השלל ברגע האחרון: עוד 2 מיליארד לבן גביר, כוח נוסף לאמסלם
השלל ברגע האחרון: עוד 2 מיליארד לבן גביר, כוח נוסף לאמסלם
בלגן התקציב הרשלני נמשך עם הגשתו אמש על שולחן הכנסת. התקציב זינק לפתע ב־10 מיליארד שקל מאז אישורו בממשלה, ושורת משרדים זכו לתוספות תקציביות ובראשם המשרד לביטחון לאומי. במקביל התקפל האוצר בחוק ההסדרים בפני רגב ואמסלם: הפרטת נמל אשדוד בחוץ ואמסלם ישלוט על הדיבידנדים בחברות הממשלתיות
תקציב המדינה וחוק ההסדרים שלצידו הונחו אמש על שולחן הכנסת, כאשר הסכום שמותר לממשלה להוציא בשנת 2025 (לא כולל תשלומי חובות) עומד על כ־619.6 מיליארדי שקל. סכום זה גדול בכ־12 מיליארד שקל מהסכום של 607 מיליארד שקל שבו נקבו ההודעות הרשמיות של משרד האוצר כשהתקציב אושר בממשלה בסוף אוקטובר. עם זאת, גורמי המקצוע באוצר אומרים כי חלה טעות באותן הודעות, ולמעשה התקציב שאושר היה כ־609 מיליארד שקל, כך שהעלייה היא למעשה של 10 מיליארד שקל בלבד, והיא נובעת מכך ש־10 מיליארד שקל מתוך ה־619 מיליארד יהיו בסעיף רזרבה כללית ויהיה ניתן להשתמש בהם רק אם המלחמה תימשך והקבינט יאשר שימוש בכסף הזה.
למרות שהמסגרת התקציבית ללא הרזרבה למלחמה נותרה כמות שהיא – 609.6 - הרי שבמהלך חמשת השבועות שחלפו מאישור התקציב בממשלה ועד להנחתו בכנסת היו הסטות תקציביות רבות בין המשרדים בתוך תקציב המדינה. ההסטות הבולטות הן הגדלה של תקציבים של כשישה משרדים. תקציב המשרד לביטחון לאומי גדל בכ־2 מיליארד שקל, תקציב משרד ראש הממשלה בכ־600 מיליון שקל, תקציב האוצר ב־800 מיליון שקל, משרד החוץ בכ־300 מיליון שקל, משרד התרבות והספורט בכ־300 מיליון שקל, ומשרד הכלכלה בכ־400 מיליון שקל. המימון של ההגדלות הללו בא מקיצוצים במרבית משרדי הממשלה.
חלק מההגדלות הללו נובעות ממשא ומתן שנמשך בין האוצר לבין משרדים שונים גם אחרי אישור התקציב בממשלה. כך לדוגמה שר התרבות והספורט מיקי זוהר שלא הסכים להצביע בעד התקציב בממשלה, הצליח להפחית את הקיצוץ המיועד במשרדו. ההגדלה במשרד החוץ משקפת את יישום ההסכם הקואלציוני בין סער לבין נתניהו, הסכם שבו דרש סער כ־545 מיליון שקל למאמצי ההסברה בישראל. ההגדלות במשרד לביטחון לאומי לא משקפות הסכמה בין משרד האוצר לבין בן גביר, שכן עדיין לא נחתם בין הצדדים סיכום תקציבי, אך ככל הנראה הן משקפות עלייה תקציבית שגם האוצר הסכים לה.
על אף שתקציב המדינה הונח באיחור של יומיים מהתכנון המקורי של המשרד, הוא הונח באופן חלקי בלבד. הוא לא כלל את חוברות התקציב המפורטות לכל משרד, ולא את הצעת התקציב הארוכה שמסבירה את העקרונות של התקציב, וכוללת גם פירוט על תחזית ההכנסות ותחזית הטבות המס. ולכן, לא ניתן לדעת האם תחזית ההכנסות לשנת 2025 עודכנה בין ישיבת הממשלה לבין הנחת התקציב על שולחן הכנסת. תחזית ההכנסות האחרונה ל־2025 היתה של 497 מיליארד שקל ללא צעדי המיסוי הנוספים. יחד עם צעדי ההכנסה הנוספים התחזית עמדה על כ־525 מיליארד שקל. אך חלק משמעותי מצעדי המיסוי כבר ירדו מחוק ההסדרים. כך שיש צורך בתחזית הכנסות עדכנית. אך את ההכנסות העדכניות נדע רק כשיהיה ברור אלו מצעדי המיסוי מאושרים בכנסת.
למרות שתמונת ההכנסות לא מוצגת במסמכים שהונחו באופן ישיר, הרי שניתן לחלץ את ההכנסות הצפויות מתוך נתון הגירעון הממשלתי, הגירעון המותר ל־2025 יעמוד על כ־4.4% תוצר, אחוז תוצר הוא כ־20 מיליארד שקל, ובסך הכל מדובר בכ-88 מיליארד שקל של גירעון. כלומר הכנסות המדינה יעמדו לפי הערכת האוצר על כ־521 מיליארד שקל, מה שדורש אישור של צעדי מיסוי בהיקף של 24 מיליארד שקל. תוכנית האוצר בקושי רב מגיעה לשם, ובאוצר יצטרכו להילחם על העברה של כל הצעדים במליאת הכנסת. זו כבר לא תהיה הפתעה אם יהיה צורך לעדכן את הגירעון שוב. הגירעון המתוכנן הזה לא לוקח בחשבון את השימוש ברזרבה של 10 מיליארד שקל. אם ישתמשו ברזרבה הזו, הגירעון יגיע ל־4.9%.
