החזית הירוקהכשהממשלה זזה לאט, דווקא השלטון המקומי יכול לקדם פתרונות למשבר האקלים
החזית הירוקה
כשהממשלה זזה לאט, דווקא השלטון המקומי יכול לקדם פתרונות למשבר האקלים
בערים בישראל כבר מתקיימים כמה מיזמים ירוקים, מהתקנת פאנלים סולאריים על גגות ועד הקמת קואופרטיב עירוני לאנרגיה נקייה. מלבד הפחתת הזיהום, גם קופות העיריות יהנו מכך
שנת 2023, שגררה אירועי קיצון אקלימיים הרסניים, הסתכמה כשנה החמה בהיסטוריה. השנים הבאות עשויות לדחוק אותה במורד הטבלה, שכן העולם הולך ונעשה חם יותר. ממשלות בעולם נאלצות בשנים האחרונות לפעול כדי להפחית את גזי החממה שלהן כדי למתן את עליית הטמפרטורה, ולייצר פתרונות שיסייעו לאוכלוסייה להסתגל לשינויים הבלתי נמנעים. למרות כוחו הרב של השלטון המרכזי, מי שנמצאות בחזית פעמים רבות הן הערים, בהן נולדים מיזמים שמובילים לשינוי בשטח.
רגע אחרי שהסתיימה מערכת הבחירות המקומית, גם במשרדי הממשלה נערכים לייצר שיתופי פעולה עם ראשי הערים שיחפצו לאמץ מודלים חדשים להתמודדות עם שינויי האקלים, תוך גזירת רווח כלכלי לקופת העירייה ולרווחת התושבים.
בבאר שבע הצטרפו לפני מספר שנים למיזם "אצלנו בחצר" של קק"ל והמשרד להגנת הסביבה, ובשנתיים האחרונות בנו סביבו מודל כלכלי בר קיימא. בעזרת מענק שקיבלו התקינו פאנלים סולאריים על גגות בנייני העירייה והחלו בטיפוח שפ"פים (שטחים פרטיים פתוחים בין בניינים בשכונות) שלאורך שנים עמדו מוזנחים בשכונות ותיקות אשר דייריהן נמנים לא פעם עם הקבוצות המוחלשות והפגיעות ביותר בחברה הישראלית. היום מדובר במשק כספי סגור; מערכות סולאריות בהיקף של 101 קילו וואט על גגות מוסדות חינוך וציבור מייצרות הכנסה שמשמשת לטיפוח השפ"פים ולפעילויות קהילתיות, וגם להצבת מערכות סולאריות חדשות שיאפשרו להרחיב את המיזם.
ב־2022 ההכנסות עמדו על 770 אלף שקל, וב־2023 על סכום דומה, ובימים אלה נערכת העירייה לשימוש בהכנסות לשם התקנת מערכות סולאריות נוספות ופיתוח שפ"פים נוספים בעיר. העירייה מצדה מנצלת את הגגות להפקת אנרגיה, ומחזירה את הכסף לטיפוח העיר, בעוד שישראל מרוויחה עוד ייצור של חשמל נקי. רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר שבע, אומר כי "ייחודיותו של הפרויקט בכך שהוא משלב בין עקרונות של קיימות ואיכות סביבה עם פיתוח קהילת תושבים מעורבת ופעילה".
משרד האנרגיה מסייע לכ־100 רשויות בישראל במענקים לפרויקטים שונים בתחום האנרגיה הנקייה. אחת מהן היא העיר חולון. בימים אלה ממפה העיר את הגגות שלה, ומתייגת את ה"מועילים" שבהם במטרה לנצל אותם בדרכים שונות כגגות מאקלמים; חלקם יהפכו להיות "גגות כחולים" שיכילו נגר מים במקומות שבהם יש בעיות ניקוז וכך ימנעו שטפונות. "גגות ירוקים" ישמשו להצבת צמחיה שתמתן את הטמפרטורה ותסייע למגוון הביולוגי; ובשכונות עם בניינים נמוכים ובנייה שאינה רוויה - יוקמו גגות סולאריים.
העיר גם מקימה מרכז שמטרתו לדרבן תושבים להקים גגות סולאריים. נציגיה עוברים בין בתי התושבים, מסבירים היכן יש פוטנציאל לאנרגיה מתחדשת ועורכים אסיפות דיירים כדי להסביר את כדאיות. עניין משמעותי נוסף הוא החשיבה העתידית של העיר; חולון בונה תוכנית אב לאנרגיה, שמטרתה לתכנן כיצד תוכל העיר לנהל את האנרגיה בשטחה ולשדרג את התשתיות העירוניות במקביל לפיתוח רשת החלוקה בעיר שעה שהאוכלוסייה הולכת וגדלה. תוכנית האב תאפשר מעבר קל וחלק יותר לתחבורה חשמלית ואנרגיה מתחדשת.
