הכדור עובר לרגב: הוועדה המקצועית המליצה על הקמת שדה תעופה ברמת דוד
הכדור עובר לרגב: הוועדה המקצועית המליצה על הקמת שדה תעופה ברמת דוד
לפני קצת יותר משנה החליטה הממשלה לבטל את ההחלטה על הקמת שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג ברמת דוד בעמק יזרעאל, והוחלט להקים צוות שיבחן את הגדלת הקיבולת האווירית של ישראל. תוצר הוועדה מעיד כי רמת דוד היא האופציה הטובה ביותר, והדו"ח ממתין לאישורה של רגב
ב-24 באוקטובר 2022 החליטה ממשלת בנט-לפיד לבטל את "החלטת ממשלה 2050", שקבעה שיש להקים שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג ברמת דוד בעמק יזרעאל. יחד עם ההחלטה, הוחלט להקים צוות מקצועי שייתן את המלצתו לגבי הגדלת הקיבולת האווירית של ישראל בתוך תשעה חודשים. תוצר עבודת הוועדה הוא מסמך מקצועי בן 500 עמודים, שחובר על ידי משרד התחבורה והחברה הממשלתית נתיבי ישראל.
למרות עמדת הממשלה וההחלטה לבטל את הקמת שדה התעופה הבינלאומי ברמת דוד בעמק יזרעאל, הדו"ח שוב מצא כי זה המקום המועדף להקים בו שדה משלים לנתב"ג. במכוון או שלא, צוות ההיגוי המקצועי, בראשות המשנה למנכ"לית משרד התחבורה הקודם עילם שגיא, לא דאג לכך שהדו"ח ייחתם - אף שלפי מחבריו הוא הושלם, וכעת זה ממתין לחתימה, ואולי אף בחינה מחודשת של שרת התחבורה רגב. רגע לפני שהדו"ח מגיע ל"בחינה מחודשת", "כלכליסט" חושף את התוכן של פרקי התוצאות, המסקנות והסיכום.
ממשלת ישראל הגדירה כבר ב־2011 שהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג היא צורך לאומי דחוף עקב עלייה משמעותית בהיקף הטיסות, וכפתרון למקרה חירום של השבתת נתב"ג. בשנת 2022 עברו 19.2 מיליון נוסעים ובוצעו 134 אלף תנועות מטוסים בנתב"ג. בתשתית התעופתית הנוכחית נתב"ג צפוי להיסתם עד שנת 2027, כשיגיע לקיבולת של כ-28 מיליון נוסעים.
מלבד חיפוש מקום לשדה תעופה בינלאומי נוסף, הדו"ח בחן גם אפשרויות כמו הרחבה של שדות התעופה בנתב"ג, חיפה ורמון, ואף הקמה של אי בים. בדו"ח מתייחסים להרחבת נתב"ג כפתרון הבלעדי היחיד לטווח הקצר, אך מציינים כי מדובר באתגר מורכב וש"הבאתו של נתב"ג למיצוי הפוטנציאל מצריך מימוש תוכנית אב ארוכת טווח, מובנית ומקיפה והתמודדות עם אתגרים בתחום התשתית התעופתית, סטטוטוריקה, סביבה והיבטים נוספים. ניתוח הקיבולת המרבית של נתב"ג הביא להערכה של היקף סופי של כ-40 מיליון נוסעים בשנה וכ-250 אלף תנועות מטוסים בשנה. הרחבת נתב"ג היא תהליך מורכב כמעט כמו תכנון ומימוש הקמתו של שדה משלים".
הצוות המקצועי פסל את גישת השרה הקודמת מרב מיכאלי, שתמכה בהקמה של כמה שדות תעופה קטנים, ובדו"ח נכתב כי "פתרון ארוך טווח שמכוון להקמת יותר משדה אחד עלול להשפיע על השדות הקיימים לרעה וליצור מעין סינרגיה שלילית בה סך הביצועים הכולל של המערכת המדינתית נמוך מהפוטנציאל של כל שדה בנפרד", ולכן יש להעדיף פתרון הקמת שדה אחד עם קיבולת משמעותית על פני פיזור מספר תשתיות. תובנה זו נכונה שבעתיים במדינה כמו ישראל, שלה מרחב אווירי ותחום קרקעי מצומצמים". בהקשר של הרחבת שדה התעופה בחיפה נכתב כי הנ"ל "אינו מתאים להשלים את נתב"ג כשדה בינלאומי" מטעמי קיבולת ומגבלות על טיסת מכשירים, אך יוכל לשמש כשדה תעופה אזורי (טיסות קצרות טווח ליעדים כמו טורקיה ויוון). בכל הקשור לשדה התעופה רמון באילת, נכתב כי הוא אינו רלוונטי "לאור ריחוקו ממוקדי האוכלוסייה הרלוונטיים".
