דעהמדיניות הריבית מגיעה לנקודת הכרעה מוקדם מהצפוי
דעה
מדיניות הריבית מגיעה לנקודת הכרעה מוקדם מהצפוי
המלחמה בישראל עשויה להוביל לקשיים בכלכלה העולמית ומתווספת גם להאטה שנגרמת בעקבות המלחמה באוקראינה; לבנקים המרכזיים לא יהיה מנוס מפני חשיבה מחודשת על סדר העדיפויות
המלחמה שפרצה כאן נתפסת בעולם בתור התפתחות שעלולה להסלים ולגלוש למקומות שונים בעולם ותגובתה המהירה והנחושה של ארה"ב מעידה על כך.
ההסלמה מתווספת לקשיים רבים אחרים שעימם מתמודדת הכלכלה העולמית ובראשם האינפלציה הגבוהה ומדיניות הריבית הגבוהה יותר לזמן ארוך יותר שננקטת כדי לבלום את האינפלציה.
בבלוג שפורסם השבוע באתר קרן המטבע הבינלאומית נטען כי הריביות אכן תיאלצנה להיות גבוהות יותר ותקשינה על יכולתם של לווים לפרוע את חובותיהם.
להערכתי, אם המלחמה (המתווספת לזו המתנהלת זה שנה וחצי באוקראינה) תגרור האטה חמורה יותר של הכלכלה העולמית, לא יהיה מנוס לבנקים המרכזיים בכלכלות המפתח - ארה"ב, גוש היורו, בריטניה ואחרות. הם יצטרכו להודיע על סיום סבב העלאות הריבית, חשיבה מחודשת על סדרי עדיפויות ומעבר למדיניות מרסנת פחות, לרבות הורדות ריבית ורכישה של איגרות חוב לסוגיהן, כולל איגרות חוב של חברות.
כמו כן, אני סבור כי הבנקים המרכזיים יגלו יצירתיות ויפעילו כלים נוספים שיקלו על משקי הבית והחברות וכי הממשלות תוותרנה במשהו על ריסון החובות הציבוריים והגירעונות התקציביים לטובת הוצאות חברתיות, כלכליות ותשתיתיות.
נראה כי המתואר בבלוג מקבל כעת משמעות אחרת ובמקום לשרטט תרחיש של הידוק סביבת האשראי יהווה צידוק להקלתה.
עם הקשיים שמעוררת ההסלמה הביטחונית – שכאמור עלולה לגלוש לכלכלה העולמית – נחוש עד מהרה את העלאות הריבית שנעשו עד כה ללא צורך בהעלאות נוספות. לפי הבלוג, המדינות המפותחות העלו את הריביות בשטחן ב-4% בממוצע ואילו המדינות המתפתחות והמתעוררות העלו אותה ב-6.5% בממוצע.
כפועל יוצא, עוד טרם ההסלמה הביטחונית, הסיכון לכלכלה העולמית נטה כלפי מטה. זו הייתה השורה התחתונה של הדוח החצי השנתי החדש של הקרן, אך מחברי הבלוג מסבירים כי בינתיים הלחץ הקשה שמספר מערכות בנקאיות נתונות לו החמיר עוד יותר.
המחברים מזהים נורת אזהרה אחת לכך – צמצום יכולתם של עסקים ויחידים לשרת את החוב. הם מסבירים כי המדיניות המוניטרית המרסנת מכוונת לכך, אך לא עד כדי הגעתם לחדלות פירעון! הנחת העבודה היא כי הפעילות העסקית תתייקר, אך תימשך, גם אם לאט יותר. והנה המחברים אומרים כי הסיכוי לכך שתתכווץ משמעותית גדל, שכן הלווים שרויים כבר היום בקשיים שיקשו עליהם לשרוד.
למעשה, המחברים מתריעים מפני סיכון אשראי. הם טוענים כי שוקי ההון לא משקפים זאת מספיק וכי מצב שוק המניות ואיגרות החוב מתמחר נחיתה רכה – שלא בהכרח תקרה. הם מזהירים, בין השאר, כי הסביבה המימונית תחריף עוד יותר אם המלחמה באוקראינה תחמיר, או אם המשבר בשוק הנדל"ן הסיני יחריף. המאמר נכתב, כמובן, לפני שפרמה המלחמה בין ישראל לחמאס שרק מגבירה את החשש.
כמו כן, קושי גדל והולך לפרוע חובות יכביד על פעילות מתן האשראי של הבנקים במקומות רבים בעולם וההון העצמי שלהם עלול להישחק. זאת, בנוסף לקשיים שייערמו על גופי המימון החוץ בנקאי.
הדילמה לא פשוטה. כפי שמציינים המחברים, "ויתור" בשלב הזה על הידוק מוניטארי יעכב השגת יציבות מחירים, המהווה תנאי הכרחי לצמיחה כלכלית בת קיימא ויציבות פיננסית. מנגד, הגורם המלחמתי – האקסוגני והמתפשט – לא יכול להיוותר ללא מענה.
לכן, אם אכן אני צודק והעלאות הריבית בעולם תיבלמנה (ואולי אף יתבצעו הורדות ריבית), יהיה צורך לחתור להמשך הורדת האינפלציה באמצעים אחרים, פיסקאליים ברובם.
זה יחייב את הממשלות לעשות שינויים מבניים בהוצאותיהן – להפחית הוצאות טייס אוטומטי לטובת הוצאות מעוררי צמיחה והשקעה. ככל שההשקעות תגדלנה היום, יצמח גם התוצר הפוטנציאלי וזה כשלעצמו ימתן את לחצי המחירים בהמשך. נחוצה סבלנות ויצירתיות ממקבלי ההחלטות.
שיהיה שקט!
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