גם באילת יש מיזם חדשני שיכול להפוך את התושבים לבעלי קואופרטיב סולארי ולסייע לעיר להשיג את היעד השאפתני שהציבה לעצמה: איפוס אנרגטי עד סוף העשור. עיריית אילת שואפת להקצות מאות דונמים להתקנת מערכות סולאריות וקירוי סולארי (קרקעי, במאגרי מים ודו שימוש) לתושבי העיר, אשר יממנו את התקנת המערכות במשותף וייצרו רווח. הפרויקט מייצר אתגרים רגולטורים, ובימים אלה הוא נבחן בשיתוף משרד האנרגיה.
עיריית כפר סבא החליטה לסייע לתושביה המתמודדים עם עוני אנרגטי (שילוב של הכנסה נמוכה, הוצאות אנרגיה גבוהות ויעילות אנרגטית נמוכה). העירייה מפתחת תוכנית מעורבות שבמסגרתה מתנדבים שיכנסו לבתים יבצעו פעולות אקלום פשוטות כגון שיפור הבידוד, תיקוני חשמל, וכן העלאת מודעות לנושאים כמו תווית אנרגיה ודרכי פעולה לחסוך באנרגיה. בנוסף, העירייה מתכננת רכש מרכזי של מאווררי תקרה היעילים יותר אנרגטית שאותם תספק למשקי הבית.
הקמת תאגידי אנרגיה עירוניים תאפשר לספק חשמל נקי ובזול
האם הרשויות המקומיות יכולות לספק בעצמן חשמל לתושבים ולחתוך את החשבונות? בגרינפיס טוענים שכן. במחקר שביצע הארגון בשיתוף הכלכלן גל שופרוני, לשעבר ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, עולה האפשרות שהקמת תאגידי אספקת חשמל עירוניים תאפשר לספק לצרכן חשמל בתעריף נמוך בעד כ־35% מהמצב ביום. לפי הארגון, רשות מקומית יכולה להקים תאגיד אנרגיה באופן עצמאי דרך החברה הכלכלית שלה, וכך תשמור על התועלות והרווחים מאספקת החשמל, לרווחת התושבים והעסקים המקומיים.
לטענת שופרוני, אם תתאפשר מבחינה רגולטורית הפיכתו של תאגיד האנרגיה העירוני לספק חשמל, זה ייצר תמריץ הנחה חסר תקדים לתושבים ולעסקים המקומיים שיהיו מוכנים להתקין מערכות סולאריות על גבי גגות בתים פרטיים ובניינים, וכך לצמצם את משך החזר ההשקעה שעומד כיום על 6־7 שנים, לשנתיים־שלוש בלבד.
בכל העולם ערים מקדימות את הממשל המרכזי באיפוס אנרגיה ותחבורה נקייה
עד 2050, יותר משני שלישים מבני האדם בעולם יחיו בערים. הן לא רק צורכות 70% מהאנרגיה ופולטות כ־50% מגזי החממה בעולם, אלא גם הופכות לפצצות מתקתקות של חום ובטון, המעצימות את שינויי האקלים ואת הסיכונים הבריאותיים והפיזיים לבני האדם. ערים הן גם המפתח לשינוי. בזמן שהשלטון המרכזי זז לאט, דווקא ראשי ערים יכולים לקדם פתרונות מגוונים למשבר האקלים.
רון אייפר, מנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, סבור שבישראל ערים יכולות להוביל את המהפכה בתחום האנרגיה, שעה שכיום רק כ־12% מהחשמל בישראל הוא נקי, שיעור הנחשב לנמוך מאוד בהשוואה למדינות המערב. "לשלטון המקומי בעולם יש תפקיד קריטי במעבר לאנרגיה מקיימת. אנחנו רואים מה עושות ערים בעולם ומנסים לגרום לרשויות המקומיות בארץ גם לעשות את זה", הוא מספר. "ברלין, ניו יורק ופריז הרבה יותר מתקדמות מהממשלות שלהן ביעדים של איפוס אנרגיה ותחבורה נקייה. בלי הפעילות של השלטון המקומי, אנחנו לא נצליח לעמוד ביעדי הממשלה".
"תחום האנרגיה הוא גם אחד מאפיקי ההכנסה העצמאית המרכזיים של הרשויות, והן יוכלו להרוויח מכך מליוני שקלים בשנה. דוגמה אחת היא הגגות הסולאריים; נכסי הרשויות בלבד (בתי ספר, מבני ציבור, ש.א) צורכים כ־3% מהחשמל בישראל. הצבת פאנלים סולאריים על הגגות יכולה לייצר הכנסה קבועה לרשויות. גג סולארי בשטח כ־300 מ"ר על בית ספר מייצר הכנסה של כ־30 אלף שקל בשנה. היום הרשויות המקומיות מיוצרת רק כ־2,500 מגה־וואט של אנרגיה מתחדשת בשנה, והפוטנציאל גדול פי חמש כ־12 אלף מגה־וואט. הרשויות הן הזרז לשינוי בישראל״.
גגות צבעוניים
בנוסף לגגות עם פאנלים סולאריים המכונים "גגות צהובים" בזכות קרני השמש שהם קולטים, ישנם "גגות ירוקים" עם צמחיה שממתנת את הטמפרטורה וקולטת זיהום אוויר ו"גגות כחולים" להשהיית מי הנגר ושחרור מבוקר שלהם באופן שימנע קריסה של מערכות ביוב בעת סערה.
