דעהפסילת המינוי של פרץ ליו"ר תע"א - לא הגיונית ומזיקה
דעה
פסילת המינוי של פרץ ליו"ר תע"א - לא הגיונית ומזיקה
ועדת גילאור לקחה את נבחרת הדירקטורים למקום רחוק מדי; לא הגיוני ששר או מנכ"ל לשעבר, שעמדו בראש מערכות גדולות והיו אחראים לתקציבי ענק, יישפטו כטירונים
אין שום היגיון בפסילה של מינוי עמיר פרץ לתפקיד יו"ר דירקטוריון התעשיה האווירית (תע"א). אזרחי ישראל הפקידו בידי פרץ את האחריות לביטחון שלהם. במסגרת זו הוא קיבל את ההחלטה על פיתוח מערכת כיפת ברזל, מההחלטות הביטחוניות החשובות בדור האחרון. פרץ גם ניהל מערכת ענק בהסתדרות והקצה תקציבים גדולים לתעשייה כשר הכלכלה.
הרבה מאוד משובש בהחלטה לפסול אותו, למשל הטענה שמי שהיה אחראי לתע"א אינו כשיר לעמוד בראשה; או ההתייחסות לזיקה פוליטית של אחד מראשי המדינה לשעבר כאילו הוא היה חבר מרכז זוטר, שזוכה לקידום בלתי סביר כקבלן קולות; או ההתערבות של הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ציבוריות (ועדת גילאור) בשיקול הדעת של שר הביטחון בני גנץ מי יוביל טוב יותר את הנפקת החברה.
לא במקרה שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן כל כך זועם – לכאורה, מבחינת הוועדה מצבו לא טוב יותר, אפילו שהוא מעביר עכשיו את תקציב המדינה. וכן, אין ספק שליברמן כמי שהיה שר אוצר, שר החוץ, שר הביטחון, שר התחבורה ושר האנרגיה והתשתיות - כשיר לראשות חברה ממשלתית.
אמי פלמור היתה מנכ"לית משרד המשפטים של שתי שרות שהמרחק ביניהן גדול מאוד. היא אפילו כיהנה שנה כמ"מ מנכ"לית בתי הדין הרבניים, תפקיד שיש הטוענים שדורש כישורים ייחודיים מאוד של ידע הלכתי. קשה להבין איך ההצלחה המוכחת שלה בניהול מערכות גדולות לא מהווה "אור ירוק" למינויה לתפקיד יו"ר חברת החשמל.
ועדת גילאור לקחה את נבחרת הדירקטורים למקום רחוק מדי. לא הגיוני ששר או מנכ"ל לשעבר, שעמדו בראש מערכות גדולות או היו אחראים לתקציבי ענק, יישפטו כטירונים. ראוי לקבוע שעצם העמידה בראש מערכות כאלו היא כישורים מיוחדים. לא רק שזה לא בלתי תקין. זה פשוט המהלך ההגיוני היחיד האפשרי.
יכול להיות שבעולם סטרילי יותר היה אפשר לקבוע שיו"ר חברה ממשלתית חייב להיות איש מקצוע רב ניסיון. בכלל לא בטוח שזה חיוני או נכון. גם בשוק הפרטי מביאים לא פעם מנהלים שאינם אנשי מקצוע. בכל מקרה אנחנו בעולם מאוד לא סטרילי, בעיצומה של מלחמה בין הפוליטיקאים לפקידים על סמכויות. פתיחת חזית נוספת היתה מיותרת. היא לא תעבוד לטובת הפקידים והמשפטנים.
כמובן קשה היה לבחור מקרה מבחן גרוע יותר מבחינה ציבורית מזה של עמיר פרץ. לכאורה, ועדת גילאור לא אמורה לשקול שיקולים של כדאיות ההחלטה. למעשה, כשהיא ויתרה על השיקול הזה, היא גרמה לכך שיאשימו אותה בפסילה שלו על רקע עדתי - וניסרה את הענף שעליו היא יושבת. זה מקרה מובהק שבו חבל שלא הופעלה פסיביות שיפוטית.
