"טרלול כזה עוד לא היה. יש מדינות שמקבלות עדיפות במכסים על פני ישראל"
היצואנים והתעשיינים במתח ואי־ודאות לאחר שארה"ב הודיעה על הטלת מכס בגובה 17% על סחורות שמיובאות מישראל. החברות החלו לבדוק את ההשלכות והמניות מגיבות בהתאם. החשש המרכזי: פגיעה חמורה בייצוא וסגירת מפעלים
פצצת המכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הכלכלה העולמית הכניסה את התעשיינים והיצואנים הישראלים לסוף שבוע של מתח, אי־ודאות ומבוכה. עד הרגע האחרון במשרדי האוצר והכלכלה קיוו שישראל תוחרג מתוכנית המכסים של טראמפ, זאת כשזמן קצר לפני הכרזתו בוטלו כל המכסים על יבוא של תוצרת חקלאית מארה"ב - אף שהצו בנושא עוד דורש את אישור הכנסת.
"טרלול כזה עוד לא היה לנו", אמר בשיחה עם כלכליסט בעל תפקיד כלכלי בכיר באחד המשרדים הממשלתיים שמיום חמישי בבוקר מנסה להבין את המשמעות המלאה של החלטת הממשל האמריקאי להטיל מכס של 17% על סחורות שמיוצאות מישראל לארה"ב. "היתה לנו תקווה שנקבל מטראמפ מחילה או הבנה, ושאף על פי שמדובר בצעד גלובלי ישראל תקבל ממנו יחס של בן מועדף. לא רק שזה לא קרה, יש מדינות אחרות שמקבלות עדיפות על פני ישראל", אמר.
בעוד משרדי האוצר והכלכלה פתחו בבדיקה מקיפה של ההשלכות האפשריות של המכס האמריקאי על החברות הישראליות שמייצאות סחורות לארה"ב, חלק מהן כבר שיגרו במהלך יום חמישי לבורסה בתל אביב דיווחים על תהליכי בחינה ולמידה של ההחלטה והשפעותיה עליהן. המניה של חברת הטקסטיל דלתא גליל שבשליטת אייזיק דבח, ש־52% מכלל מכירותיה אשתקד היו בשוק האמריקאי, צנחה ביום חמישי ב־9.37% לאחר שדיווחה כי היא "לומדת את תוכנית המכסים ובוחנת את השפעותיה על החברה ועל השווקים שבהם היא פועלת, לרבות האפשרות להעברת ייצור למדינות ששיעור המכס ליצוא מוצריהן לארה"ב נמוך יותר".
דלתא הבהירה כי תחזיותיה ל־2025 לא לקחו בחשבון את תוכנית המכסים של טראמפ, והשפעותיה עליה ייבחנו בתקופה הקרובה. מוקדי הייצור שלה נמצאים בווייטנאם, סין, מיאנמר, מצרים, תאילנד ומדינות באירופה ומועסקים בהם כ־20 אלף עובדים. המפעל שלה בסין מייצר חלק מהמוצרים שהיא מוכרת בשוק האמריקאי, וכבר לפני כחודשיים, בעקבות העלאת מכסים קודמת של טראמפ על תוצרת סינית, דלתא נערכה להסטת הזמנות לספקים באזורים אחרים בעולם.
לעומת דלתא, חברת הטקסטיל תפרון דיווחה כי נראה שצו המכס החדש מקנה לה יתרון תחרותי על פני מתחרותיה שמייצרות בטכנולוגיה של אל־תפר (seamless), וזאת בשל ניהול חלק מהייצור שלה במפעל בירדן. המכס האמריקאי על סחורות מירדן עומד על 20%, בעוד מתחרותיה בווייטנאם, סרי לנקה, לאוס וסין יתמודדו החל מהימים הקרובים עם מכסים גבוהים הרבה יותר, בטווח שבין 34% ל־48%.
