריים הם בנושא המעבר לחוזים אישיים ועל היקף השקט התעשייתי • אבל ספק אם המחלוקות האלה מצדיקות פגיעה נוספת בתלמידים • האלטרנטיבה שראוי שלא תתקבל בתקופה הזאת היא שביתה בעיצומה של המלחמה
שנה שלמה למדו תלמידי התיכון בדרך הקשה שהם רק נזק היקפי במאבק בין משרדי החינוך והאוצר לארגון המורים העל־יסודיים. חמישה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים יפגשו היום ב־11:00 במשרד האוצר הצדדים בסכסוך למרתון השיחות האחרון. עד היום לא היתה התקרבות בעמדות והתקווה היא שהיום, לקראת פתיחת שנת הלימודים, תחול התגמשות. בחודש האחרון, אחרי שננזף על ידי בית הדין הארצי לעבודה, עשה שר החינוך יואב קיש מאמצים להוביל משא ומתן שיקדם הסדר. אבל הוא למד בדרך הקשה את חוק הטבע שהסכמי שכר של מורים לא יכולים להיסגר לפני סוף אוגוסט.
ארגון המורים מאיים להשבית את הלימודים ביום ראשון הקרוב אם לא יושג הסכם עד אז. והשאלה היא אם הצדדים יצליחו להתעלות ולמצוא את הגמישות הראויה. האלטרנטיבה שראוי היה שלא תתקבל על הדעת היא שביתה בעיצומה של מלחמה. הבעיה היא שבסיוט המתמשך שבו אנו חיים בשנתיים האחרונות נראה שהכל מתקבל על הדעת ואין גבול של סבירות שלא נפרץ. אולי עילת הסבירות נשארה - אבל הסבירות לגמרי בוטלה גם בחינוך. ספק אם מישהו יכול להסביר לדור התלמידים שעבר את הקורונה, ההפיכה המשטרית והמלחמה ששוב פוגעים בו ובסיכוייו לעתיד בחיים הבוגרים בשל ויכוח על השאלה איך תיראה טבלת השכר של המנהלים או פערים בתפיסה של מהו שקט תעשייתי.
בשנה שעברה הושג הסכם ב־31 באוגוסט
ההיבט החיובי היחיד הוא שבשל חוסר האמון בין הצדדים יש טיוטת הסכם כתובה, כך שאם יושגו הסכמות, אפשר לחתום מיד ולהימנע מהסכמים בעל פה או הסכמים כלליים שפתוחים לפרשנות. בינתיים כחצי מבוגרי י"ב, כולל אלה שנרשמו לאקדמיה ולעתודה האקדמאית, אינם מקבלים ציוני מגן ולכן אין להם ציוני בגרות והם אינם יכולים להתקבל ללימודים.
כזכור, בשנה שעברה התנהל סכסוך עבודה דומה מאוד עם המורים העל־יסודיים. גם אז נקטו המורים עיצומים כואבים של אי־מתן ציונים והימנעות מיציאה לפעילות מחוץ לבתי הספר, שהמשמעות שלהם היא בלי טיולים שנתיים, בלי מסע ישראלי ובלי מסעות לפולין. רק ב־31 באוגוסט הושג הסכם בעל פה שמנע שביתה.
על פי ההסכם הזה, המורים יקבלו תוספת של 2,000 שקל לשכר החודשי אבל בחמש פעימות. הראשונה, של 800 שקל, היתה אמורה להיות משולמת לאורך כל השנה שעברה. המשמעות של תוספת של 2,000 שקל לכל מורה, בלי קשר לשכרו, היא צמצום משמעותי של פערי השכר בין מורים ותיקים וחדשים, כלומר יותר אפשרות למשוך מורים צעירים. בלב ההסכם עמד הסדר חליפין, שלפיו המורים יוסיפו שעה בכיתה בתמורה לוויתור על שלוש שעות פרטניות.
עוד סעיפים שהושגו בהסכם, לפחות על פי גרסת האוצר: הסכמה של יו”ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז להעסקת 6% מהמורים ו־10% מהמנהלים בחוזים אישיים; הסכמה למבנה שכר חדש לגמרי למנהלים שיתגמל אותם בהתאם ליכולת ולמורכבות בית הספר והסכמה של ארז לכך שהמנהלים יוכלו לחלק למורים גמולי שכר גמישים. האוצר ייעד 50 מיליון שקל לתוספות לשכר המנהלים ו־125 מיליון שקל לגמולי השכר הגמישים למורים שמובילים פרויקטים ויוזמות שאין להם הגדרות בהסכמים הקיימים. ההנחה שם היתה שמדובר בכסף קטן יחסית וחכם שיכול לשדרג מאוד את המערכת. עלות ההסכם בהבשלה מלאה היתה אמורה להיות 1.8 מיליארד שקל לשנה.