למרות שהגירעון המתוכנן ל־2025 הוא 4.4%, הרי שבמסמכים שהוגשו לכנסת הגירעון עומד עדיין על 4.3%, זאת למרות שהממשלה אישרה כבר בשבוע שעבר להגדיל את הגרעון ב־0.1% שהם כ־2 מיליארד שקל, העדכון הגיע שבועיים אחרי אישור התקציב בממשלה, כשהתברר שהאוצר בנה על הכנסה לקופת המדינה שטרם בטוח שהיא תגיע. למעשה, גם החלטת הממשלה המדווחת על הגדלת הגירעון עדיין לא נגישה באתרי האינטרנט של הממשלה.
העובדה שהאוצר לא הספיק לעדכן את הצעת החוק לפני שהוגשה לכנסת נובעת מטעות אנוש של פקידי האוצר שנמצאים בתקופה העמוסה ביותר בעבודתם השנה. אך בשורה התחתונה, נוצר מצב שבו הציבור הרחב, כמו גם חברי הכנסת, לא יכול לראות את תקרת הגירעון באופן ישיר. מספר ח"כים קבלו על כך בוועדת הכספים השבוע ואמרו שהם נאלצים לקרוא עיתונות כלכלית כדי לדעת את הנעשה בתקציב.
באופן אירוני משהו, הפרק שפותח את חוק ההסדרים ל־2025 הוא פרק חקיקה שנועד לייצר מהפכה בנגישות הדיגיטלית של הממשלה. החוק מחייב כל גוף ציבורי להנגיש כל שירות שניתן ללמעלה מ־5,000 אנשים באופן מקוון. החוק אמור להיות מיושם בהדרגה במשך שלוש שנים, ובתומו כלל השירותים לאזרח יהיו זמינים דיגיטלית, זאת למעט חריגים בודדים, דוגמת קורס רענון נהיגה למי שצבר נקודות רבות, וועדות רפואיות. תהליך ההחרגה גם הוא מוסדר בחוק הזה. על אף שמדובר בתקציב רזה וכמעט ללא רפורמות, החקיקה הזו שרדה את כל הדרך עד לכנסת, ויש לקוות שהיא תעבור בחוק ההסדרים, כך שלצד התקציב המרסן, יהיה ניתן גם להצביע על שיפור באיכות החיים של האזרח.
לפי הנוסח העדכני של חוק ההסדרים, התחזית שניתנה לפני שלושה חודשים בכלכליסט התממשה במלואה: הסעיף בחוק ההסדרים שנועד לקדם את הפרטת נמל אשדוד יצא לחלוטין מהנוסח העדכני, ואילו החוק שנועד לעקוף את השר דודי אמסלם בכל הקשור לשליטה בחלוקת דיבידינדים התהפך ב־180 מעלות ורק חיזק את שליטתו בחברות הממשלתיות.
בטיוטת חוק ההסדרים המקורית הופיע חוק שנתפר במיוחד למידותיו של השר אמסלם שמסרב לאפשר לחברות הממשלתיות הביטחוניות לחלק את הדיבידנדים שהצטברו אצלן. לפי ההצעה ההיא, חוק החברות הממשלתיות היה אמור להיות מתוקן באופן כזה שההחלטה על חלוקת דיבידנד תתקבל בדירקטוריון החברה בלבד ותהיה טעונת אישור החברות הממשלתיות (ולא אישור שר האוצר והשר הממונה על רשות החברות כלשון החוק הנוכחי).
כעת, בנוסח החדש היוצרות התהפכו: "על אף האמור במסמכי היסוד של החברה, החלטת הדירקטוריון בדבר ייעוד הרווחים של החברה או בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, לא תהיה טעונה אישור האספה הכללית של החברה, אם אישר אותה השר הממונה על ביצוע חוק זה". המשמעות היא שבמקום חוק שיעקוף את השר הממונה על רשות החברות, בסופו של דבר החוק המקודם מאפשר לשר לאשר חלוקת דיבידנד גם אם האסיפה הכללית של החברה לא אישרה זאת. המשמעות היא שלשר תהיה השפעה גדולה יותר על החברות הממשלתיות ויחזיק ב"שוט" כלפיהן בכך שיוכל להכריח אותן לחלק דיבידנד.
גם הסעיף בחוק ההסדרים שביקש לקדם את הפרטת נמל אשדוד הוסר מהחוק בנוסחו הנוכחי, וזאת למרות שההחלטה להפריט את נמל אשדוד מופיעה בקווי היסוד של הממשלה: "הממשלה תקדם את מכירת כל אחזקות המדינה בנמל אשדוד בדרך של מכירה פרטית, כמקשה אחת, לרוכש אסטרטגי, תוך מתן מענה לעובדי הנמל במתווה דומה לנעשה בהפרטת נמל חיפה. זאת במטרה לשפר את השירות למשק הישראלי ולקצר את זמני ועלויות ההובלה".
מנהל רשות החברות הממשלתיות החדש רועי כחלון כן מעוניין בהפרטת הנמל, אך לא בטוח שהשר אמסלם ושרת התחבורה מירי רגב יאפשרו לו לעשות זאת. כך או כך, ההפרטה לא תקודם בחוק ההסדרים (מהלך שיש לציין שהיה תמוה מלכתחילה). רבים מעובדי הנמל הממשלתי הם מתפקדי ליכוד, וגם מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן שצמח בסניף הליכוד בעיר יתקשה לקדם מהלך כזה.
