סגור
בצלאל סמוטריץ שר האוצר מסיבת עיתונאים הצגת התכנית הכלכלית לתקציב המדינה 2025
בצלאל סמוטריץ'. פעל למרות התראות הדרגים המקצועיים (צילום: עמית שאבי)

ניתוח
הרשלנות של שר האוצר תביא לפתיחת התקציב בפעם השלישית

הכספים שהובטחו על ידי ארה"ב יגיעו רק באופן חלקי והאוצר יצטרך להגדיל את ההוצאה בכ־18 מיליארד שקל.  סמוטריץ' הצהיר בשחצנות בשבועות האחרונים שהגירעון לא יעלה על 6.6% אך כעת הוא צפוי לזנק ל־7.3%. מודי'ס מתבוננת ועלולה להוריד את הדירוג 

אישור התקציב העדכני לשנת 2024 הסתיים אתמול בוועדת הכספים, זאת לאחר שבאופן תקדימי התקציב נפתח בפעם השנייה ב־12 בספטמבר כדי להגדיל את הוצאות הממשלה בכ־3.4 מיליארד שקל. אלא שככל הנראה יהיה צורך לפתוח כבר בקרוב את התקציב בפעם השלישית, לאחר שבמהלך הדיון בוועדת הכספים התברר ש"קרוב לוודאי שלא יגיעו השנה כל כספי הסיוע האמריקאי", כפי שאמר יואב הכט, נציג אגף תקציבים בדיון.
המשמעות היא שמשרד האוצר יצטרך להגדיל את ההוצאה בתקציב בשנה זו, בעוד סכום שנע בין 15 ל–20 מיליארד שקל, כשהמספר המוערך הוא כ־18 מיליארד שקל, מה שיביא את ההוצאה התקציבית בשנת 2024 ל־604 מיליארד שקל, ויזניק את הגירעון לכ־7.3%.
התרחיש שלפיו חלק משמעותי מכספי הסיוע האמריקאיים לא יגיע לישראל איננו חדש, זהו תרחיש שחששו מפניו באוצר לא מעט זמן. למעשה, בדיונים על הגדלת ההוצאה התקציבית אמרו נציגי האוצר שוב ושוב כי הגירעון לא צפוי לגדול בשל החבילה של 3.4 מיליארד שקל בעיקר עבור פינוי התושבים מהצפון, אך הגירעון עשוי לגדול בשל חזית צפונית, או בשל עיכוב בכספי הסיוע האמריקאי. סמוטריץ' היה פחות זהיר מאנשי משרדו והיו לו כמה התבטאויות – במליאת הכנסת ובוועדת הכספים – בהן הוא לדוגמה התחייב כי הוא "מוכן להתערב על בקבוק וויסקי על כך שהגירעון לא יהיה מעבר ל־6.6%", מבלי להדגיש את האפשרות שכספי הסיוע האמריקאי יתעכבו. בממשלה אומרים שהעיכוב בכספי הסיוע האמריקאי הוא "טכני", ומדובר ב"אירוע תזרימי" בלבד, אך עדיין האירוע הטכני הזה מעלה גם סיבות לדאגה, ומציף שוב את העובדה שהתנהלות משרד האוצר - ובעיקר שר האוצר - רחוקה מלהיות אידיאלית.

