אסדרת רגולציה על בינה מלאכותית בישראל
אסדרת רגולציה על בינה מלאכותית בישראל
בזמן שמדינות רבות פועלות לאסדרת השימוש ב-AI והשוק הפרטי מקדם רגולציה עצמית, בישראל עדיין לא ננקטו צעדים משמעותיים בנושא. מדינת ישראל צריכה להקים תשתית רגולטורית מספקת להסדרת בינה מלאכותית, אחרת היא עלולה למצוא את עצמה בפער טכנולוגי וכלכלי בלתי ניתן לגישור
העולם פועל בנחישות להסדרת הרגולציה של בינה מלאכותית (AI). ההכרה בסיכוני הטכנולוגיה –ביניהם פגיעה בזכויות אדם ובקניין רוחני, Deep Fake, הטיות ואפליה פסולה – הניעה את האיחוד האירופי וארצות-הברית לקבוע הוראות מחייבות בחקיקה ובצווים. ישראל, לעומתן, מתנהלת כבועה נטולת רגולציה המתבססת על עקרונות אתיים בלבד.
בקיץ 2022 השיק משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שנועדה, בין השאר, לקדם את הרגולציה בתחום בישראל. מאז לא קרה דבר.
מאמצי האסדרה בישראל
הדיון באסדרת AI החל בסוף העשור הקודם.
ב-2019 פורסם דו"ח ועדת המשנה של המיזם הלאומי למערכות נבונות בנושא אתיקה ורגולציה של בינה מלאכותית, שמינה משרד המשפטים. לפיו, בתחומי פעילות של AI המצויים בסיכון בינוני וגבוה נדרשת חקיקה ייעודית, ובתחומים בסיכון נמוך מספיקים עקרונות אתיים ותקינה מקצועית. הוועדה המליצה שהרגולטורים השונים יגבשו מדיניות לטיפול בסיכוני ה-AI בתחומם.
בדצמבר 2020 ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים של רשות החדשנות, בראשות ד"ר ארנה ברי, זיהתה צורך קריטי באימוץ תכנית לאומית שתיישם רגולציה שלא בחקיקה רוחבית. בעקבות המלצותיה, באוגוסט 2021 הוטלה המשימה על שרת המדע בהחלטת ממשלה 212, ומסמך ראשוני פורסם להערות הציבור באוקטובר 2022. בנוסף, בפברואר 2023 החלטת ממשלה 137 קראה להאצת המחקר וקידום שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחום. כעבור תשעה חודשים, בנובמבר אשתקד, הודיע מערך הסייבר שיאמץ הנחיות גלובליות לאבטחת AI שגיבשו בריטניה וארצות-הברית, ובדצמבר פורסם המסמך הסופי של משרד המדע. הוא קרא ליצירת מדיניות ממשלתית לאסדרת הפיתוח והשימוש ב-AI, ולאימוץ ששה עקרונות אתיים, ביניהם שוויון ומניעת אפליה, הגנת זכויות אדם, שקיפות ואחריותיות.
לאורך השנים פורסמו מסמכי הנחיה ענפיים בודדים. דוגמה אחת היא הנחית הרשות להגנת הפרטיות בנושא חובת היידוע, שקבעה שמפעילי מערכות AI נדרשים ליידע את נושאי המידע על איסוף ועיבוד המידע בידי AI, מטרות השימוש בו ולמי יימסר. באותה שנה פרסם משרד המשפטים חוות דעת בנושא השימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה. לשיטת המשרד למעט במקרים חריגים, השימוש ביצירות מוגנות לאימון מכונה מותר ואינו דורש הסכמה מפורשת מבעל היצירה. הסוגייה תלויה ועומדת להכרעה בבתי משפט בארצות-הברית אבל לא בישראל.
1 צפייה בגלריה
עו"ד חיים רביה, עו"ד דותן המר ועו"ד שקד פלדמן יפתח
(צילום: ניקי ווסטפל, תומר יעקובסון)
ומה בעולם?
מדינות רבות פועלות לאסדרת הפיתוח והשימוש ב-AI. המוביל בראש הוא האיחוד האירופי, שבחר ברגולציה תלת-שכבתית: בראשה, אמנה בינלאומית לזכויות אדם ב-AI. במרכזה, חוק הבינה המלאכותית – חוק שאפתני בעל תחולה אקס-טריטוריאלית שמחיל חובות רבים על המתכננים, המפתחים והמפעילים של מערכות AI. ובתחתיתה, דירקטיבה שעניינה כללי הראיות בתביעות AI (שטרם התקבלה). גם בארצות-הברית ממשל ביידן פועל במרץ. בין השאר פורסמו צו מנהלי הקובע את הסטנדרטים לפיתוח ושימוש אחראי ב-AI, ומתווה למגילת זכויות הפרט ב-AI. מספר מדינות בארצות-הברית אף חוקקו חוקים נקודתיים בתחום.
במקביל, השוק הפרטי מקדם רגולציה עצמית בעודו מפתח את הטכנולוגיה בקצב מסחרר. כך לדוגמה, מטא וגוגל מחייבות לסמן תמונות שנוצרו באמצעות AI, ומיקרוסופט פרסמה לאחרונה דוח שקיפות בתחום, באופן וולונטרי. דווקא מובילת התחום, OpenAI, קוראת לרגולציה רק על סופר-אינטליגנציה מלאכותית, שלדבריה עוד צפונה בחיק העתיד.
סוף דבר
ב-2020 הזהירה ועדת הבינה המלאכותית שבהיעדר רגולציה מתאימה, מדינת ישראל תמצא עצמה במהירות בפער מדעי, טכנולוגי וכלכלי בלתי ניתן לגישור. ואולם, מאז לא ננקטו צעדים משמעותיים לעבר אסדרה. בהעדר תשתית רגולטורית מספקת להסדרת בינה מלאכותית, ישראל היא כמעט שטח חופשי, שבו יש אמנם מסמכים משכילים – אבל בכפוף להוראות הדין הכלליות, התעשיה והמשתמשים המוסדיים ב-AI יכולים לעשות כראות עיניהם.
*עורכי הדין רביה והמר הם שותפים בקבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד פרל כהן. עו"ד פלדמן יפתח היא עורכת דין בקבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד פרל כהן.
d&b – לדעת להחליט