בנוגע להקמה של שדה תעופה על אי בים, רעיון שקודם על ידי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון, הדו"ח קובע כי "הנושא אינו ישים בעת הזו ודורש המשך מו"פ, בדיקת משמעויות כלכליות וסביבתיות ובשלות טכנולוגית שעשויים לקחת שנים רבות, אם בכלל יתממשו, ולכן אינו רלוונטי".
פסילת האלטרנטיבות הובילה את מחברי הדו"ח לקבוע כי "ללא הקמה של שדה תעופה בינלאומי שיתווסף לנתב"ג לא ניתן יהיה להגדיל את היצע הטיסות בישראל". הצוות בחן כמאה חלופות, שמתוכן סינן 10 אתרים עם היתכנות תעופתית. חלופות אלו נבחנו על ידי צוותי משנה מקצועיים בתחומי תעופה, סביבה, תכנון סטטוטורי, כלכלה, חברה ומאקרו כלכלה, ביטחון ותחבורה יבשתית.
במסקנות הדו"ח כתוב באופן מפורש כי בבחינה "בלטו שלוש חלופות על פני האחרות – רמת דוד, חצור וצקלג", וכי "חלופת רמת דוד הינה בעלת הציונים הגבוהים ביותר בהקשרי תעופה וכלכלה, ומאפשרת קיבולת גבוהה משמעותית ביחס לכל שאר החלופות, והיא החלופה המומלצת ביותר מבחינה מקצועית". לצד התמיכה בחלופת רמת דוד, ישנה הסתייגות ונכתב כי "חלופה זו עלולה ליצור השלכות סביבתיות והגבלה מסוימת על הפעילות החקלאית", אך ניתן בהחלט "לצמצם מאוד את ההשפעות האלו ולמזער את הפגיעה הסביבתית". עוד נכתב שבחירה במיקום עם קיבולת אווירית נמוכה יותר תוביל בהכרח לבנייה של שדה תעופה נוסף בטווח הארוך, מה שיגדיל את הפגיעה הסביבתית.
בכל הקשור לצקלג וחצור, נכתב כי שני האתרים קיבלו שילוב של ציונים גבוהים ונמוכים בפרמטרים השונים. עם זאת נכתב כי "באתרים אלו מתבטא ביתר שאת המתח בין פגיעה בקיבולת התעופה האזרחית ובין הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל", וצפוי שיאפשרו קיבולת תנועה מוגבלת מאוד ביחס לביקושים החזויים. כמו כן נכתב כי חצור וצקלג יחייבו שימוש בנתיבי גישה ויציאה אוויריים משותפים או חופפים לאלו של נתב"ג, "מה שיביא לקיבולת מקסימלית נמוכה בהרבה מזו הנדרשת למדינת ישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך". במילים אחרות, מסקנות הדו"ח מצביעות על רמת דוד כאתר האידאלי הכמעט בלעדי להקמה של שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל. אתר נבטים דורג במקום ה-8 מבין כלל החלופות, ולא הוגדר כחלופה מועדפת.
הוועדה התייחסה גם לעמדת משרד הביטחון שניתן להקים שדה תעופה רק בשלושה אתרים – רמת דוד, חדרה ובית הלוי. עם זאת, בדיון שנערך ב-27 ביולי 2022 הוצגה עמדה חדשה של משרד הביטחון, ולפיה גם האתר של רמת דוד איננו ישים עקב "סיבות ביטחוניות" שלא נומקו. ב"כלכליסט" פורסם כי עמדה זו עודכנה בעקבות התערבותו של שר הביטחון הקודם בני גנץ, ושיש חשש כי זו נבעה ממניעים פוליטיים.
בקווי היסוד של הממשלה החדשה נכתב כי "הממשלה תפעל לקדם שדה תעופה בינלאומי משלים, בהתאם למיקום שיומלץ על ידי גורמי המקצוע במשרדים הרלוונטיים". אמירה זו מובילה לכאורה לכך שהממשלה אמורה לקדם את הקמת שדה התעופה, מה שמהווה המשך של החלטה 2050 שהתקבלה בעבר על ידי ממשלת נתניהו ובוטלה בממשלה הקודמת. בנאום כניסתה לתפקיד שרת התחבורה מירי רגב אמרה כי "יש לפעול באופן מידי להקמת שדה התעופה המשלים", וזאת בלי לציין היכן הוא יוקם. כעת נותר רק לחכות ולראות אם הממשלה תעמוד בדברים שמופיעים בקווי היסוד שלה.
תגובת משרד התחבורה: "הדו"ח טרם הושלם ונחתם".
