משפט נתניהושודד, לא משחד: על החקירה הנגדית של ניר חפץ
משפט נתניהו
שודד, לא משחד: על החקירה הנגדית של ניר חפץ
מה היה הקשר בין ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו לבין ענייני בזק־וואלה? לפי עדותו של ניר חפץ אתמול: "כלום, נאדה". לדבריו, תיק 4000 לא עניין את נתניהו, בזמן שהמשיך “לשדוד את כספי המדינה לצרכים אישיים”
1. גם לא ברמז
חפץ ביטל את מודעות נתניהו לצרכיו ולרצונותיו של אלוביץ'
החקירה הנגדית של ניר חפץ הגיעה היום לליבת כתב האישום: האם ובאיזו מידה קושר עד המדינה חפץ את ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו לענייני בזק־וואלה. "תאשר לי שנתניהו לא שוחח עמך בענייני רגולציה?" שאל סנגורו של נתניהו עו"ד בעז בן צור. "גם לא ברמז", השיב חפץ אבל הדגיש: "אני עומד לחלוטין על המסמך שהעברתי לו". זהו המסמך שנתניהו גרס, מסמך של רשות ההגבלים העסקיים שהעביר חפץ משאול אלוביץ’ לנתניהו. זהו הקשר הישיר שהציג בחקירה הראשית למודעות נתניהו לציפיות של בזק ממנו. "נעזוב לרגע את המסמך", השיב בן צור והבטיח לחזור אליו בהמשך. ההגנה מבטיחה שלא היה מסמך כזה בכלל.
"נתניהו מעולם לא שוחח אתך על רגולציה של קבוצת בזק או ביקש ממך להעביר מסר לאלוביץ’?" שאל בן צור, ״נאדה, כלום, לא נתן לי חד משמעית להעביר מסר לאיש", השיב חפץ, ״הייתי מולם רק בנושא הסיקור התקשורת"״. וכאן פצפץ עד המדינה את התזה של המדינה: "סיקור חיובי במונחי שוחד זה על גבול ההזיה. אני הרבה שנים בתקשורת מודע לתן־וקח התקשורתי. סחר סוסים ברמה הכי בהמית שיש. חשבתי ואני חושב גם היום שתיק 4000 לא היה בא לעולם אם נתניהו לא היה ראש ממשלה".
חפץ הוסיף וביטל את מודעות נתניהו לצרכיו ולרצונותיו של אלוביץ’. "רפורמת השוק הסיטונאי עניינה את נתניהו כקליפת השום, בזק והרפורמה הזיזו לו את קצה הציפורן", אמר בן צור. "גם זה לא", השיב חפץ, "העניין היחיד של נתניהו היה באיך הוא ומשפחתו מוצגים בתקשורת. זו היתה האובססיה שלו, במיוחד בתקופת בחירות". והציפיות של אלוביץ’ מי יהיו שר התקשורת או מנכ"ל משרד התקשורת, עד כמה העסיקו את נתניהו? "אפס, זירו, אפילו לא אחד למיליארד", ביטל חפץ.
2. מכבה השרפות
חפץ הציג את עצמו כמשקל נגד אל מול השפעתו המתעצמת של יאיר
בחקירתו חפץ מרבה לשפוך אור על החצר הקיסרית, על כוחם, מעמדם והשפעתם של שרה ויאיר נתניהו. לאחר התפטרות סער ממשרד הפנים, הוזז אליו גלעד ארדן, שביקש להמשיך גם כשר התקשורת.
"במשפחת נתניהו לא הסכימו שאיש מלבד בנימין יהיה שר התקשורת”, הסביר חפץ. "כששרה ויאיר אומרים לא יקום ולא יהיה על חלוקת תיקים, הוא (ארדן — מ”ג) מבין שלא יקום ולא יהיה". ובכל זאת, ארדן קיבל שבועיים כדי לחתום על תקנות הרפורמה של השוק הסיטונאי.
סיפור יאיר קשור גם לעניין המגנומטרים בהר הבית שעלה אתמול. העניין הביטחוני שחפץ ביקש לעניין בו את חוקריו. "לא 4000, אלא 40 אלף", בלשונו שנועדה להדגים את העוצמה. אבל גם ההגנה יכולה ליהנות מהסטייה הביטחונית הזו. כנראה שלא היה לחפץ מה לתת בתיק 4000 ולכן הוא מציע 40 אלף רגל. החוקרים כמובן דחו את ההצעה הזו. ואיך יאיר קשור? אחרי שכל הממסד הביטחוני התריע שיש להסיר את המגנומטרים, השהה ראש הממשלה את ההחלטה רק בגלל התערבות של בנו, שקשוב לפיד הימני ברשתות שסירב ל"התקפלות" הזו.
