המלונות מתריעים אך הממשלה לא סופרת את המפונים
המלונות מתריעים אך הממשלה לא סופרת את המפונים
פחות מ־10 ימים לפני תום חוזי האירוח למפוני הדרום והצפון במלונות, ומשרד ראש הממשלה טרם קידם החלטה על הארכת שהותם. רשת ישרוטל, שמבקשת לארח את נופשי פסח, כבר הודיעה לחלק מהשוהים כי עליהם לעבור מלון, ועוררה סערה. אך שם טוענים: "אנו חייבים לדאוג לעצמנו, וזה המהלך הנכון"
ההסכם של המדינה מול המלונות על אירוח מפונים מיישובי הדרום והעוטף והצפון, אמור להסתיים ב־29 בפברואר, ולא ברור האם יוארך ועד מתי. במשרד התיירות זועמים על מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, על כך שחרף בקשות ישירות ממנו, בין השאר במכתב ששלח לו המנכ"ל דני שחר כבר בתחילת החודש, בדרישה להיערך מבעוד מועד לתום תקופת ההסכם — עדיין לא התקבלה החלטה על הארכה והמלונות נמצאים באי ודאות. על חוסר תפקודו של שלי, כזכור, נמתחת ביקורת מהשבוע הראשון למלחמה, אז טענו בכירים ועובדים במשרד ראש הממשלה על ניתוק שלו מהשטח, ועל חוסר תכנון ותיאום עם הרשויות המקומיות.
"צפינו את הנולד", אומר גורם במשרד התיירות. "מנכ"ל המשרד התריע במכתב ליוסי שלי כי הוא חייב לקדם את זה מול כל הגורמים הממשלתיים: אוצר, ביטחון ועוד, וכי לאי הוודאות שבהם מתנהלים בתי המלון יש משמעות כבדה, הם צריכים להיערך לפסח לקליטת תיירות הפנים". המלונות, אכן החלו להיערך לחזרה, לפחות חלקית, לשגרת העבודה, כאשר סנונית ראשונה לכך היתה בבקשת ישרוטל לקבץ במלונות ספציפיים את המפונים מקריית שמונה המפוזרים כיום בין כמה מלונות שונים באילת, דרישה שיצרה סערה למרות כל זאת, עד עכשיו לא התקבלה החלטת ממשלה בנושא. "שיתכבדו להחליט ולתת ודאות קדימה", אומרים גורמים במשרד התיירות.
כיום עדיין שוהים במלונות בישראל כ־46 אלף מפונים, כשליש ממספרם בשיא המלחמה, כאשר המדינה משלמת עבור האירוח לפי מפתח שקבעה בהסכם בתחילת המלחמה. בינתיים הודיעו במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה על תוכנית מענקים במטרה לעודד את תושבי העוטף והדרום לפנות את המלונות ולשוב לבתיהם החל מתחילת מרץ ועד תחילת חודש יולי, כאשר הכוונה היא לשלם 120 שקל למבוגר ליום ו־60 שקל לילד מתחת לגיל 19 ליום, עבור כל יום עד 7 ביולי שבו לא ישהו במלון וישובו לבתיהם. ההערכה האופטימית היא שכבר ב־1 במרץ יוכלו לחזור לבתיהם כל תושבי שדרות וכל התושבים בישובים המצויים בטווח של 4־7 ק"מ מרצועת עזה, וגם חלק משמעותי מהישובים הקרובים יותר. עם זאת, יש ישובים שעדיין לא יוכלו לשוב לבתיהם, וימתינו לאישור של צה"ל.
עד שזה יקרה, אחת הבעיות שעליהן מצביעים המלונאים היא שמפונים מפוזרים בין בתי מלון שונים, מה שמקשה על הרשתות להחזיר את המלונות לפעילות רגילה, וכאשר הביקוש להתארח במלונות גובר לקראת הפסח בתי המלון צריכים להתחיל להיערך ולהשמיש אותם בחזרה לאירוח רגיל, השונה מאירוח מפונים, וודאי בכל הנוגע למלונות היוקרה.
בענף אומרים שבתקופה האחרונה ניהלו המלונות שיח עם קהילות מפונים והגיעו להבנות על מעבר למלונות אחרים, כאשר המטרה היא לקבץ מפונים יחד במלון אחד. אלא שההתנגשות השבוע בין ישרוטל לראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן הציפה את הבעיה. באילת מפוזרים כיום בכ־200 חדרים מפונים מקריית שמונה בין המלונות "אגמים", "רויאל ביץ'", "רויאל גרדן" והמלך שלמה". ישרוטל הודיעה לקהילת קריית שמונה שהרשת מבצעת "עדכון לכל השהיות במלונות בהתאם למלונות שיהיו פנויים ושניתן לאכלס בהם" וציינה חמישה מלונות המוצעים להם, בהם שניים באילת. והוסיפה ש"לצערנו לא ניתן יהיה לשהות במלונות אחרים החל מ־1 במרץ 2024".
