שאיבת זרע מן המת
שאיבת זרע מן המת
ה7/10 ומלחמת הטרור הרצחנית על ישראל ממשיכים להציב אתגרים קשים בפני הציבור הישראלי ובין היתר – מעלים את השאלה הכאובה בנוגע לשימוש בזרעו של המת לשם הולדה והמשכיות. האובדן שחווה המדינה הוא קשה מנשוא וההתמודדות עם השכול מעוררת את רצונם של בני המשפחה שיקירם נפל או נרצח, לשאוב את זרעו
סוגיית שאיבת זרע מן המת עולה בהקשרים שלא חשבנו שנדרש אליהם, אולם לאור הירצחן של משפחות שלמות, אין לנהוג כפי שנהגו בעבר כאשר עלתה בקשה של שאיבת זרע מצד בת זוגו או הוריו של המת.
שאיבת זרע מן המת
הגם שהטכנולוגיה קיימת, עד עתה הליך שאיבת זרע מן המת והשימוש בו לשם הולדה בוצע בהיעדר חקיקה והתבסס על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מ-2003. עד השביעי לאוקטובר, בתי החולים היו רשאים לאשר קצירת זרע מן המת באישור צו של בית המשפט.
בעקבות המלחמה, המציאות מקדימה את הדין וחלון הזמן הוא קצר לבצע הליך זה. על כן, היועצת המשפטית לממשלה אישרה באופן חריג היתר זמני לבתי החולים לאפשר שאיבת זרע גם להורי המת, ללא צורך בהליך משפטי.
שימוש בזרע מן המת
ישנה הפרדה בין בקשה לשאיבת זרע לבין בקשה לשימוש בזרע, כאשר האחרונה נבחנת בקפידה על ידי בתי המשפט לנוכח השלכותיה.
מורכבות הנושא מתגלית במלוא עוצמתה ומורכבותה כאשר:
• ישנה בקשה של הורי המת לביצוע ההליך, ללא בת זוג נוכחית.
• המת הינו חייל צעיר, שלרוב אינו מביע רצון להביא ילדים לאחר מותו.
הצעת חוק חדשה
בימים אלה ישנה הצעת חוק עליה דנים בכנסת בנושא אשר גם היא מבחינה בין נטילת הזרע מן המת, לבין השימוש בו. הגבלת הזמן של נטילת הזרע מן המת היא בין 48-72 שעות לאחר המוות ויכולה להיעשות על פי בקשת בת זוגו או הוריו, או לפי בקשתו בכתב.
ניתן לעשות זאת כל עוד לא הוכח כי המת התנגד בחייו לכך.
יש לזכור כי קשה להביא ראיות נסיבתיות משמעותיות על מנת להוכיח את רצון המת, אולם קיימים דרכים כגון: תצהירי חברים ומכרים וכל מקרה יישמע על ידי עורך הדין לענייני משפחה, המייעץ בנושא וימצא את הדרך להביא הראיות בהתאם למקרה שלפניו.
הצעת החוק דנה בין היתר בהיתר להרחיב את מעגל מבקשי השאיבה עם תנאים מקלים יותר, כלומר לא רק בת זוג או הורי המת יוכלו להגיש בקשה.
אולם, באשר לשימוש הזרע, הצעת החוק מבדילה בין בת זוגו של המת לבין הוריו.
במידה ולא ידוע על התנגדותו של המת לשימוש בזרעו, בת זוגו רשאית לעשות שימוש.
אם אין למת בת זוג או שהיא אינה מעוניינת לעשות זאת, ההורה של המת רשאי, באישור בית המשפט, לעשות שימוש בזרעו של המת באמצעות אישה אחרת שתהיה אימו של הילד שייוולד.
יש מספר קריטריונים שבית המשפט צריך לבחון באשר לביצוע שימוש בזרע המת לאחר השאיבה:
1. האם המת רצה להביא צאצאים?
