בלעדיהמילואימניקים העצמאים התנפלו וקרן המענקים של הבנקים אזלה תוך 4 ימים
בלעדי
המילואימניקים העצמאים התנפלו וקרן המענקים של הבנקים אזלה תוך 4 ימים
הקרן בהיקף של 100 מיליון שקל נתנה מענקים למי ששירת לפחות 60 יום במלחמה ושהכנסות העסק שלו ירדו לפחות ב־20%. כשהממשלה מתעלמת ממצוקת המילואימניקים, הפוליטיקאים לוחצים על הבנקים לממן קרן נוספת
אנשי המילואים בעלי העסקים הקטנים התנפלו על קרן המענקים שהקימו הבנקים והסוכנות היהודית, מה שהביא לסגירת הקרן ארבעה ימים בלבד לאחר הקמתה. לפני נתונים שהגיעו לידי כלכליסט, בתוך פחות מארבעה ימים מאז החלה לפעול הקרן, שהיקפה 100 מיליון שקל, הוגשו 4,300 בקשות למענקים, תקציבה הסתיים והיא נסגרה לבקשות חדשות.
קצב הביקושים הגבוה, שהפתיע גם את הבנקים, משקף עד כמה אנשי המילואים שהם עצמאים ובעלי עסקים זקוקים לעזרה, אחרי שהשירות הארוך שלהם במילואים פגע בתפקוד העסקים. בעקבות הביקושים הגבוהים פנו חברי כנסת מוועדת הכספים אל הבנקים בבקשה להרחיב אותה ב־100 מיליון שקל נוספים, אך בינתיים הבנקים מסרבים.
הקרן שנקראת "עצמאימניקים" החלה לפעול בתחילת אוגוסט. היא מחלקת מענקים לעצמאים שהם או בני זוגם שירתו במילואים בזמן המלחמה לתקופה של 60 יום ומעלה, ואשר ספגו ירידה של לפחות 20% במחזור העסקי בחלק מתקופת המלחמה. המענקים עומדים על 7,000 עד 50 אלף שקל לעסק, בהתאם לגודלו וכן מספר ימי המילואים שבעליו שירתו. עד כה טופלו הלכה למעשה 1,200 מהבקשות וחולקו 20 מיליון שקל.
קרן זו הוקמה במסגרת המתווה שאליו הגיעה לפני כמה חודשים המערכת הבנקאית עם משרד האוצר וועדת הכספים של הכנסת בנוגע למס המיוחד שהוטל על הבנקים בעקבות המלחמה ורווחי העתק שלהם בשנתיים האחרונות.
היקף המס החד־פעמי שאמור היה להיות משולם על ידי הבנקים בשנתיים הקרובות עמד במקור על 2.6 מיליארד שקל. בסופו של דבר, בעקבות לחץ של חברי ועדת הכספים, הוחלט להפחיתו ל־2.5 מיליארד שקל ולהקצות 100 מיליון שקל לטובת הקמת הקרן.
בחודשים האחרונים ההערכות במגזר העסקי היו שהאוכלוסייה שנפגעה כלכלית בצורה המשמעותית ביותר מהמלחמה היא אנשי המילואים העצמאיים. השירות הארוך לצד הצורך לתחזק במקביל עסק הם בבחינת משימה כמעט בלתי אפשרית, ולא רק בזמן השירות הצבאי עצמו. גם לאחר השחרור מהמילואים, עצמאים התקשו לחזור לפעילות מלאה לאחר שתקופה ארוכה העסק שלהם עבד באופן חלקי, אם בכלל. ההערכה היא שיש עוד רבים שעונים לקריטריונים של הקרן, שלא הספיקו לקבל מענקים. זאת מאחר שהקרן פעלה בשיטת כל הקודם זוכה.
על רקע זה שהממשלה מסרבת לקצץ בתקציבים קואליציוניים שלא תורמים לצמיחה או למשק או לסגור משרדי ממשלה מיותרים, פנו חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) וולדימיר בליאק (יש עתיד) לבנקים, בנימוק שהסכום לא מספיק למלא את כל הצרכים של אותה אוכלוסייה, וכי יש לתמוך באנשי המילואים שפרנסתם נפגעיה בשל השתתפותם במלחמה.
אלא שבמערכת הבנקאית לא ששים לפתוח שוב את הכיס, ובמכתב התשובה של איגוד הבנקים הם דוחים את הבקשה. לפי מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון, סך שווי ההטבות של המערכת הבנקאית לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה מגיע ל־1.3 מיליארד שקל, וכי אם מוסיפים לכך גם את היטל המלחמה ואת סך ההטבות בניצול מלא, מגיעים ל־5.1 מיליארד שקל. "מדובר בסכום חסר תקדים וחריג ביחס לכל מגזר עסקי אחר במשק", כותב מדמון. זה אומנם סכום גבוה, אך גם ראוי להזכיר שרווחיות הבנקים מאוד גבוהה וחריגה במגזר העסקי. רק במחצית הראשונה של 2024 הרוויחו הבנקים מעל ל־15 מיליארד שקל, מרביתם הושגו בזכות הריבית הגבוהה במשק.
"פעילות הקרן מוכיחה שמערך המילואים ובכלל המילואימניקים בעלי העסקים זקוק לסיוע משמעותי ולטיפול מקצועי ומעמיק בצרכים שלו", כותבים באיגוד הבנקים, אך באותה נשימה מציינים כי את הסיוע צריכה להוביל המדינה. "כל יוזמה העוסקת בהשתתפות וסיוע בהתמודדות עם המלחמה צריכה להתבסס על תקציב המדינה, וככל שיוחלט על הרחבת הסיוע הממשלתי, היא צריכה להיעשות על ידי שיתוף כלל המגזר העסקי, ולא המערכת הבנקאית בלבד", כותבים באיגוד. הבנקים מצידם לא ירחיבו את המענקים, שכן זה היה חלק מדיל שנרקם איתם וכבר יצא לפועל, כך שכל עוד לא יופעל לחץ נוסף, אין להם סיבה להתנדב ולחלק עוד כספים.
במצב תקין, הגורם המרכזי שצריך לרכז את הטיפול באוכלוסייה זו הוא המדינה, אולם במצב הנוכחי של גירעון גבוה, סחיבת רגליים בגיבוש התקציב וגם היעדר לחץ או השפעה פוליטית של מגזר זה על הממשלה, הסיכוי שייעשה מהלך כזה קלוש.
גיוס חיילי מילואים ביולי 2024
ח"כ ולדימיר בליאק. במקום הממשלה שלא נרתמת