עם זאת, תפרון הקדימה והתריעה כבר לפני כחודש כי המכסים של טראמפ על מוצרים שמקורם בסין עלולים להקטין את הרווחיות שלה ב־2025 בכ־3-2 מיליון דולר. היקף הקיטון, כך לפי תפרון, תלוי בקצב העברת הייצור שהיא מקיימת בסין למדינות אחרות ובתוצאות המו"מ שלה עם ספקיה ולקוחותיה.
ודוגמה נוספת: טופ־גאם תעשיות, יצרנית תוספי התזונה הניתנים כסוכריות גומי, העריכה כי המכסים החדשים בארה"ב יביאו לזינוק בעלויות הייצור ולהתייקרות מוצרים בשוק האמריקאי, וחלק מעלות המכס תיספג בידי הלקוחות.
5 שנים של טלטלות בתעשייה הישראלית
מרבית היצוא מישראל לארה"ב היא של שירותים המהווים כ־60% מכלל תמהיל היצוא הישראלי אליה, ועליהם צו המכסים של טראמפ לא יחול, לפחות לא בשלב הנוכחי. יצוא הסחורות, כ־40% מהיצוא הישראלי אליה, הסתכם אשתקד בכ־14 מיליארד דולר, רובו של מכונות ומיכון חשמלי ומכני, מכשור אופטי ורפואי וכימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות (ראו פירוט נוסף בעמוד הבא).
תעשיינים שעלולים להיפגע מהמהלך של טראמפ תלו בימים האחרונים את יהבם בכך שהכרזתו על מכס של 17% על סחורות מישראל אינה סוף פסוק. הסברה הרווחת בקרב רבים מהם היא שמדובר בנקודת מוצא למו"מ בין ישראל לממשל האמריקאי, כך שאם המשבר ינוהל בתבונה, אפשר יהיה להמתיק את הגלולה. "ברור שהמכסים האלה לא יכולים לרדת חלק לאף אחד בגרון וכעת צריך לראות כיצד זה מתפתח", אמר לכלכליסט תעשיין שפועל בשוק האמריקאי וחלק הארי בתוכניותיו העסקיות מתמקד בפיתוח היצוא שלו לארה"ב.
לדבריו, "צריך לקוות שהממשלה מבינה שיש כאן אירוע דרמטי שדורש טיפול מהיר ונחוש, בייחוד על רקע הטלטלות שהתעשייה הישראלית כבר ספגה במהלך חמש השנים האחרונות מהתפרצות הקורונה ועד לחוסר היציבות השלטונית, הקשיים בשרשראות האספקה, ההפיכה המשטרית והמלחמה הארוכה. התעשייה בבלנדר בלתי אפשרי והממשלה מוכרחה להבין שהיא חייבת לייצר לה יציבות".
התעשיות הביטחונית יעבירו קווי ייצור
הלחץ ואי־הוודאות בתעשיות שנוצרו בעקבות המהלך של טראמפ התבטאו היטב גם בזרם פניות של יצואנים ותעשיינים להתאחדות התעשיינים. "אנחנו במגה־אירוע, אף אחד לא חיכה לדבר כזה", אמר נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר. "ועדיין, מוטב לזכור שזה לא סיפור ישראלי בלבד, שגם בשאר המדינות 'חטפו' וגם בהן מנסים לטכס עצה נוכח הדרמה הזאת".
תומר חושש שגישה של שאננות ודחיינות כלפי הבעיה החדשה שיצר ליצואן הישראלי נשיא ארה"ב, תגבה מהמשק מחיר יקר, תוך הרתעת משקיעים זרים להשקיע בו ושחיקת כושר התחרות של החברות מישראל בשוק האמריקאי. "אני חושש בעיקר מסגירה של עשרות מפעלים בארץ תוך פיטורים המוניים של עשרות אלפי עובדים, פגיעה בתוצר הישראלי ובהכנסות המדינה. צריך לעבוד בכל הכוח כדי להשיג החרגה של ישראל מתוכנית המכסים או לפחות להגיע אל הרף הנמוך ביותר שלהם".