2. האם האדם שמת הסכים שיהיו לו ילדים לאחר מותו ולא יהיה שם לגדלם?
3. אם אין בת זוג, האם לאפשר שימוש בזרע המת לאישה שאין ולא היה לו שום קשר איתה?
נכון להיום המצב המשפטי מחייב להתחקות אחר רצונו המשוער של המת, עד ההסדרה בחקיקה, מומלץ כי אדם בגיר המעוניין שיעשה שימוש בזרעו לאחר מותו, יחתום על מסמך המציין זאת.
הצעת החוק כוללת הוראות להסדרה עתידית של הנושא יחד עם גיבוש פרוטוקולים שיוטמעו כבר בהליך החיול בצבא ובמילואים. כלומר, טופס בלשכת הגיוס בו החיילים יוכלו לתת את דעתם מראש אם ירצו להתיר או לא את נטילת הזרע והשימוש בו, במקרה של מוות במהלך שירותם הצבאי.
הצעת החוק הנוכחית מסדירה לראשונה את הנושא וכן מסדירה את מעמדו של הילד שנולד בתהליכים האלה, כך שיירשם כילדו של המת וכן מגדירה את מעמד בת הזוג או האם העתידית ואת מעמד הורי המת כסבים. בתוך כך, החוק מסדיר לראשונה גם את הזכאות של ילדים הנולדים משימוש של אם עתידית בזרע של חלל צה"ל לאחר פטירתו.
מן הראוי לדעת כי סוגיה זו מעלה לא מעט אתגרים בהיבטים משפטיים, כלכליים, ערכיים, פילוסופיים ודתיים כגון הלנת המת.
היבטים רפואיים
• הליך שאיבת הזרע- ניתן לבצע את שאיבת הזרע בפרק זמן קצוב לאחר המוות. ההליך מתבצע על ידי אורולוג או מומחה פריון, באמצעות שימוש בטכניקות מיוחדות לחיפוש תאי זרע חיים ברקמת האשך.
• סיכויי ההצלחה- הסיכוי להפיק זירעונים חיים הולך ופוחת ככל שחולף הזמן מרגע המוות. לאחר 72 שעות, קרוב לוודאי כי לא ניתן יהיה למצוא זירעונים חיים. גם איכות הזרע הולך ופוחת עם חלוף הזמן.
• הפריה- יש אפשרות להקפיא זירעונים חיים שהופקו מהמת ולהשתמש בהם בהליך הפריה חוץ-גופית (IVF) רגילה או בהפריה מלאכותית (IUI).
היבטים משפטיים
• החוק בישראל- בישראל אין חקיקה באשר להסדרה של הליך שאיבת זרע מן המת. כאמור, נכון להיום נושא זה מוסדר בהנחיה של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003, וכן בפסיקות של בית המשפט העליון. בנוסף, מתקיימים דיונים לקידום הצעת החוק בנושא.
• מי רשאי לבקש את שאיבת הזרע? על פי ההנחיה, בעקבות המלחמה, בת זוגו של המת וגם הוריו רשאים לפנות בבקשה להליך שאיבת הזרע ללא צורך בצו משפטי.
• מהם התנאים לשימוש בזרע? בית המשפט יבחן את רצונו של המת, ככל שזה ידוע וכן גם את טובת הילד העתידי. בית המשפט ייתן משקל לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה.
היבטים פסיכולוגיים ורגשיים שייבחנו
• טובת הילד- מדובר בילד שייוולד יתום.
נציין כי גם במקרים של בנק הזרע חסר אב, אולם זה שונה, זה עניין של בחירה של האישה להביא ילד בכל דרך שהיא רוצה. בנושא שימוש זרע המת, נבחן מבחינת מה שהילד נושא על כתפיו, לעתיד לבוא, מהי טובתו הוקנקטית, זה טרם ידוע וזה דבר נוסף שיש לקחת בחשבון. יש לבחון.
