אחרי המילים הגבוהות, תושבי העוטף חוששים שהכסף לא יספיק
אחרי המילים הגבוהות, תושבי העוטף חוששים שהכסף לא יספיק
מחלוקות מהותיות על הפיצויים המיועדים ליישובים שהותקפו ב־7 באוקטובר: במינהלת תקומה זיהו 500 בתים כמיועדים להריסה אך במס רכוש מכירים רק ב־100. התקציב לבנייה מחדש של בתים נמוך בכ־30% מעלות הבנייה בפועל
מתקפת 7 באוקטובר מאלצת את הממשלה לחשוב מחוץ לקופסה גם בתחום הפיצויים. משום שביישובים שהותקפו יש מקרים כואבים שבחוק ובקרן הפיצויים של מס רכוש אין הגדרה כיצד לפצות, מינהלת תקומה יצרה מודל תקדימי שמגדיל את תקציב הפיצויים, ומקנה ליישובים שאליהם חדרו מחבלים גמישות באופן השימוש בכסף. אבל גורמים ביישובים חוששים שגם התקציב הזה לא יספיק לשיקום.
האתגר שניצב בפני מינהלת תקומה בעת יצירת מודל הפיצויים היה לספק מענה לנזקים שלא נכנסים לאף קטגוריה בחוק מצד אחד, ומצד שני לשמור על מסגרת התקציב שהוגדרה לשיקום בתוכנית החומש בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. לאחר שורה של דיונים עם אגף תקציבים והחשב הכללי באוצר, רשות המסים ונציגי היישובים שספגו את הפגיעות הכבדות, הוחלט על מודל הכולל בסיס על פי הכללים של קרן הפיצויים של מס רכוש ותוספת לפי חומרת הנזק ביישוב. המבנים שנפגעו בכל יישוב חולקו לשלוש קטגוריות: "אדום" - אלה שמידת הנזק בהם חמורה עד כדי הריסה מקנים בהתאם לכללים של מס רכוש סכום של 7,265 שקל למ"ר לשיקום כל בית או מבנה ציבור שמיועדים להריסה; בית מגורים שהוגדר "כתום", כלומר עם נזק בינוני, מקנה תקציב של 216 אלף שקל ואילו מבנה ציבור כתום מקנה 254 אלף שקל; בתי מגורים "צהובים" שבהם פגיעות קלות מקנים תקציב של 42 אלף שקל ואילו התקציב עבור מבני ציבור צהובים הוא 91 אלף שקל.
היישובים יקבלו את הסכומים המצטברים מספירת כל המבנים בכל הקטגוריות והכפלתם בסכום הפיצויים. עד כאן מדובר בתקציב שמגיע לתקומה מקרן הפיצויים של מס רכוש, והיה מגיע ליישובים גם ללא תקומה. אחת הבעיות היא שבסך הכל יש בעוטף עזה כ־500 בתים שמיועדים להריסה על פי מינהלת תקומה, בעוד מס רכוש מכיר רק בכ־100.
כדי להגדיל את הסכום ולאפשר לפתור בעיות שאין להן הגדרה בחוק - 21 היישובים שבהן היתה לחימה במחבלים חולקו לשלוש קבוצות קטגוריה על פי מידת החומרה. התקציב של כל יישוב יוכפל בהתאם לקטגוריה שאליה הוא שייך. הקיבוצים בארי, כפר עזה וניר עוז יקבלו תוספת של 60%, כלומר התקציב שמגיע להם מקרן הפיצויים יוכפל פי 1.6. היישובים האלה ספגו את הנזק החמור ביותר, בשלושתם יחד יש כ־300 מבנים שמיועדים להריסה: בבארי כ־120, בכפר עזה כ־100 ובניר עוז כ־80. התוצאה היא שכל אחד מהם יקבל כמה מאות מיליוני שקלים. בקבוצה שבה הנזק בינוני יחסית — נחל עוז, כיסופים, נירים, חולית, סופה, עין השלושה וכרם שלום — התקציב יוכפל ב־1.4. בשאר היישובים התקציב יוכפל פי 1.2.
הכסף הנוסף שמתקבל אמור לתת פתרונות לכל הסוגיות שבהן מס רכוש אינו יודע לטפל. הבעיה היא שעל פי גורמים ביישובי העוטף ומומחים בענף הבנייה שעמם שוחחנו, הבסיס לחישוב - אותו תקציב שמקבלים ממס רכוש - אינו משקף את עלות הבנייה האמיתית. בעודמס רכוש מקצה, כאמור, 7,265 שקל למ"ר, ההערכות הן כי בנייה עולה 10,000-9,500 שקל למ"ר, כלומר פער של כ־30%. המכפיל אמור לפצות על הפער הזה, אך מסתבר שיש עוד הרבה מאוד בעיות אחרות.
סוגיה רגישה במיוחד שממחישה את הצרכים התקציביים היא הבתים "המחוללים" - שהפגיעה בהם קלה אך חדרו אליהם מחבלים לעתים תוך ביצוע מעשי זוועה. רבים מדיירי הבתים לא מוכנים לחזור אליהם. גם עבורם יהיה צורך לבנות בית חדש. בעוטף עזה מעריכים כי יש כ־400 בתים כאלה. מינהלת תקומה לא הצליחה למצוא פתרון לקביעת כללים שיעמדו במבחן החוק לחלוקת תקציב בסוגיה זו, והפתרון הוא לאפשר לכל יישוב לממן זאת באמצעות התוספת שמתקבלת מהמכפיל.
אבל זה לא הכל. מס רכוש לא מממן הריסה ופינוי של בתים, והעלות היא כ־100 אלף שקל לבית, כשכאמור יש מאות בתים כאלה; מס רכוש אינו מפצה עבור אובדן ארונות מטבח, פרגולות ומחסנים. המכפיל אמור לממן גם מבנים זמניים לתושבים שיוכלו לחזור ליישוב כשביתם בהליכי בנייה, ושיקום מבני ציבור מסוימים שמס רכוש לא מכיר בהם.
לעומת זאת, באוצר סבורים שהתקציב מספק. המכפיל 1.6 שמקבלים שלושת היישובים בקטגוריה החמורה יאפשר לבנות בתים לפי עלות של 12 אלף שקל למ"ר, מעל להערכות בשוק. כמו כן תוכנית החומש כוללת סעיפים שבגינם בשנים הקרובות יקבלו היישובים תקציבים נוספים שאותם יוכלו להשקיע בתכנון ופיתוח תקציבי.
אילה לונדנר, מנכ״לית פורום הביתה, המאגד את היישובים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר בשבת השחורה, אומרת כי ״יש שלושה מרכיבים קריטיים בשיקום העוטף וביכולת להחזיר את האנשים הביתה שצריכים לעמוד לנגד עיני הממשלה: מהירות, ודאות ומנועי צמיחה.לצערנו, כרגע הם לא באים לידי ביטוי באופן מספק״.