איתות כספי אמריקאי

בעת בניית תקציב המלחמה ל־2024 הסתמכו באוצר על 8.7 מיליארד דולר של סיוע אמריקאי, זאת אף שהכספים עדיין לא אושרו בקונגרס. במהלך אפריל 2024 אושרה חבילת הסיוע האמריקאית לישראל העומדת על כ־14.25 מיליארד דולר. ישראל התבססה על שלושה רכיבים בתוכנית הסיוע האמריקאית. הרכיב הראשון הוא תוכנית הסיוע האמריקאי הרגילה (FMF) שבמסגרתה הועברו 3.5 מיליארד דולר. לדברי גורמים באוצר, חלק זה של הסיוע צפוי להיכנס לחשבונות הבנק של מדינת ישראל בימים הקרובים. לעומת זאת, שני רכיבים אחרים בתוכנית מתעכבים בארה"ב. אחד מהם הוא רכיב "ההגנה האווירית" שעומד על 4 מיליארד דולר, שנועד להשלים חוסרים במיירטים ולהגדיל את מלאי המיירטים שבידי ישראל (מיירטים של קלע דוד, כיפת ברזל, וחץ — ש"ט). הרכיב השני הוא רכיב מערכת "מגן אור" בהיקף של 1.2 מיליארד דולר שנועד לממן את מערכת היירוט המתקדמת בלייזר. מבחינה רשמית, הכספים הללו מתעכבים בגלל חילוקי דעות ודיונים בין הישראלים לאמריקאים סביב השאלות כיצד מוציאים את הכסף, ומה ניתן לממן באמצעות הכסף הזה. מעבר לדיונים הפורמליים והמשפטיים הללו, עולה חשש כי העיכובים הללו הם חלק ממערכת היחסים והאיתותים הסבוכה שבין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל.
לפני דיון בשאלה מה ישראל תעשה עכשיו, כדאי להתעכב לרגע על איך הגענו לכאן, ומי טעה בדרך? אפשר לבוא בביקורת על האוצר ועל משרד הביטחון שהכניסו את הכספים הללו לבסיס התקציב בזמן שהם עדיין לא אושרו בקונגרס, אך מנגד אי־הכללה של הכסף הזה בתקציב משמעה גירעון גבוה יותר וצעדים מתכנסים בהיקף גדול יותר. מכל מקום, ככל שחלפה השנה, הדרגים המקצועיים באוצר החלו להתריע בחריפות על כך שהכספים עשויים שלא להגיע. הממונה על התקציבים יוגב גרדוס כתב לסמוטריץ' במכתב המתנגד לפריצת התקציב בשל הכסף לפינוי התושבים כי "אנו סבורים כי על שר האוצר לקדם פנייה דחופה לגורמים האמונים על המגעים עם הממשל האמריקאי בנושא, כדי לאפשר שימוש בכספי הסיוע עוד השנה". כלכליסט פנה לדוברות השר כדי לברר האם נעשתה פנייה כזו, אך לא התקבל מענה. הרושם המתקבל הוא כי סמוטריץ' לא פנה לאמריקאים, אם כי יש להודות שספק גם אם פנייתו היתה מועילה.
אך אין ספק כי במהלך החודשים האחרונים, כשכבר היה ברור שהסיוע האמריקאי יכול להביא לפריצת התקציב, זו היתה טעות ממדרגה ראשונה לפתוח את התקציב עבור הפינויים בהיקף של 3.4 מיליארד שקל, שכן המשמעות היא שישראל תפתח את התקציב פעמיים במהלך השנה, בהפרש של כמה שבועות, ועוד לפני פתיחת התקציב השלישית הצפויה. פתיחה של תקציב המדינה היא הליך חריג במיוחד, והיא משדרת מסר של חוסר רצינות וחוסר אחריות לשווקים. כדאי להזכיר את מה שהממונה על התקציבים כתב בנוגע לפתיחה אחת של התקציב: "תיקון חוק תקציב הוא צעד חריג ביותר.. מדובר בכלי המשמש כמוצא אחרון, וחשוב לשמור עליו ככזה. שימוש בכלי זה כפתרון מזדמן מאיין את מסגרות התקציב המאושרות, ופוגע קשות באמון השווקים בממשלה". הדבר נכון פי כמה וכמה כשפותחים את התקציב שלוש פעמים. הטעות הזו איננה רק באחריות שר האוצר, גם פקידי האוצר היו צריכים לשקול ברצינות את ההצעות של חברי ועדת הכספים לדחות מעט את העברת ההגדלה התקציבית של 3.4 מיליארד השקלים, ולהביא הצעה תקציבית מעודכנת הכוללת עדכון גם בשל עיכוב כספי הסיוע האמריקאי.
כעת משרד האוצר ייאלץ להגיע שוב לוועדת הכספים ולתקן את מגבלת ההוצאה התקציבית לסכום של כ־605 מיליארד שקל, אך הפעם הוא ייאלץ גם להגדיל את תקרת הגירעון. כיום תקרת הגירעון הקבועה בחוק לסוף שנת 2024 עומדת על 6.6%, אך הגדלת ההוצאה התקציבית תגדיל הפעם את הגירעון. ההגדלה הנוכחית בתקציב בהיקף של 3.4 מיליארד שקל לא דרשה את עדכון הגירעון, זאת מכיוון שתחזית הכנסות המדינה גדלה בכ־12 מיליארד שקל. הפעם זה לא יעזור. וכדאי לפרט את המספרים, תקציב המדינה ממרץ עמד על כ־583 מיליארד שקל, אמש הוא עודכן ל־586.3 מיליארד שקל, ואחרי התוספת בשל כספי הסיוע האמריקאים הוא יעמוד על כ־604 מיליארד שקל. הכנסות המדינה המעודכנות צפויות לעמוד על 465.3 מיליארד שקל, מה שגוזר גירעון של כ־139 מיליארד שקל, שהם כ־7.3 אחוזי תוצר. בגלל עדכון תחזית הצמיחה של 2024 כלפי מטה ל־1.1%, כל אחוז תוצר עומד על כ־18.9 מיליארד שקל. או במילים אחרות: ההפתעה החיובית בתחזית ההכנסות הפעם לא תעזור, ויהיה צורך להגדיל את הגירעון. עם זאת, לכלכליסט נודע כי ככל הנראה הגירעון יעודכן בשיעור נמוך בהרבה, שכן הכלכלן הראשי באוצר צפוי לעדכן בקרוב שוב את תחזית ההכנסות כלפי מעלה.