"התושבים שלנו לא מתכוונים לצאת מהמלונות שהפכו עבורם ועבור ילדיהם לבית ולמשענת של יציבות", אמר שטרן בתגובה. "אני רוצה שכל אורח בישראל שמזמין חדר במלון ישרוטל באילת יידע שבגללו גירשו תושבים מפונים, ילדים, זקנים ומשפחות", תקף. ישרוטל מצידה טענה כי "אנו ממשיכים לדאוג לכולם לחלופות ראויות שהולמות את צורכיהם. הטענה לפיה המפונים נתבקשו לעזוב את בתי המלון הנה שקר מוחלט".
לדברי מנכ"ל ישרוטל ליאור רביב "אנו לא מוציאים ולא זורקים אף אחד לרחוב, ומציעים מלונות חלופיים באותה עיר. פתחנו את כל מלונות הרשת מתחילת המלחמה, ובמשך יותר מארבעה חודשים אירחנו 15 אלף מפונים, מהקהילות הכי קשות, שנפגעו מהטבח. יש לי היום כ־2,000 עובדים בחל"ת שכבר נגמר, ואני חייב להחזיר אותם לעבודה ואנו צריכים להחזיר את המלונות לאט לאט לפעילות רגילה גם לצד אירוח המפונים, בסוף עם ישראל גם רוצה לצאת לחופש ולהזמין חדרים במלון. במרכז ההזמנות השאלה הראשונה ששואלים אותנו היא אם יש מפונים במלון".
רביב מעריך שבתקופה הקרובה, בשל תוכנית המענקים, תימשך מגמת העזיבה של תושבי הדרום מהמלונות, ועיקר המפונים שיישארו יהיו מישובי הצפון. הוא מבקר את העובדה שעד עכשיו הממשלה טרם החליטה על הארכת ההסכם עם המלונות ועל מתווה להמשך, מה שיוצר אי וודאות. "כל עוד לא מקבלים החלטות במדינה, זו בעיה! ואנו המלונות באי ודאות. לא היתה ברירה והיינו חייבים להתחיל להיערך לפסח ולשווק ולמכור חדרים, להתחיל לסגור עם ועדי עובדים אירוח לכנסים ועוד. אנו חייבים לדאוג לעצמנו, וזה המהלך הנכון, אף שהוא מעורר ביקורת ורעש תקשורתי. גם הרשתות האחרות באותו מצב, ויצטרכו בקרוב להיערך, רק שבינתיים נותנות לי להיות הראשון שחוטף את האש. דיברו איתי היום ממשרד התיירות ואמרתי להם שאשמח להידבר ולפתור בעיות, אבל אי אפשר לכפות עלי".
במשרד התיירות מבינים את ההיגיון בהחלטת ישרוטל, אך מבקרים את הרשת על ההחלטה לפעול חד צדדית. "זה עלול להיות מדרון חלקלק לשאר הרשתות. ובטח שאין להוציא אנשים ממלונות ללא תיאום מולנו או מול המועצות המקומיות", אומר גורם במשרד. "למלונות היה נוח לקבל את הגב של המדינה והשיפוי בארבעה החודשים האחרונים ולהתמלא במפונים במקום להישאר ריקים מאדם, ועכשיו כשמגיעה עונת החגים הם פתאום רוצים להרוויח יותר. אנו מכבדים את זה שמלונות הם עסק כלכלי, שצריך לחזור לשגרה, מצד שני חשוב לדאוג לצרכי המפונים והעקורים שטולטלו מספיק בתקופה האחרונה".
לדברי גורמים במשרד התיירות, "ישרוטל שיחקו על זה שהחלטת הממשלה פוקעת בסוף החודש, אבל הממשלה, יש להניח, תאריך כהרגלה בדקה ה־99 את הוראת הפינוי ואת הוראת ההתקשרות עם המלונות. היא חיייבת להתכבד ולהסביר מה קורה עם ההחלטה, לאיזה מתווה הולכים. אם בעקבות התמריצים נראה שהתפוסה יורדת, אפשר יהיה לדבר על איחוד וריכוז מלונות, הסטה בין מלונות וכדומה — והכל חייב להיעשות בהסכמה. כרגע אנו עוד לא שם, שוב, כי אין לנו וודאות מבחינת הוראת הפינוי וההסכם".
מהתאחדות המלונות נמסר: "זה ארוע מורכב וצריכים להסתגל למצב שבו המלונות ימשיכו לשרת את המפונים לצד מתן שירות תיירותי לאזרחי ישראל. אנחנו עובדים באופן מסודר מול כל מקבלי ההחלטות וגם מול הרשויות המקומיות". ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "אמש אושר המתווה הכלכלי לחזרת התושבים לעוטף. במסגרת המתווה אנו פועלים לפתור גם את האתגרים של המלונות בישראל שמבקשים לחזור לשגרה ולרציפות עסקית רגילה ככל שניתן".
ממשרד התיירות נמסר: "משרד התיירות, שמבצע את החלטת הממשלה, פועל מול האתגרים של המפונים במלונות, ועושה ככל הניתן כדי להיטיב עמם, מול רצון המלונות לחזור לארח נופשים ולשגרת עסקים. המשרד פועל לאורך תקופה מול משרדי הממשלה הרלוונטים לקבלת לוחות זמנים להחזרת התושבים לבתיהם, בכפוף למצב הביטחוני והערכות מערכת החינוך, כדי להעניק ודאות הן לתושבים והן למלונאים".
