ציר נצרים החדש: מאות מיליונים הושקעו בעבודות תשתית, והקבלנים עושים קופה
ציר נצרים החדש: מאות מיליונים הושקעו בעבודות תשתית, והקבלנים עושים קופה
ציר נצרים הפך לכביש אספלט חדיש, מבנים הוקמו ואנטנות סלולריות הוצבו, אך בצה"ל מתעקשים כי ניתן להגן על העוטף גם אם ישראל תיסוג מרוב שטח הרצועה. הימשכות המלחמה מחזיקה בחיים סקטורים שלמים במשק, וסיומה עלול לחשוף את עומק המשבר הכלכלי
בסמוך לקיבוץ בארי הוקם בחודשים האחרונים מעבר גבול חדש שזכה לכינוי "טרמינל 3". מסביב למעבר נפרש חניון מאולתר שחונות בו מאות מכוניות פרטיות, אוטובוסים, משאיות ורכבים צבאיים. בין הרכבים ומאות החיילים עמלים מתנדבים שמחלקים כריכים עם שניצלים ללוחמים, ולאף אחד מהם לא משנה שהשעה עוד לא 10 בבוקר. "טרמינל 3" מהווה את הכניסה המרכזית כיום לעזה ולמרחב שנקרא פרוזדור נצרים. בצה"ל מנסים למתג אותו מחדש ולקרוא לו פרוזדור בארי, בינתיים ללא הצלחה.
פרוזדור נצרים הוא מרחב חיץ רחב ממדים שבמרכזו ציר נצרים החוצה את עזה לרוחבה – מאיזור קיבוץ בארי ועד לחוף הים. אורכו של ציר נצרים הוא כ־7 ק"מ, וכוחות צה"ל ביצעו חישוף של שטח ברוחב כ־3 ק"מ מכל אחד מצדדיו. כך הפך הפרוזדור למעין מלבן צה"לי כמעט סטרילי של יותר מ־40 קמ"ר בלב רצועת עזה. מצפון לפרוזדור נצרים ממוקמת העיר עזה, ומדרום נמצאים מחנות הפליטים בורייג' ונוסיראת.
פרוזדור נצרים לא הוקם על שטח ריק. לפני המלחמה היתה ממוקמת בו העיירה הפלסטינית אל מועראקה שמבניה הושמדו לחלוטין במלחמה כחלק מחישוף ופינוי הקרקע. במרחב היו גם אוניברסיטה, בית חולים ופארק שעשועים גדול ששרידיהם עדיין נראים בשטח.
"אחרי המלחמה יגיע השגשוג הכלכלי שיש תמיד אחרי מלחמות", סיכם מילואימניק שפגשנו ביציאה מהרצועה. נקווה שהוא צודק, ושלא נקבל במקום זאת עשור כלכלי אבוד
את פרוזדור נצרים חוצים שני צירי אורך שאמורים לאפשר תנועה של עזתים מצפון הרצועה לדרומה. בישראל סברו שעם תחילת המבצע העצים בצפון הרצועה שהתמקד במרחב ג'באליה (הכניסה השלישית של כוחות צה"ל לג'באליה מתחילת המלחמה) תורגש תנועה מאסיבית של עזתים מצפון הרצועה לדרום, אך בפועל הערכה זו התבררה כשגויה לחלוטין כאשר רק כ־300 עזתים חצו את הפרוזדור מכיוון צפון לדרום בחודשיים וחצי האחרונים. זאת, למרות היערכות נרחבת של צה"ל שנערך מבעוד מועד עם חדרי חקירות ומצלמות לזיהוי פנים לאורך שני צירי התנועה הצה"ליים שהוקמו על בסיס כביש צלאח א־דין (המשכו של כביש 4 הישראלי) ועל בסיס ציר הסמוך לחוף הים.
אם הדרג המדיני ניסה לבצע טרנספר לכלל הפלסטינים הנמצאים מצפון לנצרים ולהעבירם לדרום הרצועה, כפי שטען השבוע השר בצלאל סמוטריץ' בישיבת סיעה של מפלגת הציונות הדתית, הרי שהניסיון הזה כשל. תושבי הקצה הצפוני של הרצועה שהתגוררו בג'באליה, בית לאהיה ובית חאנון אמנם התפנו מהאזור, אך אלו הצטופפו בעיר עזה הסמוכה ונמנעו מלחצות את פרוזדור נצרים. בישראל מעריכים שכ־200 עד 300 אלף עזתים עדיין נמצאים בעיר עזה וצפונית לפרוזדור.