• הטיפול בילד- כיצד יגודלו ילדים שנולדו מזרע של אב שמת? על ידי מי? אחריות הורית ו/או אחריות ומעורבות של הסבא והסבתא, עד כמה? יש לבחון.
• מהן ההשלכות הנפשיות על אישה אשר בוחרת לעבור הליך זה לאחר מות בן זוגה? מהן ההשלכות של הורים שאיבדו בן יחיד ואין להם המשכיות? יש לבחון.
• האם אישה אשר מחליטה לעבור הליך זה עושה כן בשל לחץ מצד משפחתה וסביבתה? יש לבחון.
כמובן כל מקרה הוא מקרה לגופו, ויש לשקול היטב את כל ההיבטים הרלוונטיים טרם קבלת החלטה אודות שימוש בזרע מן המת.
הורות אחרי המוות
במקרים של ביצית מן המתה ויש לבצע הפריה חוץ גופית באישה אחרת, החוק לא מאפשר זאת, אלא אם האישה נתנה הסכמה בכתב (+נוכחות רופא במעמד החתימה) של תרומת ביצית.
בעקבות מקרה של אישה שהייתה חולת סרטן, שאבו לה ביצית, אבל לא הייתה הסכמה בכתב, לכן בג"צ החליט כי כל אישה אשר עוברת תהליך לשימור ביציות תחתום על טופס בו היא מחליטה מה עמדתה במידה ויקרה משהו. כלומר, קיום צוואות ביולוגיות, שהאנשים ייקבעו.
הורות לאחר המוות אסורה במדינות כמו שבדיה וצרפת, אולם מותרת במדינות כמו בלגיה, אוסטרליה וחלק מארה"ב.
במקרים של זרע מן המת, כאמור בית המשפט יצטרך לבחון כל מקרה לגופו.
יש הבדל בין שאיבת הזרע, לבין שימוש בזרע – הבדל מהותי וחשוב. כל סוגיית השימוש בזרע צריכה להיבחן היטב.
בראש ובראשונה, טובת הקטין שייוולד מראש כיתום.
בהמשך גם סוגיות הכרוכות בגידול הקטין, על ידי מי, יחסי הוריו של המת קרי הסבא והסבתא אל מול האם היולדת, אחריות הורית הן בגידול הפיזי אבל הן בקבלת החלטות, על ידי מי? כמה מעורבות יש לסבא ולסבתא וכיו"ב סוגיות כאלו ונוספות אחרות שיועלו בכל מקרה ומקרה בנפרד ובאופן ספציפי וייחודי לאותו מקרה.
שמי לוסי מאיר, עורכת דין והבעלים של משרד עורכי דין המתמחה דיני משפחה. צוות המשרד ואני כאן ללוות, להנחות ולתמוך בכל צעד בדרך המורכבת והבלתי נתפסת בדרך להגשמת חלום של הבאת ילד מאהוב שכבר איננו.
משרדנו מוכר כמשרד בעל צוות חושב, יצירתי, המביא עימו פתרונות גם מחוץ לקופסא ובמקרה הזה מחוץ לחוק שאינו קיים ולפסיקה שהינה דלה ביותר. אין אצלנו מקרה אבוד או ללא מוצא. אין.
לא נעצור עד שנמצא את הדרך המשפטית הנכונה והקלה להשיג את מבוקשכם עם דגש על טובת הילד שייוולד כתוצאה מהפעולה המשפטית שבה ננקוט.
אנו אוהבים ומאמינים במה שאנחנו עושים, מנהלים את תיקי הלקוחות בגילוי רגישות והבנה לצרכים המיוחדים של כל לקוח ולקוחה תוך שמירה על האינטרסים שלהם ומשקיעים את כל הלב והנשמה.
לשאלות נוספות מוזמנים ליצור במספר 0524667899.
מאת לוסי מאיר עורכת דין לענייני משפחה
d&b – לדעת להחליט