לאחר הבחירות הפך יאיר לדומיננטי ביותר במעגל ההשפעה. "הוא לקח את אביו למתקפות על רשויות האכיפה וגם על אלוביץ’", אמר חפץ. "בכל הכוח והחרון הוא הוביל מדיניות של לתקוף את כל העולם. ביליתי שעות עם עו"ד חדד בניסיונות לבלום אותו מלתקוף את מנדלבליט ואלשיך".
חפץ הציג את עצמו כמתון, כמשקל נגד, כמכבה שרפות אל מול השפעתו המתעצמת של יאיר.
3. שאלת המינויים
נקודת המוצא של חפץ: “זה מזמין רק צרות”
כשחפץ נשאל על מעורבותו במינויים, הוא הסביר שנקודת המוצא שלו היא ש"צריך להיות טיפש להתעסק במינויים, זה מזמין רק צרות", אמר. "לשרוד אצל נתניהו צריך לדעת לאן לא לתחוב את אפך". הכוונה היא שאם מקבלים את הצעתך למינוי כלשהו ש"מפשל", האחריות היא שלך.
אבל היה חריג – מינויים בתקשורת שבהם חפץ היה מעורב. חפץ הסביר את החריגה בצורה הבאה: "נתניהו שלח אותי לטפל במינויים של יעקב ברדוגו ואראל סג"ל בגלי צה"ל, ושל אלעד טנא ושמעון אלקבץ בתאגיד כאן”, הוא תיאר אתמול.
חפץ היה מעורב במינוי שנכשל במיוחד: עו"ד איתן צפריר, שאמור היה להיות זרועו הארוכה של נתניהו במשרד התקשורת, אבל נפל חזק בין כל הכיסאות. בין המנכ"ל אבי ברגר שהתעלם ממנו לגמרי, ובין נתניהו, שהיה עסוק בבחירות ולא הקדיש שנייה מזמנו כדי לחזק את צפריר מול ברגר. "מרגע שנכנס למשרד, ברגר נטרל אותו ופצפץ אותו לרסיסים", העיד חפץ. "הוא היה תלוש מהמשרד, תלוש מנתניהו, תלוש מהכל".
אבל הסיפור המעניין יותר הוא בקשתו של ברגר להישאר בתפקיד המנכ"ל גם אחרי כניסת נתניהו ללשכת השר. "הוא התחנן וליקק ברמות הכי מביכות שיש", סיפר חפץ, "ואחרי שסירבו לו הוא עבר 'לעבוד' ב'דה מרקר'. ראיתי שם את העקבות. הוא הפך ללעומתי מאוד לנתניהו".
חפץ הסביר את ההקפדה של נתניהו לחלק למגירות. חפץ היה במגירת תקשורת ההמונים, ולא במגירת תקשורת הטלקום. הוא במגירת הסיקור, אבל לא במגירת הרגולציה.
מתברר שההפרדה הזאת בין המגירות קצת התערבבה, כשנתניהו הציע לחפץ את תפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. "הוא דיבר על הצורך לעמוד בפרץ מול כלי התקשורת העוינים שתקפו אותו בחמת זעם, ליצור תקשורת יותר מאוזנת", הסביר חפץ את פרטי ההצעה. "הוא לא דיבר כלום על רגולציה. גם השם של אלוביץ’ לא עלה בשיחה הזו".
4. חשיבות הלך הרוח
חפץ שפך אור: “כשהוא מתקרב לרף הפלילי, הוא יברח”
נתניהו לגלג על התזה שהועלתה לראשונה בתחקיר של גידי וייץ בעיתון “הארץ”: קיום יחסי שוחד שכרכו בין הסיקור בוואלה להטבות הרגולטוריות לקבוצת בזק. וכאן, בנקודה זו, שפך חפץ אור מרתק במיוחד על הלכי רוחו של נתניהו.
"בכל מקום שהוא (נתניהו — מ”ג) מתקרב לרף הפלילי, הוא יברח משם כמה שיותר מהר. כשהיה מוטרד הייתי מזהה בשנייה", אמר חפץ ופירט גם כמה דוגמאות בהתאם: “כשמדברים איתו על תיק 3000, הצוללות, הוא היה אדיש לגמרי, בתיק 2000 היה מוטרד מעניין ההגבלים עסקיים, בתיק 1000 ובפרשת המעונות הוא ידע שהוא מסתובב באזור המסוכן, אבל המשיך לשדוד את כספי המדינה לצרכים אישיים. שם הוא המשיך גם כשידע שהוא בבעיה פלילית. ראיתי אותו חוקר את עזרא סיידוף בעניין הזה, העדתי בעניין החשמלאי ועוד. לגבי תיק 4000 – חד-משמעית לא עניין את נתניהו".
וכמו נתניהו בתיק 4000, כך גם חפץ שסיפר על המסר שלו לפרקליטות: "אל תצפו ממני שאביא ראיית זהב שתרשיע אותו בשוחד, כשאני חושב שאין כאן סיפור של שוחד".
