סגור
עידית סילמן שרה בממשלת ישראל
עידית סילמן. חוק אקלים ריק מתוכן (צילום: אלכס קולומויסקי)

מלחמה? ארבעה שרים ו-150 נציגים יטוסו לוועידת האקלים בבאקו

למרות הוצאות המלחמה, תטוס בשבוע הבא משלחת ישראלית עצומה לאזרבייג'אן, תחת אבטחה כבדה, שתוסיף לעלויות. ביתן הוועידה יוקם בעלות של 7 מיליון שקל; במקביל, סילמן דורשת לאשר בבזק חוק אקלים אותו מכנים ארגוני הסביבה ״ריק מתוכן״. נציג האוצר הודה: ״החוק לא נועד להגביל את הפליטות״

ועידת האקלים העולמית תפתח בשבוע הבא (ה-11 בנובמבר) בבאקו שבאזרבייג'אן, והמשלחת הישראלית כבר נערכת: לכלכליסט נודע כי ארבעה שרים ישתתפו בפסגה, והמשלחת תכלול לפי ההערכות כ-150 נציגים ממשרדי הממשלה, לצד נציגים נוספים מהמגזר הפרטי והחברה האזרחית. גודל המשלחת לא כולל את המאבטחים הרבים שילוו אותה, בצל ״מלחמת חרבות ברזל״ והרגישות הביטחונית המתמשכת. ישראל אף תקים ביתן בוועידה שתתפרס על פני שבועיים, בעלות של כשבעה מיליון שקל.
ועידת האקלים העולמית של האו״ם נערכת מדי שנה, מזה 29 שנים. בכל שנה, מארחת מדינה אחרת את הכינוס העולמי, אליו נוהרים מנהיגים ומשלחות מרחבי העולם. מטרת הוועידה היא לכנס את הצמרת העולמית לדיון שנתי משותף, במסגרתו נקבעים הכללים המוסכמים למאבק בשינויי האקלים ההרסניים. בשנה שעברה נערכה הוועידה בדובאי שבאיחוד האמירויות, ורבים ראו בהסכם העולמי שנחתם בסופה ככישלון ענק, שכן לא סימן את סוף השימוש בדלקי מאובנים (פחם, נפט וגז), המובילים למשבר אקלימי מחריף שכן בעת שריפתם הם משחררים כמויות ענק של גזי חממה לאטמוספירה, אלא הסתפק בהצהרה כללית ולא מחייבת הקוראת למדינות ׳להתרחק׳ מהשימוש בדלקי מאובנים, כדי להימנע מההשפעות החמורות ביותר של משבר האקלים.
לאחר שבשנה שעברה נערכה הוועידה במדינת נפט (איחוד האמירויות), גם השנה היא תערך במדינה אשר כלכלתה מבוססת על הפקת אנרגיה מזהמת – אזרבייג'אן. זאת, שעה שריכוז גזי החממה באטמוספירה הגיע ב-2023 לשיא של כל הזמנים - כך עולה מדו"ח השנתי של ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO), שפורסם היום (יום ב׳). בתוך שני עשורים בלבד, גדל ריכוז גזי החממה באטמוספירה ביותר מ-11.4%. הריכוז הממוצע של שלושה גזים מרכזיים - פחמן דו-חמצני, מתאן וחמצן דו-חנקני - גדול ביחס לרמות שאפיינו את העידן הטרום-תעשייתי ב-151%, 265% ו-125% בהתאמה.
לשם הפחתת פליטות גזי החממה, נדרש העולם לנקוט בצעדים מתואמים. לכן, מציגה מדי שנה כל מדינה את ההתקדמות שלה בהליך הפחתת הפליטות והצעדים שהיא מתכננת לנקוט בנושא. ישראל לא נחשבת למדינה שאפתנית, כשהיא מציגה מזה שנים יעדים שלא עומדים בהלימה למדינות המפותחות ונעדרת מפת דרכים להשגתם. היא מתמהמהת במעבר לאנרגיה נקיה, וממשיכה להשקיע בתשתיות מזהמות. המשלחת הישראלית תגיע גם השנה לוועידה ללא הישגים משמעותיים, וגם לאחר שהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ויתרה בשנה שעברה על תקציב האקלים של משרדה.
