בלעדיהממשלה מסתירה בשיטתיות את מצבן של כיתות הכוננות
בלעדי
הממשלה מסתירה בשיטתיות את מצבן של כיתות הכוננות
משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי מסרבים להעביר לכנסת נתונים על מצב כיתות הכוננות. למרות המחסור במידע על המגויסים והכשרתם, דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה בעיות של כוח אדם וציוד
המשרד לביטחון לאומי ומשרד הביטחון נמנעים קרוב לחצי שנה מלמסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מידע ונתונים שונים בכל הנוגע לנושא כיתות הכוננות שתחת אחריות כל אחד מהם, זאת לצורך הכנת דו"ח בנושא.
בממ"מ פנו כבר בסוף נובמבר ובתחילת דצמבר לשני המשרדים, וביקשו, בין השאר, נתונים על מספר כיתות הכוננות בהתאם לסיווגן, שינויים בסיווג שנעשו מאז המלחמה, תבחיני הקבלה לכיתות ואופן ההכשרה בהן, הפיקוח עליהן והסמכויות הניתנות לחבריהן, תקני כוח אדם, כלי נשק, תחמושת, ציוד ופערים קיימים, אמצעי שיתוף הפעולה והתקשורת בין הגורמים השונים ועוד. בממ"מ לא קיבלו את המידע, פנו שוב, נתנו הארכה, אך המשרדים לא סיפקו את המידע ולא ענו לשאלות.
ייתכן שחלק מהמידע אכן מסווג ורגיש מבחינה ביטחונית – וחלקו גם נמסר בעבר לוועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת חוץ וביטחון ולא ניתן לעשות בו שימוש גלוי - אולם בשני משרדי הממשלה סירבו לכל שיתוף פעולה עם הממ"מ ובאופן גורף נמנעו מלענות לכל השאלות ולמסור כל מידע. "חרף הזמן שחלף מתאריך שליחת בקשת המידע לא התקבלו מענים מהמשרד לביטחון לאומי וממשרד הביטחון", מציינים חוקרי הממ"מ בדו"ח שהכינו לבקשת ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) לקראת ישיבת מעקב של הוועדה לביטחון לאומי בכנסת בנושא מוכנות כיתות הכוננות שנקבעה להיום.
בממ"מ לבסוף הכינו דו"ח שמתבסס על שיחות עם גורמי ביטחון בשטח, חומרים גלויים שפורסמו על ידי המשרדים, צה"ל והמשטרה, דיונים גלויים בוועדות הכנסת ודו"חות מבקר המדינה. בפועל מדובר בסקירה חלקית בלבד, "כאשר חלק גדול מהשאלות אינן מקבלות מענה", נכתב בדו"ח.
"כחלק מהזרוע של הרשות המפקחת, העובדה שמרכז המחקר והמידע לא מקבל התייחסות לשאלות ממשרדי ממשלה היא דבר חמור ביותר, ובעיקר בתקופה זו", אומר ל"כלכליסט" סגלוביץ', בעברו ניצב במשטרה וסגן השר לביטחון פנים בממשלה הקודמת, שפעיל בנושא. "דבר זה מעיד על זלזול מתמשך של הממשלה ועל פגיעה ביכולת הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה. אין פלא שלאחר מכן מסתבר שהרשויות פועלות ללא תיאום, סדר וארגון. מעורבות אזרחית בנושאים ביטחוניים היתה חשובה בעבר והיא חשובה אף יותר לאחר 7 באוקטובר, אך יש לעשות סדר ארגוני לאומי בנושא כיתות הכוננות, הכשרתן ושמירת כשירותן, הגבולות בין הצבא למשטרה והקשר המבצעי ביניהם. יש לבנות תמונה כוללת כחלק מתפיסת הביטחון ולא שכל גוף ביטחוני – צבא, משטרה, רשויות מקומיות ועוד - ייצור תפיסות ותורת לחימה משל עצמו, תוך חוסר תיאום".
פיצול אחריות
בישראל פועלות הן כיתות כוננות תחת אחריות הצבא ומנוהלות על ידי רכז ביטחון שוטף צבאי (רבש"צ) - ביישובים הסמוכים לגבול או מעבר לקו הירוק – והן כיתות כוננות תחת אחריות המשטרה בשאר חלקי הארץ. במרחב הכפרי מדובר, בין השאר, בכיתות כוננות של המועצות האזוריות תחת אחריות מג"ב, ובמרחב העירוני כיתות כוננות של מתנדבים תחת אחריות המשטרה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקמה גם מסגרת של אנשי מילואים שמכונה "בני המקום", שגויסה, צוידה ואומנה באופן בסיסי על ידי הצבא, והיא מופעלת על ידי המשטרה או מג"ב.
בדו"ח מצוין שתחת אחריות הצבא פועלות קצת יותר מ־400 כיתות כוננות, וזאת בהתאם לדיווח של צה"ל בכנסת בינואר 2022 על 414 יישובים בגזרת הצבא שיש בהם כיתות כוננות צה"ליות (מהם 269 יישובים "קדמיים", צמודי גדר). ראש היחידה לאזרחים עובדי צה"ל, נעם שליסלברג, אמר בדיון בפברואר האחרון בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון כי כיום למשרד הביטחון יש 418 התקשרויות עם רבש"צים.
