ניתוחמבניינים ישנים ועד מפעלים: הפתרון קיים, אבל ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה
ניתוח
מבניינים ישנים ועד מפעלים: הפתרון קיים, אבל ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה
רק 3 מיליארד שקל נחוצים לחיזוק 36 אלף הדירות בבניינים מסוכנים ביישובים הקרובים למוקדי רעידות אדמה אפשריים, אך מחלוקות בין משרדי השיכון והאוצר הקפיאו את הטיפול. בחוק ההסדרים והתקציב שמתגבש כעת ל־2024-2023 אין סעיף שנותן מענה לבעיה זו
1. כ־3 מיליארד שקל, זה התקציב שנחוץ על פי הערכות משרד השיכון לחיזוק 36 אלף הדירות בבניינים מסוכנים ביישובים הקרובים למוקדי רעידות אדמה אפשריים. סכום לא פעוט, אך בהחלט כזה שהמדינה תוכל לעמוד בו אם רק תרים את הכפפה. הבעיה היא שעד עתה יוזמות שונות בתחום נפלו בגלל מחלוקות בין משרדים - ובמיוחד משרד השיכון ומשרד האוצר. ללא מבוגר אחראי שיגלה מנהיגות המצב הזה לא ישתנה בקרוב.
האסון שעלול להתרחש כאן אם נבואת הזעם תתגשם ותתחולל רעידת אדמה הוא כמובן קריסה של מבני מגורים. הסכנה היא במיוחד בבניינים רבי קומות שנבנו לפני שנות ה־80 של המאה הקודמת כאשר עדיין לא היה תקן לעמידות בפני רעידות אדמה. על פי דו"ח מבקר המדינה מיולי 2022 יש כ־610 אלף דירות בכ־80 אלף בניינים כאלה. חיזוק כל הבניינים והדירות האלה במימון המדינה יעלה על פי הערכות מעל ל־50 מיליארד שקל. זהו צעד לא מעשי שיטיל עול כבד על תקציב המדינה.
במקום זאת המדינה מציעה ליזמים זכויות בנייה כתמריצים לקידום תוכניות פינוי בינוי ותמ"א 38 שיעודדו אותם לחזק ובעיקר לבנות מחדש את הבניינים המסוכנים. אלא שבישובים פריפריאליים התמריצים לא עובדים: מחיר הדירות לא מספיק גבוה, לא מכסה את עלות הבנייה מחדש או שיפוץ וחיזוק הבניין ויזמי התחדשות עירונית מתרחקים מהם. ביישובים האלה המדינה חייבת להכניס את היד לכיס. אגב, היא לא חייבת לממן פרויקט במלואו, אלא רק את הסכום הדרוש החסר ליצירת רווחיות ותמריץ כלכלי ליזמים. הסוגיה הזו היתה זירה של התגוששות בין משרד השיכון למשרד האוצר.
למשל בדיוק לפני שנה מנכ"ל משרד השיכון היוצא אביעד פרידמן, שלח לרם בלינקוב, עמיתו לשעבר במשרד האוצר, מכתב ובו פירט את דרישותיו התקציביות בעניין. פרידמן מסביר בו כי במיפוי שבוצע עבור הממשלה נמצאו 1,871 מבנים ובהם 36,758 דירות, לדבריו, "בסיכון משמעותי לנזק כבד במקרה של רעידת אדמה, אשר יש לפעול לחיזוקם".
במיפוי סימנו יישובים שבהם על פי התחזית עוצמת רעידת האדמה תהיה גבוהה, והם לא נמצאים באזור הכדאיות הכלכלית של פרויקטים של התחדשות עירונית דוגמת תמ"א 38. ביישובים האלה סימנו רק בניינים בני 3 קומות ויותר, רק כאלה שנבנו לפני שנת 1985. הערים ברשימה הן בית שאן, טבריה, צפת, קצרין, קריית שמונה, חצור הגלילית, ראש פינה, עפולה, מגדל העמק ואילת.
הבעיה היא שהתקציב שהוקצה לחיזוק מבנים בערים אלה בשנים 2020-2014 היה בסך הכל 223 מיליון שקל שהספיקו ל־133 מבנים שבהם 2,882 דירות. "על פי המתודולוגיה הזו, יידרשו למעלה מ־80 שנה לסיים את חיזוק דירות המגורים בעשר ערי הפריפריה הנמצאות באזור סיכון מוגבר לרעידת אדמה", כותב פרידמן לבלינקוב. משום כך דרש כי יוקצה למשרדו תקציב של 3.2 עד 5.8 מיליארד שקל. המכתב הזה לא נענה, ונראה כי בחוק ההסדרים והתקציב לשנים 2024-2023 שהולך ומתגבש כעת לא נמצא סעיף שנותן מענה לבעיה זו.
