המדינה: אין לפרסם את נתוני הגבייה לפי חוק ששינסקי
המדינה: אין לפרסם את נתוני הגבייה לפי חוק ששינסקי
בתגובה שהגישה לבית המשפט טוענת המדינה כי יש לשמור על זכותן של החברות לסודיות המידע שמסרו לרשות המסים. אדם טבע ודין: המדינה שומרת מאחורי סורג ובריח מידע חיוני בקשר להקמת קרן העושר
המיליארדים שהובטחו לאזרחי ישראל מהגז הטבעי באמצעות קרן העושר עדיין רחוקים. בתגובה שהגישה אתמול לבית המשפט טוענת המדינה כי יש לשמור על סודיות בקשר לתקבולים מכוח חוק ששינסקי שאמורים היו להתקבל כתוצאה ממכירת משאבי הטבע של ישראל. לטענת המדינה, אין לאפשר לציבור לקבל מידע על ההיטלים שנגבו ועל ההיטלים שצפויים להיגבות מאחר שיש לשמור על זכותן של החברות לסודיות המידע שמסרו לרשות המסים.
תגובת המדינה נמסרה במענה לעתירה שהגיש ארגון אדם טבע ודין באפריל השנה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובו טען כי לא ניתן לקבל מרשות המסים מידע שקוף וגלוי על הסכומים שהחברות המפיקות משאבי טבע צריכות לשלם או כבר שילמו.
העתירה הוגשה נגד שותפויות הגז ובהן שברון, דלק קידוחים, רציו וכן נגד חברות המפיקות משאבי טבע ובהן מפעלי ים המלח, רותם אמפרט ו־ICL (כיל).
האבסורד הוא שרוב החברות שעושות שימוש במשאבי הטבע הן ציבוריות ולכן מחויבות בחובת גילוי מידע למשקיעים, כך שקשה להבין על איזו זכות לסודיות נלחמת רשות המסים כשהיא פועלת למנוע מהציבור לקבל מידע. כך לדוגמה, בינואר השנה נחשף בדו"חות של שותפויות הגז במאגר תמר, כי יש מחלוקת בינן לבין רשות המסים על אופן החישוב של היטל ששינסקי, בסכום של 80 מיליון דולר. כתוצאה מהמחלוקת ולאור הבעייתיות בחוק הקיים כיום, התשלומים נדחים עד לאחר בירור המחלוקות בבתי המשפט, מה שעשוי לארוך שנים. בדומה, הדו"חות של כיל חשפו כי רשות המסים שיגרה לה דרישת תשלום של 185 מיליון דולר על רווחיה מהשימוש במשאבי ים המלח. כיל הציגה הערכה שלפיה אינה נדרשת לשלם את המס.
תחזיות שגויות של המדינה
בתחילת יולי הודיעה רשות המסים כי קרן העושר לא תקום גם השנה והצפי לפתיחתה הוא רק ב־2022. על פי רשות המסים, עד לסוף יוני הצטברו בקרן 741 מיליון שקל בלבד אך כדי שהקרן תקום נדרש שיהיו בה מיליארד שקל.
אחת הסיבות לעיכובים בהקמת קרן העושר היא תחזיות שגויות של המדינה באשר להיקף ההכנסות מהיטל ששינסקי. סיבה נוספת היא מחלוקות בין רשות המסים לבין החברות על הסכומים שהן צריכות לשלם, והפרצה בחוק שמאפשרת להן לא לשלם מס שנוי במחלוקת.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד לי־היא גולדנברג נטען כי על בית המשפט להבהיר את האיזון הראוי בין אותה סודיות אל מול חובת השקיפות הנדרשת בעניין משאבי הטבע הלאומיים שבבעלות הציבור, וכי "הסתרתו מפני הציבור מהווה פגיעה של ממש בזכות הציבור לדעת".
המדינה נדרשה להגיב כבר בחודש שעבר לעתירה אך ביקשה ארכה. במסגרת התגובה שהוגשה המדינה נוקטת קו ברור לפיו "גילוי המידע המבוקש אסור על פי דין". לטענת המדינה, באיזון בין האינטרסים השונים "עולה מסקנה חד משמעית כי במקרה הזה קיימת עדיפות להגנה על האינטרסים המוגנים תחת חובת הסודיות" ומבקשת לדחות את העתירה ולחייב את העותרת בהוצאות.
המדינה השיבה כי "עקרון הסודיות מצוי בכל החקיקה הפיסקלית בישראל וכן מוכר ברשויות מס אחרות בעולם. על מנת לטעון כי חוק מיסוי משאבי טבע הוא חריג לכלל זה, יש להיאחז בלשון מפורשת של המחוקק ולא הבנה מכללא כפי שטוענת העותרת".
"סודיות במקום שקיפות"
בתגובת המדינה נטען עוד כי "אינטרס הנישום לשמירה על סודיות המידע שמסר לרשות המסים הוא אינטרס הראוי להגנה רחבה" והפגיעה שצפויה להיגרם באינטרס הרשות אם יימסר המידע הנדרש לידי העותרות "היא ברורה וקשה". עם זאת, הרשות לא התייחסה לעובדה שהחברות ממילא כוללות חלק מהמידע בדו"חות שלהן.
בהמשך תגובתה טוענת המדינה כי "חלק מהנתונים כן מפורסמים לציבור", על ידי משרד האוצר או רשות המסים. עם זאת לא נאמר מהם הקריטריונים למסירת מידע, מתי מותר למסור לציבור מידע ומתי יש להותירו חסוי. לטענת רשות המסים, אי מסירת המידע מבטיחה שיתוף פעולה של נישומים ומביאה לדיווחים מלאים ומדויקים יותר. על תגובת המדינה חתום עו"ד מני מנחם, סגן בכיר א' בפרקליטות מחוז ירושלים — אזרחי.
לדברי עו"ד גולדנברג, "בתגובתה לבית המשפט המדינה בחרה שוב בערפול ובסודיות במקום בשקיפות. מידע אודות הכנסות המדינה ממשאבי הטבע שהועבר אלינו בעבר, הפעם נותר חסוי. כאילו זכות הציבור לדעת אינה חלה על משאבי הטבע שבבעלותו. בכך החליטה המדינה לשמור מאחורי סורג ובריח מידע שהיה נותן לציבור כלים להבטיח את האינטרס הציבורי ביישום חוק ששינסקי. אנו ממתינים לדיון ולהכרעה בבית המשפט".