אם עד לפני כמה שבועות הציר המרכזי בפרוזדור נצרים שחוצה את הרצועה היה דרך עפר צבאית, אז בשבועות האחרונים הצבא החל לשדרג את הציר עם אספלט ולהפוך אותו לכביש לכל דבר. סלילת הכביש נעשית בקצב מהיר באמצעות קבלנים אזרחיים. הכביש החדיש מצטרף לשורת המוצבים שכבר נבנו בחודשים האחרונים בתוך הפרוזדור ולתשתיות נוספות שהוקמו במרחב כמו אנטנות סלולריות אזרחיות.
בצה"ל טוענים כי כמעט הכל פריק ותוך 48 שעות ניתן "לקפל" את פרוזדור נצרים חזרה לארץ, וכי התשתיות נבנו במכוון בצורה כזאת שניתן להרים אותן על משאיות. כך למשל, האנטנות הסלולריות מוצבות על בטונדות שניתן לשנע אותן ולא עם יציקות בטון. כל המבנים במוצבים – מבני מגורים ממוגנים, שירותים ומקלחות, חדרי חקירות ועוד – מבוססים על מבנים יבילים שהובאו במשאיות.
2,362 שקל ליום שימוש במכבש, 385 שקל למחפרון
בצה"ל טוענים כי התשתיות נועדו לענות על צרכים מבצעיים. תשתיות התקשורת נועדו לאפשר לצבא לבצע את משימותיו בשטח, האספלט על ציר נצרים הוא הכנה לשהייה בציר בימי החורף, והמוצבים החדשים נועדו להקל על חיי החיילים הפועלים בפרוזדור ולאפשר להם תנאי שהייה סבירים הכוללים מיגון, מקלחות ותקשורת עם הבית.
2 צפייה בגלריה
מבנים שצה"ל הקים בצפון הרצועה. עשרות כלים הנדסיים אזרחיים פועלים בשטח
(צילום: יובל שדה)
בכל הקשור לפינוי אפשרי של הציר במקרה של הפסקת אש ועסקת חטופים, בצה"ל סבורים כי ניתן להגן על תושבי העוטף גם ללא נוכחות צבאית ישראלית בתוך הרצועה וכי ניתן לצאת מפרוזדור נצרים ומציר פילדלפי. במקרה כזה יש צורך ביצירת אזור חיץ ברוחב קילומטר לאורך כל רצועת עזה כדי להרחיק את העזתים מהגדרות וכדי שצה"ל יחזיק בקו תלי הכורכר המשקיף על הרצועה. אמירות אלו משקפות כי הדרג הצבאי מוכן ללכת רחוק יותר מאשר הדרג המדיני בכל הקשור לוויתורים קרקעיים ברצועת עזה.
דברים אלה, יחד עם הטענה כי ניתן לפנות את הציר תוך 48 שעות, מבקשים להתמודד עם האמירות על כך שהתשתיות שצה"ל בונה ברצועה הן הכנה למשטר צבאי והתנחלויות עתידיות. אם צה"ל לא יפנה את המרחבים של פילדלפי, נצרים וג'באליה ולא יאפשר את חזרתם של העזתים למרחב – הדבר ייתן תוקף לטענות על כך שישראל מבצעת בעזה טיהור אתני.
האנטנות הסלולריות לא יצוקות בתוך בטון אלא מוצבות על בטונדות שאפשר להרים אותן. כל המבנים במוצבים – מבני מגורים ממוגנים, שירותים, חדרי תחקירים ועוד – ניתנים לשינוע
נתונים שהגיעו לידי כלכליסט מלמדים שעד כה מערכת הביטחון הוציאה לפחות מאות מיליוני שקלים על עבודות תשתית בתוך רצועת עזה, אך לא מן הנמנע כי מדובר בסכומים גדולים יותר.
פרוזדור נצרים אינו המקום היחידי בו צה"ל סלל כביש חדש והקים תשתיות אזרחיות. קדם לו שדרוג אינטנסיבי של ציר פילדלפי בדרום מערב הרצועה. בצה"ל גם פעלו בשנה האחרונה "לחשף" רצועה ברוחב קילומטר לאורך הגבול בין עזה לעוטף ובימים אלו מתמסד ציר מבצעי־לוגיסטי נוסף החוצץ בין מרחב ג'באליה לעיר עזה.