הדאגה מתוכנית המכסים האמריקאית לא פסחה בסוף השבוע האחרון גם על התעשיות הביטחוניות, שמצדן חוות את התקופה הטובה ביותר בתולדותיהן בשל ביקושים חסרי תקדים לנשק. גם שם ניסו במהלך הימים האחרונים לעמוד על פשר משמעות העלאת המכסים בארה"ב, ובחלק מהחברות הגדולות, בהן אלביט מערכות והתעשייה האווירית, הוקמו צוותי עבודה פנימיים לבחינת הנושא. התעשיות הביטחוניות הגדולות מחזיקות בחברות־בנות שפועלות בשוק האמריקאי ולכן אינן חשופות למכסים החדשים שעליהם הכריז טראמפ. עם זאת, חלק מהן מייצרות בישראל רכיבים ומערכות המיוצאים לענקיות הנשק בארה"ב, כמו כנפיים למטוסי הקרב F-35 של לוקהיד מרטין ו־F-15 של בואינג ומכלולים לתעשיות התעופה ועדיין לא ברור אם צו המכסים החדש יחול עליהם.
בכיר באחת מחברות הנשק העריך בשיחה עם כלכליסט כי מציאות המכסים החדשה עלולה לאלץ את התעשיות הישראליות להעביר חלקים מהייצור שהן מקיימות בארץ לארה"ב ולהעמיד אותן בפני מצב חדש ומורכב. במהלך השנה וחצי האחרונות החברות הביטחוניות השקיעו בפיתוח והרחבה של יכולות הייצור שלהן כדי להבטיח אספקה שוטפת של אמצעי לחימה לצה"ל לצד עמידה בהזמנות מצד לקוחותיהן בעולם ברקע מרוץ החימוש העולמי ובשל השאיפה של משרד הביטחון להרחיב את העצמאות הישראלית בייצור של נשק. בתעשיות הישראליות נאחזים בסיכויי ההצלחה של פגישת נתניהו וטראמפ, אם אכן תתקיים.
"המכסים יביאו לעצירת ענף היהלומים"
תוכנית המכסים של טראמפ מטלטלת גם את ענף היהלומים הישראלי, שהייצוא שלו לעולם הסתכם אשתקד בכ־1.87 מיליארד דולר לאחר שצנח ב־35% לעומת 2023. פעילות שוק היהלומים העולמי התאפיינה אשתקד בהימשכות המגמה השלילית שהחלה עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לפני למעלה משלוש שנים וזו בישראל הושפעה ממלחמת 7 באוקטובר שהובילה לצניחה חדה בתיירות בישראל, הפסקת הטיסות אליה ופגיעה בהובלת יהלומים.
לפי היהלומן יורם דבש, לשעבר נשיא הבורסה ליהלומים וכיום נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים, תשעה מכל עשרה יהלומים הנמכרים בעולם מלוטשים בהודו, מה שעלול, לדבריו, "להביא לעצירת הענף כולו". בשיחה עם כלכליסט הוא אמר בסוף השבוע כי "המיסוי בענף היהלומים נקבע לפי ארץ המקור של היהלום, ואם מדובר בארץ מקור שהיא הודו, הרי שרמת המכס שנקבעה בארה"ב היא של 26%. זה משמעותי מאוד, שכן רמת הרווחיות בענף היהלומים היא פחות מ־5%", אמר.
לדבריו, הוא מתכוון לקדם פטור גורף במכס האמריקאי על יהלומים, שכן שאלת מדינת המוצא שממנה היהלומים מיוצאים אליה, שולית. "גם יהלום המיוצא לארה"ב מהונג קונג הוא יהלום שלוטש בהודו. ניסיונות מצד מדינות להשיג הקלות נפרדות בנושא מול ארה"ב מייצגים ראייה צרה, שכן בתעשיית היהלומים כולם קשורים בכולם", אמר.
בתעשיית היהלומים דחו בסוף השבוע את הטיעון כי מדובר במוצר מותרות שאדיש לרמת המחירים, וטענו שהענף כבר מתמודד עם קשיים בשל עליית הביקוש לתחליפים סינתטיים, כמו יהלומי מעבדה.
