בלעדי האוצר מקדם קיצוץ חד בתשלום למילואימניקים: שכר - רק על שירות בפועל
בלעדי
האוצר מקדם קיצוץ חד בתשלום למילואימניקים: שכר - רק על שירות בפועל
ההצעה אמורה להביא לביטול מנגנון ניפוח התשלום האוטומטי; בין השאר ייקבע כי יום מילואים מלא ייחשב ככזה רק אם יכלול שירות של 8 שעות לפחות; חבילת הצעדים שתגיע כהצעת מחליטים לדיון בממשלה תוביל, על פי חישובי האוצר, לחיסכון של מאות מיליוני שקלים ותקצץ בין רבע לשליש מימי המילואים
משרד האוצר מקדם שינוי דרמטי בהיקף התשלום שיינתן למילואימניקים וגיבש הצעת מחליטים שצפויה לעלות לדיון בממשלה. ההצעה קובעת, בין היתר, כי מנגנון ניפוח התשלום האוטומטי שנחשף בכלכליסט ייפסק, כי מילואימניקים לא יקבלו תשלום מלא על ימי כוננות, וכי יום מילואים מלא ייחשב ככזה רק אם הוא יכלול שירות של 8 שעות לפחות. באוצר מעריכים כי אישור הצעדים יחסוך מאות מיליוני שקלים לתקציב המדינה ויקצץ בין רבע לשליש מימי המילואים.
הצעת המחליטים מקודמת על רקע העלויות המאמירות של שירות המילואים על תקציב המדינה. במשרדי הביטחון והאוצר העריכו במקור כי התשלום למילואימניקים בשנת 2024 יעמוד על כ־20 מיליארד שקל, אך בפועל הוא צפוי להגיע לכ־30 מיליארד שקל. באוצר מקדמים את ההחלטה, בין היתר בעקבות טענות על ניהול כוח אדם לקוי ביחידות השונות בצה"ל שבהן קיימת תרבות של שימוש לרעה במשאב ימי המילואים (ימ"מים).
בחודשים האחרונים פורסמו בכלכליסט כתבות העוסקות באובדן השליטה בשימוש בימ"מים בצה"ל. מלבד העלות התקציבית האדירה, השימוש המוגבר במשאב ימי המילואים מוביל לשחיקה הולכת וגוברת בקרב המשרתים. הצעת המחליטים נכתבה באופן עצמאי על ידי האוצר ובמשרד הביטחון קיבלו אותה רק בימים האחרונים.
אומנם הצעד של האוצר צפוי להשפיע בעיקר על חיילים המשרתים בתפקידים עורפיים, אך ייתכן כי הוא יתקשה לעבור פוליטית במציאות שבה משרתי המילואים ביחידות המתמרנות יבצעו השנה בממוצע כ־200 ימי מילואים. במשרד הביטחון מעריכים כי אם ישראל לא תגיע להסדרה של המצב בעזה ובצפון, משרתי המילואים ייאלצו גם בשנה הבאה לבצע בממוצע כ־100 ימי מילואים.
בדברי ההסבר להצעת המחליטים נכתב כי "האתגרים הכלכליים מחייבים משמעת תקציבית וצמצום פעילויות שאינן הכרחיות". הסעיף הראשון דורש כי ייכתב שבכוונת הרמטכ"ל "לצמצם את התופעה שבה משרתי מילואים מקבלים תגמול עבור ימי מילואים שבהם אינם משרתים בפועל במילואים".
צמצום זה יתבצע על ידי כך שרק שירות של 8 שעות ייחשב כיום מילואים מלא, ועל 4 שעות יינתן חצי יום מילואים. כמו כן, יום כוננות ייחשב כרבע יום מילואים ומספר ימי התארגנות הניתנים לאחר השירות יוגבל ל־10 ימים מקסימום.
בנוסף, מוצע כי הרמטכ"ל או מי מטעמו יעביר דיווח שבועי למשרד האוצר בנוגע להיקף משרתי המילואים המלא ו"בכלל זה בחלוקה למערכים, ובתוך כל מערך את התפלגות משך השירות וכן את היקף משרתי המילואים המשרתים המקבלים תגמול חלקי". בדברי ההסבר לסעיף זה נכתב כי זו מקודמת מפני ש"מתקיימת תופעה רחבה של תגמול על ימי מילואים גם כאשר המשרת אינו נמצא בפועל. כך, לדוגמה, במקרים שבהם משרתי המילואים מבצעים מספר ימי מילואים בשבוע אך מקבלים תגמול עבור שבוע שלם. במקרים אלו משרת המילואים מקבל דרך המעסיק שיפוי מתקציב המדינה בגובה שכרו המלא על ימים בהם אינו משרת בפועל במילואים".
כאמור, הצעת המחליטים מבקשת להתמודד גם עם הבעייתיות שקיימת במנגנון התשלומים של ביטוח לאומי. בחודש יוני נחשף בכלכליסט כי חיילי מילואים ששירתו בתפקידים שאיפשרו להם לעבוד במקביל קיבלו החזרים מנופחים שהגיעו עד ל־49 אלף שקל בחודש, זאת בנוסף לשכר שאותו הם מקבלים מהמעסיק שלהם. הצעת המחליטים מבקשת לשנות זאת על ידי שינוי מנגנון ההחזרים של ביטוח לאומי באופן שבו ההחזר מהמילואים לא ייכלל בחישוב המשכורת של המשרת ובכך "הניפוח" לא יתבצע. בנוסף, ההצעה מבקשת לבטל את האפשרות "לגרור" שכר, ולמנוע ממילואימניקים לבקש החזרים על תקופה שבה השכר החודשי שלהם היה גבוה יותר מאשר שכרם הנוכחי.
בהקשר של מילואימניקים שהם גם עובדי המגזר הציבורי, נכתב בהצעה כי יש לתקן את תקנון שירות המדינה כך שהגעה לעבודה במהלך שירות מילואים פעיל תתאפשר במקרים הכרחיים בלבד בהיקף שלא יעלה על 40 שעות, ובמקרים "חריגים ומיוחדים" העולים על 40 שעות עבודה בחודש באישור מנכ"ל המשרד ובאישור נציב שירות המדינה. כמו כן, תתאפשר הגעה לעבודה בימי התארגנות הניתנים למילואימניקים בסוף השירות. בהצעה נכתב כי יש לתקן את ההנחיות כך שיחולו גם על עובדי חברות ממשלתיות ועובדי רשויות מקומיות.