"גברת פלפלת מקהלת"
אלא שבמהלך השנה התברר שיש מחלוקת קשה על מה שסוכם בעל פה וארגון המורים חידש את העיצומים של אי־מתן ציונים והימנעות מיציאה לפעילויות מחוץ לבתי הספר. סעיפי המחלוקת העיקריים: ארגון המורים מתנגד לחוזים אישיים אלא אם הם באים מעל לשכר הקיבוצי בטענה שמדובר בפתח לחיסול עבודת המורים המאורגנת. יצוין שהסתדרות המורים הסכימה ל־6% מורים בחוזים אישיים כשהמטרה הוסברה באוצר בשילוב מומחים בשכר גבוה. שנתיים עברו ורק השנה אמור להתחיל פיילוט של שילוב 200 מורים בחוזים אישיים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים בשכר גבוה יחסית של 16-15 אלף שקל בחודש.
בשבוע שעבר קיבל ארז סיוע לא צפוי ממזכ"לית הסתדרות המורים ויריבתו הקשה, יפה בן דויד, שיצאה בהתקפה חריפה על המשנה למנכ"ל משרד החינוך אביטל בן שלמה, לשעבר מנהלת מחלקת החינוך של קרן קהלת. בן דויד האשימה את בן שלמה שהיא מנסה לגייס מורים לחוזים האישיים באמצעות לשכות התעסוקה. "לא יעלה על הדעת שגברת פלפלת מקהלת בצורה מחפירה רוצה למצוא את אנשי ההוראה בשירות התעסוקה", אמרה. "להגיד שמחפשים אנשים ללא ניסיון, זה לא רציני. אותה צריך לשלוח ללשכת התעסוקה".
הפרשה הזו מוכיחה לכאורה את הטענה שהמטרה של החוזים האישיים, לפחות של בן שלמה, היא לא שיפור החינוך אלא חוזים אישיים לשמם ושבירת העבודה המאורגנת. החוזים האישיים היו הנושא הקשה ביותר במשא ומתן עם ארגון המורים גם לפני דברי בן דויד משום שארז טיפס בעניין על עץ מאוד גבוה וקשה למצוא סולם מתאים כדי לרדת ממנו. עכשיו זה יהיה מסובך עוד יותר.
ארגון המורים מתנגד לטבלת שכר נפרדת למנהלים ורוצה שיקבלו תוספות על הטבלה הנוכחית שבה הם על תקן מורים שמקבלים תוספת ניהול. הדרישה המרכזית שלו היא משכורת 13 למנהלים עבור העבודה שלהם בחופש הגדול. בראשית החודש יצאה אורית גור כהן, יו"ר משותפת של מנהיגים (ארגון של מנהלי בתי ספר) וראש מינהל החינוך של עיריית גבעתיים, בהאשמה נגד ארז כי הוא "מנסה למכור את המנהלים בנזיד עדשים". לפי התחשיב של מנהיגים, האוצר מייעד למנהלים תוספת ממוצעת של 12% ואילו משכורת 13 שווה ל־8.3% בלבד. הבעיה של המנהלים היא שהם מיוצגים על ידי ארז שדואג בעיקר למורים. אחד המבחנים של ארז הוא בהשגת שיפור משמעותי בתנאי המנהלים שלא יהיה זריקת עצם.
ארגון המורים אינו מגלה עניין בגמולי השכר הגמישים ומעדיף לייעד את הכסף למטרות אחרות. יצוין שהאוצר הציע בשבוע שעבר לארז עוד 100 מיליון שקל למטרות הנראות לו, אבל לא הושגה התקדמות.
מה זה שקט תעשייתי?
אלא שעל המחלוקות האלו נוספו שורת מחלוקות חדשות. שתי העיקריות שבהן: ארז תובע תוספת רטרואקטיבית של 800 שקל בחודש למורים מספטמבר שעבר. האוצר מתנגד כיוון שהיו עיצומים ודורש בתמורה ויתור נגדי של ארגון המורים, למשל שינוי בפריסת תוספות השכר.
בשל משבר האמון האוצר דורש התחייבות לשקט תעשייתי שבו לא מתאפשרת הפרעה של יחסי העבודה על ידי שביתה, לכל נושא שנמצא על סדר היום הנוכחי ולא רק על מה שיוסכם. ארגון המורים רואה בכך פגיעה קשה בחופש שלו להגן על המורים מפגיעות מקצועיות. הוא מוכן להתחייבות לשקט תעשייתי רק לגבי הנושאים המוסכמים.
בינתיים ארגון מורים מובילים שינוי קורא למורים לשבור שביתה אם תהיה. הארגון פתח בקמפיין שמפנה לאתר שבו מורים יכולים להצהיר למעסיקים על רצונם להמשיך לעבוד ולא לשבות. לטענת הארגון, "זו לא העת - אחרי שנות קורונה ובשנת מלחמה - וזו לא הדרך. רן ארז חזר בו מהסכמות. זו לא שביתה על משכורות או על חינוך. זו שביתה על שימור כוחו של ארגון המורים, ומי שנדרשים לשלם את המחיר, הם המורים והתלמידים". האמת היא שלמעט הקריאה לשבור שביתה הם צודקים בהכל. מדובר בסכסוך מיותר שאסור היה שיגיע לאן שהגיע וחייב להסתיים השבוע. בשנה רגילה אפשר להשלים עם יום־יומיים של שביתה. הפעם חשוב להימנע גם מכך.
ועוד משהו: אם בכל זאת תהיה שביתה, יש להחריג מראש את הצפון, הדרום והתלמידים המפונים.