2. הפער בין התקן והתקציבים אמור אף לגדול בשנים הקרובות. "ההחלטה כבר נפלה ובקרוב ישראל תאמץ את התקן האירופי לרעידות אדמה תוך התאמות מסוימות שנקבעות בהתאם למיקום", כך אמר היום יאיר דיקמן, מהנדס מבנים ומ"מ יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, הנמנה גם עם הצוות הקובע את התקינה לחוזק המבנים.
דיקמן מבהיר כי ההחלטה לאמץ תקן אירופי לרעידות אדמה אינו נובע מכך שהתקן הישראלי אינו טוב אלא מתוך הבנה שלאירופים יש מידע רב בנושא שניתן לנצל אותו. "אנחנו מיושרים עם העולם בתקנים, ואנחנו בתהליך מואץ של לימוד התקן האירופי והתאמתו לארץ. לאירופים יש יותר תקציבים למחקרים ואין שום סיבה לא לקחת את התקן שלהם ולעשות התאמות מסוימות. זה לא אומר שהתקן שלנו פחות טוב אנחנו פשוט מנצלים את הידע שלהם בנושא הזה", הוא אמר.
דיקמן אומר בהקשר זה כי מבנים שנבנו בהתאם לתקן של ינואר 1980 אמורים לעמוד בתקן לרעידות אדמה גם כיום כשחלקם בני 43 שנה, ואף שנבנו בחומרים מיושנים יותר מאלה של ימינו. "בניין שנבנה לפני שנת 1980 לא עומד בתקנים וסבירות גבוהה מאוד שהוא לא יעמוד ברעידת אדמה חזקה וייפול. אחרי 1980 תכננו לפי תקן יותר חדש והוא קבע אופי חיזוק שיעמוד ברעידת אדמה".
לגבי העוצמה אומר דיקמן כי מהנדסים מתכננים לפי חישובים של כוחות אבל ניתן להקביל את המוכנות של המבנים לעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר. התקנים כל הזמן השתנו אבל תהליך העדכון ורמת העדכון הם לא משמעותיים, העדכון שהיה "לבניין שנבנה אחרי שנות השמונים אין בעיה עם התקן הנוכחי. נכון שהחומרים והתקנים התעדכנו עם השנים והשתפרו, אבל זה לא אומר שצריך לחזק את הבניינים בכל עדכון כזה, הם עדיין יעמדו ברעידת אדמה גם לאחר שנים רבות. הבטון לא אמור לאבד מהחוזק שלו עם הזמן. כמו כן יש גם מקדמי ביטחון לבניין מראש ואין סיבה שהוא לא יעמוד ברעידת אדמה גם כשהוא יגיע לגיל 70-50 שנה".
3. התרחיש לרעידת אדמה קטלנית בישראל מדבר על היקף קורבנות והרס שמדינת ישראל לא ידעה בתולדותיה. כ־7,000 הרוגים וכ־8,600 פצועים קשה, כ־9,500 לכודים בהריסות וכ־170 אלף אנשים ללא קורת גג.
מדובר בתרחיש חמור שעליו רשויות החירום מבססות את היערכויותיהן לקראת רעש אדמה במגניטודה 6 - סולם סיסמי המשמש לקביעת עוצמתן של רעידות אדמה. הוא נבחר מתוך 77 תרחישים, מהקלים ועד הקשים ביותר, שגיבשו מומחי אגף סיסמולוגיה שבמכון הגיאולוגי ורשות החירום הלאומית (רח"ל) ואושר ב־2022 בוועדת השרים למוכנות הזירה למצבי חירום בראשות שר הביטחון לשעבר בני גנץ. בראש רח"ל עומד יורם לרדו והוא משמש כיו"ר הוועדה הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה.
ועדת השרים הוקמה בעקבות רעש אדמה שאירע ב־1999 בטורקיה, ועל רקע הצפי לרעש אדמה אפשרי שיפקוד את ישראל בשנים הקרובות. חרף הצורך בהחלטות בהולות - כ־80 אלף מבני מגורים ברחבי הארץ הוקמו לפני 1985 שבה הוחל תקן הבנייה לרעידות אדמה וברקע אזהרות של מומחים מקטסטרופה ודאית שנמצאת באופק ודו"חות חריפים של מבקר המדינה — במהלך העשור האחרון המדינה הזניחה את הנושא.
גורם ביטחוני בכיר שמעורב בנושא דיבר היום על נחמה פורתא מהאסון שפקד שעות קודם את טורקיה וסוריה. לדבריו, תמונות ההרס ומניין הקורבנות העולה ידחקו, אולי, בממשלה לממש מהלכים ידועים שיפחיתו את היקף הנזק ומספר נפגעי הגוף בעקבות רעידת אדמה ודאית.
