החוקים לפגיעה בסמכויות בנק ישראל נותרו מחוץ לחוק ההסדרים
החוקים לפגיעה בסמכויות בנק ישראל נותרו מחוץ לחוק ההסדרים
בנק ישראל הצליח להוציא מחוק ההסדרים את מרבית הסעיפים בעלי פוטנציאל הפגיעה בעצמאותו. הסעיף שיאפשר לשר האוצר להעביר את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי לרשות ניירות ערך נותר על כנו
בנק ישראל רושם לעצמו ניצחון בחוק ההסדרים. הבנק המרכזי הצליח להוציא מהחוק את מרבית הסעיפים שהיו פוגעים בסמכויותיו ובעצמאותו. בגרסה החדשה של חוק ההסדרים שפורסמה אתמול יצא הסעיף שמקנה לשר האוצר סמכות להתערב בעמלות הבנקים, וכן נקבע כי בנק ישראל יהיה האחראי הבלעדי להרחבת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ללא קביעת לוחות זמנים הדוקים. הסעיף היחיד שעוד נותר בחוק הוא מתן הסמכות לשר האוצר להעביר את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל לרשות ניירות ערך, אולם לפי הערכות, גם העברה זו לא תצא לפועל בשנתיים הקרובות.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צריך לשלוח פרחים לשר החוץ אלי כהן. בשבוע שעבר כתב כהן כי על שר האוצר לגבש מתווה להפסקת העלאות הריבית. ציוץ זה התפרש כפגיעה בעצמאות של הבנק המרכזי, והוביל את ראש הממשלה ושר האוצר להוציא הבהרה להוציא הבהרה שמדגישה את חשיבות עצמאות בנק ישראל.
על רקע זה הגיע הנגיד לישיבת הממשלה, ובדבריו התייחס גם לחוק ההסדרים: "התוכנית הכלכלית כוללת גם מספר ניכר של הצעות החלטה וחקיקה בתחום הפיננסי. לצערי הרב, חלק מההצעות הכלולות בטיוטות חוק ההסדרים עלולות להשיג בדיוק את המטרה ההפוכה, ועל כך אנהל שיח משותף ופתוח עם האוצר".
נראה כי השיח הזה אכן הניב תוצאות: במסגרת טיוטת החוק המקורית נקבע כי קביעת תעריפון העמלות תיעשה בהתייעצות של בנק ישראל עם שר האוצר. מדובר היה בכרסום בסמכויות של בנק ישראל, על ידי מתן מעין זכות וטו לשר האוצר בעניין. סעיף זה ירד מהפרק בגרסה החדש שהוצגה אתמול.
הישג נוסף לבנק המרכזי הוא בעניין הרחבת מאגר נתוני אשראי גם לעסקים קטנים. מאגר נתוני אשראי כולל כיום נתונים פיננסיים על לקוחות פרטיים, ואמור להתרחב גם לעסקים קטנים, במטרה לשפר את התחרות באשראי למגזר זה, על ידי הסרת חסם המידע של נותני האשראי על הלווים. בטיוטה המקורית הוחלט לקבוע לוחות זמנים להרחבת המאגר, וכן נקבע כי שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר והנגיד יוביל תיקוני חקיקה לשם כך. אולם בגרסה הנוכחית הסמכות והעצמאות להרחבת המאגר ניתנו באופן בלעדי לבנק ישראל, מבלי לקבוע לו לוחות זמנים לפרויקט. בטיוטה הנוכחית רק צוין שהנגיד יצטרך לדווח אחת לשנה על התקדמות הפרויקט. עם כל הכבוד לחשיבות שמירת עצמאות בנק ישראל וסמכויותיו, קשה שלא לתהות למה עניין לוחות הזמנים ירד מהפרק, והאם היעדר סדר זמנים מוגדר לא יביא לכך שהרחבת המאגר תיקח זמן רב יותר.
שני הישגים אלו מצטרפים להישג נוסף שבנק ישראל כבר הגיע אליו עוד קודם. הכוונה היא לסעיף שלפיו יוקם מנגנון תיאום בנושא התחרות של רגולטורים פיננסיים. המנגנון, שבראשו היה אמור לעמוד מנכ"ל משרד האוצר, היה אמור להגביר את הקשר בין הרגולטורים השונים בנושאים תחרותיים. בפועל המנגנון הזה התפרש כאמצעי להפעלת לחץ על הפיקוח על הבנקים, ובנק ישראל הצליח להוריד אותו מחוק ההסדרים מוקדם יותר החודש.
ישנן גם סוגיות הקשורות ברפורמה ב־PSD, שהיא הכנסת שחקנים חדשים מעולם התשלומים, שיפוקחו על ידי רשות ניירות ערך. על פניו נראה כי לא השתנתה הגרסה של חוק ההסדרים, אולם לא מן הנמנע כי טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא זה.
הסעיף המרכזי שבנק ישראל לא הצליח לשנות הוא התוכנית של האוצר להעביר את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל לרשות ניירות ערך. הסעיף שמקנה לשר האוצר את האפשרות לבצע את השינוי הזה נותר. עם זאת, ההערכות הן כי סמוטריץ' לא ימהר להפעיל את סמכותו, וכי קודם ירצו לראות במשרד האוצר את דיסקונט משלים את מכירת כאל, כך שאף חברת כרטיסי האשראי לא תהיה תחת בעלות של בנק, וכן ירצו לראות את רשות ניירות ערך מעבה את תחום הידע והפיקוח שלה בעולם התשלומים. כך שהעברת הסמכויות הללו, אם תקרה, תיקח לפחות שנתיים, ושנתיים במונחי המציאות הכלכלית הפוליטית של ישראל הן נצח.