לגבי כיתות הכוננות שתחת אחריות המשטרה ומג"ב שקמו בהמוניהן מאז פרוץ המלחמה, הדו"ח מציין כי ראש מינהלת כיתות הכוננות במשטרה, סנ"צ ניר כרמלי, דיווח בתחילת אפריל שקיימות כיום בארץ 906 כיתות כוננות תחת אחריות המשטרה (המספר העדכני ביותר הקיים) - יותר משני שלישים מהן פועלות במרחב הכפרי וקצת פחות משליש במרחב העירוני. זאת לעומת 70 כיתות כוננות בלבד לפני המלחמה (4 מתוכן בלבד בערים והשאר במרחב הכפרי).
כרמלי, כך צויין, הצהיר בעבר בדיון בכנסת שיש כוונה להגדיל את מספר הכיתות ל־1,200. הנתון העדכני ביותר, מצוין בדו"ח, לקוח מספר תוכניות העבודה של הממשלה ל־2024, שפורסם לאחרונה, שבו נכתב בפרק של המשרד לביטחון לאומי כי היעד ל־2024 הוא 1,086 כיתות כוננות (תחת אחריות המשטרה ומג"ב).
בהמשך, הדו"ח מצביע על בעיה שעלתה במהלך דיונים שהתקיימו מאז המלחמה בוועדה לביטחון לאומי בחלוקת הגזרות בין הצבא למשטרה, למשל פיצול האחריות הביטחונית על יישובים השייכים לאותה מועצה, מה שעלול ליצור בעיות של פיקוד ושליטה.
נהלים שורים באפלה
בנוסף, הדו"ח מציין פערים בנוגע לציוד והכשרה נדרשים וגם מצביע על אי־בהירות בנוגע לנוהלי המשטרה בקשר להקמת כיתות הכוננות שתחת אחריותה. אלא שהדו"ח חוזר שוב ושוב על כך שמשרד הביטחון (בנוגע לכיתות שתחת צה"ל) והמשרד לביטחון לאומי (בנוגע לכיתות שתחת המשטרה) לא מסרו מידע ותשובות לשאלות, כך שלא ניתן באמת לפרסם דו"ח שיהיה בו אפשרות לפיקוח אפקטיבי.
כך, למשל, הממ"מ ניסה לבדוק אם מתקיימת בדיקה כלשהי של הערכת מסוכנות למתנדבים לכיתות הכוננות המשטרתיות מול מערכת הרווחה או הבריאות, ולא קיבלה תשובות. "בהיעדר תשובה מסודרת מהמשרד לביטחון לאומי, אין ביכולתנו לתת את התמונה המלאה והעדכנית בעניין נוהלי ההקמה של כיתות הכוננות המשטרתיות", נכתב.
בסוגיית ההכשרה למתנדבים לכיתות, גם כן לא קיבלו חוקרי הממ"מ תשובות מהמשרד לביטחון לאומי. נוהל מחודש יולי 2023 המתייחס להכשרת מתנדבי המשמר האזרחי, מהם מגויסים חברי כיתות הכוננות המשטרתיות, מדבר על הכשרה בסיסית בת 29 שעות, בעוד בנוהל החדש מינואר מצויין רק "הכשרה בסיסית", ללא ציון מספר השעות.
גם בדיון בוועדה לביטחון לאומי בינואר נציג המשטרה אמר כי כיתות הכוננות שהוקמו אחרי 7 באוקטובר הוכשרו "באופן מזורז שכלל שבעה משכים (שעות)". ושוב, בהיעדר תשובות לשאלות אנשי הממ"מ, גם פה המשטרה והמשרד לביטחון לאומי חומקים למעשה מניסיון הפיקוח על סוגיה זו.
באותו אופן, אי־קבלת נתונים על תקני כוח האדם בכיתות הכוננות המשטרתיות והצבאיות, כולל פערים בין התקן לאיוש בפועל, נתונים על כלי הנשק והציוד שהוקצו להן ועוד, מונעת הצגת תמונה אפקטיבית בנושא.
בדו"ח מוזכר שיחידות פרויקט "בני המקום" שגויסו לאחר פרוץ המלחמה מתקציב משרד הביטחון "נמצאות בתהליך צמצום בימים אלו, ולא ברור עדיין אם, באיזה אופן ותחת איזו מכסת ימי מילואים ייעשה בהן שימוש בעיתות חירום בעתיד". לפי הדו"ח, בשיא הגיוס מנו בני המקום כ־6,300 אנשים, בעוד בפברואר, אז נמסר המידע מצה"ל בדיון בוועדת חוץ וביטחון, עמד מספרם על 1,276 בלבד, ויש להניח שמאז הוא פחת אף יותר.
נקודה נוספת שהדו"ח מציין בנוגע לכיתות הכוננות ביישובים סמוכי הגדר, היא "פערים בסוגיית אמצעי הקשר וביכולת לתקשר עם הצבא", וזאת בעקבות שיחות שקיימו חוקרי הממ"מ עם אנשי ביטחון. כלומר, גם אחרי 7 באוקטובר הפערים לא נסגרו, זאת אף שכבר בדו"ח מבקר המדינה מ־2022 נכתב ש־51% מהרבש"צים העידו שהתקשורת עם גורמי הביטחון וההצלה מתבצעת באמצעים לא צבאיים.
על פי הדו"ח, "גם בכיתות הכוננות העורפיות החדשות שהוקמו בערים היו פערים בנושא מכשירי הקשר". בסיכום, מציינים בממ"מ ששאלותיהם בנוגע לאמצעי הקשר המשותפים לצבא, למשטרה וליישובים לא נענו על ידי המשרדים.