4. אזור מסוכן במיוחד לפגעי רעידות אדמה הוא מפרץ חיפה, שבו מפעלים המחזיקים בחומרים מסוכנים, בהיקף של כ־2.5 מיליון טונות. עד כמה יכולה להיות גדולה הסכנה בעת רעידות אדמה? במשרד להגנת הסביבה לא יודעים, והחלטה הנוגעת להערכת סיכונים בעת רעידות אדמה - נגנזה מתחת לרדאר, כך לפי מידע שהגיע לידי "כלכליסט".
בשנת 2015 החליטה הממשלה לבצע עד 2016 סקר סיכונים בשני שלבים במפרץ חיפה, כדי לנטר את החומרים המסוכנים ואת השפעתם האפשרית על האוכלוסייה בעת אסון. השלב הראשון של סקר הסיכונים התעכב והושלם באיחור של כשלוש שנים לאחר ביקורת חמורה של מבקר המדינה, ואילו השני, שמטרתו להתמקד בתקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה, מלחמה או פעילות חבלנית עוינת בוטל בחודש אוקטובר האחרון, כך הודיע המשרד להגנת הסביבה למזכירות הממשלה. הסיבה: החלטת הממשלה לפנות את המפעלים הפטרוכימיים בסוף העשור. זאת, למרות שלא ידוע מתי והאם תפקוד רעידת אדמה מסוכנת את האזור, לא ידוע מתי והאם תצא החלטת הממשלה בנוגע למפרץ חיפה לפועל, ולעת עתה מוחזקים באזור חומרים מסוכנים שמהווים איום בעת סכנות דוגמת רעידות אדמה חזקות.
המשרד החליט על דעת עצמו לבטל באוקטובר האחרון סקר סיכונים שאמור היה להשלים לפני 7 שנים, ויכול היה היום לספק מידע על מסוכנות החומרים בשטח בעת רעידת אדמה, והאופן בו ניתן לצמצם את חשיפת האזרח לסיכונים. הנימוק: הדרך הנכונה היא הטמעה של דרישות בנושא ממפעלים, במסגרת היתרי רעלים למפעלים. ואולם, עד עתה, נעשה מעט מאוד כדי לבדוק את איתנותם של 4,200 המפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים בישראל כולה ונדרשים לבדיקה.
היום, התריע המשרד עצמו על חוסר מוכנות של מפעלים בישראל לרעידת אדמה, בשל מצוקת כוח אדם לביצוע בחינת היערכות המפעלים והנחייתם לתיקון ליקויים בתחום. רק עובד אחד מוקצה למשימה, ולכן, עד כה, מתוך 1,000 מפעלים ברמת סיכון המצריכה בחינה והיערכות מיוחדת לקראת רעידת אדמה, רק 99 סיימו את תהליך ההתאמה. לפי המשרד, "בשל היעדר כוח אדם ותקציבים, מוכנות המפעלים בישראל לוקה בחסר ונדרשת הירתמות של כלל המשרדים לצמצום הפערים".
5. שתי רעידות האדמה שהתרחשו היום באזור טורקיה הדגישו את סוגיית מוכנות ישראל לרעידות אדמה, גם בהיבט של משק האנרגיה והמים. על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2018, רעידת אדמה בסמוך לאסדות הגז עלולה להוביל להפסקת אספקת הגז הטבעי, שכיום אחראי לייצור כשני שליש מהחשמל בישראל. הערכה היא כי עד סוף שנת 2024, צפויות כל תחנות הכוח בישראל להיות מחוברות לגיבוי. על פי דו"ח מבקר המדינה האחרון שהתפרסם בנובמבר רעידת האדמה היא האיום המרכזי על משק המים הישראלי. מתוך 95 רשויות מקומיות שנבחנו רק 40 ערוכות בצורה טובה לאספקת מים בחירום. אזורים שנשענים על קידוחי מים שאסורים לשימוש בזמן רעידות אדמה חזקות עקב חשש מכניסת אשפה לדופן הצינורות עלולים להישאר ללא אספקה.
6. רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה ובסוריה, שהורגשה גם בישראל, עוררה עניין גם בתחום הכיסוי הביטוחי מפני רעידות אדמה. לפי נתוני 2020, רק כ־5% מהדירות המבוטחות היו ללא כיסוי מפני רעידות אדמה. עם זאת, רק לכ־66% מהדירות בישראל יש ביטוח דירה. מי שגר באיזור עם סיכון גבוה יותר לרעידות אדמה, לא ישלם יותר. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לא מאפשרת לחברות הביטוח לקבוע את מחיר הביטוח על בסיס מיקום גיאוגרפי, כדי למנוע מצב שבו דווקא במקומות עם סיכון גבוה יותר לרעידות אדמה הדירות לא יהיו מבוטחות.
בהכנת הידיעה השתתפו אמיתי גזית, דותן לוי, יובל אזולאי, שני אשכנזי, עדיאל איתן מוסטקי ושקד גרין