בזמן שמודי'ס מתבוננת

אף שהגדלת הגירעון נעשית כעת מטעמים טכניים, היא נעשית בזמן לא נוח. בימים הקרובים צפויה חברת הדירוג מודי'ס לצאת עם החלטת דירוג, ומתחזקות ההערכות כי ההחלטה תהיה להוריד דירוג. אף על פי שיש תירוצים טובים לפתיחת התקציב, והגדלת הגירעון כאן איננה סימן לחוסר אחריות פיסקאלית, הרי שהשווקים והציבור עשויים לראות את העמקת הגירעון בעין שלילית. בסוף השוואות בינלאומיות נעשות ברמת המאקרו, ועלייה בגירעון שמתגלגלת לעלייה ביחס חוב־תוצר היא דבר שמשלמים עליו מחיר. אבל חשוב יותר, השווקים יתחילו לחשוש כי הפרקטיקה של פתיחת תקציב מתחילה לנטוע שורשים בישראל, וכי יש לקחת בעירבון מוגבל יותר את התוכנית התקציבית שמונחת בתחילת שנת תקציב בישראל. החששות הללו לא לגמרי מופרכים, ולראיה, גם באוצר מוטרדים מכך. שני הדברים הללו יחד עשויים להעלות עוד קצת את פרמיית הסיכון שממשלת ישראל משלמת על ההלוואות שהיא נוטלת, ובכך להגדיל עוד את תשלומי הריבית שבכל מקרה גדלים מאז פרוץ המלחמה.
לפתיחת התקציב יש גם השלכה נוספת. במקום הסיוע האמריקאי הרשום בסעיף "הוצאה מותנית בהכנסה", יהיה צורך להגדיל את תקציב הביטחון באופן ישיר. הגדלה של תקציב הביטחון ממקורות ממשלת ישראל היא אירוע תקציבי פוליטי בין משרד הביטחון לאוצר, וייתכן שכסף שיתוקצב בדרך זו יתקשה למצוא את דרכו חזרה לתקציב המדינה הכללי.