לכך יש להוסיף עבודות קידוח אינטנסיביות שנעשות על ידי חברות אזרחיות בכל השטחים שבשליטה ישראלית בעזה, וזאת במטרה לאתר מנהרות תת־קרקעיות.
מי שיבקר היום בתוך השטחים ברצועה שנמצאים בשליטה ישראלית יזהה אינספור כלים אזרחים מגויסים או כאלה שהצבא שוכר באמצעות קבלני משנה כמו מנופי אבי, משאיות וכלים הנדסיים לעבודות עפר.
עיון במחירון של משרד הביטחון ל"ציוד מגויס" יכול לשפוך מעט אור על חלק מהעלויות: עבור מחפרונים משלם משרד הביטחון סכומים הנעים בין 385 שקל ליום למחפרון "זעיר" לבין 2,362 שקל למחפר הידראולי זחלי 70 טון. עלויות יומיות של מכבש הן בין 341 שקל למכבש גלילי ידני לבין 1,353 שקל עבור מכבש "רגלי כבש". עבור מלגזה של יותר מ־12 טון צה"ל משלם 671 שקל ליום, מקרצפי כבישים עולים לצה"ל בין 756 ל־1,560 שקל ליום. עלות מנוף עשויה להגיע ל־12,503 שקל ליום ועבור מכונת קידוח שמגיעה לעומקים של 60-100 מטר צה"ל מוכן לשלם 28,000 שקל ליום.
מדיניות קיינסיאנית ברצועת עזה
בקצה המערבי של ציר נצרים נמצאת "אנדרטה חיה" – מרחב לוגיסטי עצום שפונה על מנת להפעיל את מיזם ה־Jlots, המזח האמריקאי הצף שהיה אמור להכניס סיוע הומניטרי לעזה דרך הים. במזח הצף הושקעו 230 מיליון דולר, אך בסופו של דבר הוא היה פעיל במשך 20 ימים בלבד והועברה דרכו סחורה בהיקף של כ־8,100 טון בלבד. לשם השוואה, לפי נתוני מתאם הפעולות בשטחים הועברו לעזה סחורות בהיקף של 900 אלף טון מאז תחילת המלחמה). המזח כשל מפני שלא התאים לתנאי הים התיכון, במה שמהווה מעין משל להתערבות האמריקאית באזור. כיום המתחם הלוגיסטי העצום עומד ריק, וסמוך אליו עדיין ניצב מזח דייגים עזתי ישן ששרד את המלחמה.
ביציאה מפרוזדור נצרים פגשתי מילואימניק ליד עמדת הש"ג של טרמינל 3. כששמע שאני כתב כלכלי החל לדבר על הכסף האזרחי שמושקע ברצועה. זה מהלך חיובי גם אם נצא משם", אמר ונתן שיעור קצר בכלכלה. "זו מדיניות קיינסיאנית מרחיבה". לכלכלן האמריקאי ג'ון מיינרד קיינס מיוחסת האמירה שגם אם הממשלה תיזום עבודות ציבוריות של חפירת בורות וכיסוי שלהם – הדבר יצור פעילות כלכלית המעודדת צמיחה.
ניתן לחלוק על המסקנה של אותו מילואימניק, אבל הסיור ברצועה שיקף כמה המלחמה מייצרת פעילות כלכלית למשק, בין אם מדובר בעבודה לחברות הקבלניות, תעסוקה לעשרות אלפי מילואימניקים ופרנסה לכלל הספקים הלוגיסטיים שמעניקים שירותים לצבא הצועד על קיבתו.
אם המדינה תפסיק את המלחמה, הרי שהפעילות הכלכלית הזו תיפסק בן לילה, כמו גם מתווי הפיצויים הנדיבים. רק אז המשק הישראלי יבין שללא ההנשמה המלאכותית הממשלתית אנחנו נמצאים בצרה לא קטנה. "אחרי המלחמה יגיע השגשוג הכלכלי שיש תמיד אחרי מלחמות", סיכם המילואימניק. נקווה שהוא צודק, ושלא נקבל במקום זאת את העשור הכלכלי האבוד שהיה אחרי מלחמת יום כיפור.
