פרשנותלניר ברקת נגמרו התירוצים, אך סיכוי נמוך שישיג תוצאות
פרשנות
לניר ברקת נגמרו התירוצים, אך סיכוי נמוך שישיג תוצאות
חברות המזון משכו את העתירה שהגישו נגד משרד הכלכלה שדרש לחשוף את נתוני הרווחיות שלהן. כעת, לאחר ששר הכלכלה קיבל את הכוח העצום לפשפש בקרביים של חברות פרטיות, הגיעה השעה להציג תוצאות אך ספק אם יצליח
״זכות הציבור לדעת מי המונופולים שעושקים אותו. הכרזתי מלחמת חורמה בקרטלים ובמונופולים עד לפתיחת השוק לתחרות, ללא חשש ומורא״. כך הגיב שר הכלכלה ניר ברקת להחלטה של חברות המזון - החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), שטראוס, אסם, יוניליוור, חוגלה, סנו, ויסוצקי וסוגת - למשוך את העתירה שהגישו נגד המפקח על המחירים יונתן בצלאל, בטענה שאין בסמכותו לדרוש מהן לחשוף בפניו את נתוני הרווחיות שלהן.
אפשר היה לצפות שברקת יחגוג את הניצחון שלו באמירה משמעותית יותר מהסיסמה שבה בחר. אחרי הכל, בתום מאבק ממושך, שעל פניו נראה חסר סיכוי, הוא הצליח להכניע את ראשי החברות שזלזלו בו באופן מופגן לאורך חודשים, סירבו להיענות לבקשותיו ואף לגלגו על ניסיונותיו לערוך להם ביוש בכלים רגולטוריים.
אלא שגם ברקת עצמו מבין שבמקרה הזה, אולי עדיף היה לו להפסיד. זה היה הופך את הדברים לקלים יותר מבחינתו, ומאפשר לו להוציא הודעה נזעמת על שופטי העליון, שקושרים את ידיו ולא נותנים לו לפעול באופן שיוריד את מחירי המזון בישראל. עכשיו, כשקיבל את הכוח העצום לפשפש בקרביים של חברות פרטיות, נגמרו התירוצים והגיעה השעה להציג תוצאות. אלא שספק אם אלו יושגו.
בימים הקרובים צפוי בצלאל לשגר ל־16 חברות שלהן הוציא את דרישת הנתונים לפני שנה, הודעה שעליהן להעביר את הנתונים באופן מיידי. לאחר שהנתונים יועברו, ייעזר המפקח בשני משרדי רו״ח, שיבדקו את הנתונים ויבחנו את המידע שיעבירו החברות. על בסיס הממצאים שאליהם יגיעו, הוא יקבל החלטה האם יש מקום להמליץ לוועדת המחירים לבחון הכנסת אותם מוצרים לפיקוח.
כישלון במזון התינוקות
אלא שניסיון העבר מלמד, שגם כשהנתונים בידי הרגולטור, ויש בהם לעורר חשש לרווחיות עודפת ליצרנים, מדיניות האוצר לצמצם למינימום את כלי הפיקוח על המחירים גוברת על שאיפות שר הכלכלה להכניס מוצרים לפיקוח.
דוגמה לכך נרשמה בדיוק לפני שבע שנים, אז המליצה ועדת המחירים המשותפת למשרדי הכלכלה והאוצר להכניס את תחליפי המזון לתינוקות לפיקוח לפי פרק ז׳ לחוק הפיקוח הקובע שהיצרנים, היבואנים ורשתות השיווק הגדולות יחויבו לדווח לוועדה את נתוני הרווחיות על ה
ההחלטה החריגה התקבלה לאור נתונים שהובאו בפני הוועדה שמהם עלה כי רמת הריכוזיות בשוק תחליפי המזון לתינוקות גבוהה ועומדת על מעל ל־80% לשני השחקנים הגדולים בשוק: מטרנה וסימילאק. עוד אחזה הוועדה במידע שלפיו מהשוואת מחירים בינלאומית עולה כי בשוק תחליפי המזון לתינוקות מחיר קילוגרם (לא כולל מע"מ) יקר בישראל בכ־12% בהשוואה לממוצע בצרפת, ניו זילנד, הולנד, רומניה, גרמניה, צ'כיה, פורטוגל ובריטניה.
שר הכלכלה דאז אלי כהן הצהיר בזמנו כי "אנו מעלים היום הילוך בפיקוח על התחום, וככל שיימצא כי היצרנים מנצלים מחד את הריכוזיות בשוק ומאידך את מיעוט האפשרויות העומדות בפני הצרכנים - לא נהסס לבחון גם החלת פיקוח על התמ"ל". אלא ששלושה חודשים בלבד אחר כך, חזרה בה הוועדה והצהירה שתסתפק רק בקבלת נתונים באופן וולונטרי מאותן חברות.
מכך ניתן להסיק שאם כשמדובר היה במוצר חיוני כמו תרכובת מזון לתינוקות ושוק ריכוזי במיוחד נמנעה המדינה מלהרחיב את הפיקוח, הרי שכשמדובר בממרח חומוס אחלה של שטראוס, קורנפלקס כריות של יוניליוור, קפסולות ג׳ל לכביסה של מותג הפרימיום אריאל או פסטה ברילה, ספק אם אפילו תשקול זאת ברצינות.
ניצחון למפקח על המחירים
המנצח הגדול מהמאבק של ברקת בחברות המזון שספגו מכה כואבת, הוא המפקח על המחירים, שהרוויח מכך שמיכל כהן, הממונה על התחרות, סירבה להיענות לבקשת מנכ״ל משרד הכלכלה אמנון מרחב להוציא דרישת נתונים לחברות המשקאות שהעלו מחירים בסמיכות.
האיתות של שופטי העליון, שלפיו דרישת הנתונים שהוציא נעשתה בסמכות, יצק לראשונה תוכן ממשי לתפקיד שעד לאחרונה לא היה לו משקל, וזה צפוי להיות נכון גם למפקחים של משרדי ממשלה נוספים.
בצלאל יוצא מנקודת הנחה שעצם הסמכות שהובהר שיש לו, לבחון את הנתונים הדיסקרטיים ביותר של החברות, תרסן את חגיגת ההתייקרויות שנרשמה בשנתיים האחרונות, גם מבלי שינסה להפעיל את כלי הפיקוח. מההתנהלות של חברות המזון הציבוריות, שטענו שאם לא יעלו מחירים תירשם הרעה בתוצאותיהן, ואחרי שהעלו הסתבר ששיפרו רווחיות וחילקו דיבידנדים, עולה ספק אם מדובר בכלי מרסן שיוביל לשינוי.