כעת מגויסת הממשלה להליך בזק להעברת חוק אקלים, לו מתנגדים ארגוני הסביבה, בטענה כי הוא ריק מתוכן וחסר תועלת (כך למשל, ישראל תוכל לשנות את יעדי הפחתת הפליטות שלה באופן גמיש, ללא מחויבות אמיתית. ליישום החוק, לא יעמוד תקציב). בשבוע שעבר אף הבהיר נציג משרד האוצר, עידו מור, במסגרת דיון שנערך בחוק בוועדת הפנים והסביבה בכנסת, ניפץ את האשליות שפיזר לאחרונה המשרד להגנת הסביבה בעניין חוק האקלים: מטרתו כלל אינה להפחית פליטות. לדברי מור, ״העמדה הממשלתית היא שחוק האקלים לא יגביל את פליטות גזי החממה. החוק נועד לעגן את עבודת הממשלה כדי לצמצם את הפליטות. ככל שהיא לא תצליח לצמצם את הפליטות, יפלטו פליטות. זה לא נועד להגביל בצורה פרמננטית״.
למרות זאת, בעוד שבשנה שעברה ביטלו כ-10 שרים את נסיעתם לוועידה בשל המלחמה, השנה ארבעה שרים נחושים לטוס לוועידת האקלים, למרות שהמלחמה עדיין נמשכת, ועלויות האבטחה צפויות להיות גבוהות מאוד. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ושר החוץ, ישראל כ״ץ, אשר משרדיהם אמונים על המשלחת, ואליהם יצטרפו שר האנרגיה, אלי כהן, וגם שרת התחבורה – מירי רגב. מטעמו של השר אלי כהן סירבו לשלוח את לו״ז הטיסה בשל ״סיבות ביטחוניות״ וציינו כי ״יש לו״ז משמעותי שישלח בתום הכנס משיקולי אבטחה״.
בשנתיים האחרונות, מרבה השרה רגב לטוס, במסגרת תפקידה. במשך השנתיים האחרונות, הספיקה לבקר בצרפת, בהודו, בסרי לנקה, במקסיקו, בגיאורגיה, מקסיקו ובהונגריה. כעת תצטרף לרשימה גם אזרבייג'אן, אולם לא ברור מדוע טיסתה הכרחית. במשרד התחבורה, לבקשת לו״ז השרה באירוע, השיבו כי ״הנסיעה מותנית בהתאם להת‎פתחויות הביטחוניות בימים אלו. בהתאם לכך, יבנה לו"ז ביקור השרה והמשלחת והאפשרות להיפגש עם שרי תחבורה נוספים ממדינות נוספות אשר ייקחו חלק בוועידה״.
עוד השיבו במשרד התחבורה כי ״השתתפות השרה והמשלחת המקצועית בועידה מאפשרת לישראל להדגיש את יכולותיה הטכנולוגיות, כמו תחבורה חכמה ותשתיות ירוקות. במידה והשרה רגב תגיע לוועידה, היא תפתח את אירועי התחבורה בביתן הישראלי ותקיים גם ביקור מקצועי בילטראלי״, אולם לא ברור מהי תרומתה האישית של רגב – שכן נציגים ממשרדים אחרים (דוגמת משרדי החקלאות והחדשנות), ישתתפו בוועידה ללא השרים.
בביתן הישראלי יערכו אירועים שונים, בהשתתפות נציגי ממשלה והמגזר העסקי. מטעם רשות החדשנות ומכון היצוא, תגיע לכנס משלחת של 20 חברות אקלים-טק ישראליות שנבחרו באופן פרטני (בהן למשל חברה המפתחת מקרר ללא חשמל, ואחרת רובוט אוכל יתושים), במטרה להציג את מוצריהן בביתן. מטרת הרשות ומכון הייצוא היא לנסות לקרב את התעשייה הישראלית לעולם, ולהשיא להן ערך כלכלי תוך יצירת קשרים עסקיים בוועידה.
כך או כך, המשלחת הישראלית תהיה נתונה לאתגרי אבטחה כבדים. רק לאחרונה, בשבוע האקלים שנערך באו״ם בניו יורק, התקיימו אירועי המשלחת הישראלית תחת אבטחה כבדה; רשימת מוזמנים מצומצמת; מיקומי האירועים נמסרו בחשאיות בסמוך לקיומם. האתגרים בבאקו צפויים להיות מורכבים בהרבה. מדובר במדינה הגובלת באיראן, ומשתתפי הכנס לא יוכלו לנוע בחופשיות ולא לטייל בעיר באופן חופשי. המשלחת בכללותה מאובטחת בכל רגע, גם בתוך מתחם הוועידה, ואנשיה יאלצו לדווח לאבטחה על כל תזוזה. המשתתפים יהיו כפופים לשורת הוראות אבטחה קפדניות וייחודיות אשר כבר נמסרו למי שאישר את השתתפותו. אבטחת השרים שיחליטו לטוס לוועידה, צפויה להיות אף מורכבת יותר ויקרה מאוד.