דוח המבקרמבקר המדינה: בשל היעדר סמכויות - יש לבחון את נחיצות המשרד לשת"פ אזורי
דוח המבקר
מבקר המדינה: בשל היעדר סמכויות - יש לבחון את נחיצות המשרד לשת"פ אזורי
על פי המבקר, המשרד חסר סמכויות ומשאבים, מתקשה לקדם פרויקטים ומאויש בעיקר במשרות אמון; פרויקט שער הירדן תקוע 26 שנה למרות השקעה של 60 מיליון שקל
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממליץ כי ראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה איזורי דודי אמסלם יבחנו את נחיצותו של המשרד לשיתוף פעולה איזורי כמשרד עצמאי. אם יימצא כי פעילות המשרד לשיתוף פעולה איזורי נחוצה, נדרש לגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית, הכוללת משימות ויעדים, לפעילותו של משרד זה ולפעול ליישומה, וכן לבחון את הסמכויות והמשאבים הנדרשים למשרד כדי לשפר את תפקודו בדרך שתאפשר הוצאה לפועל של פרויקטים תשתיתיים גדולים.
המבקר ממליץ כי המשרד יפעל בשיתוף מזכירות הממשלה להגדרת תחומי האחריות והסמכות של המשרד ולהתאמתם לתפקידים שהוטלו עליו על ידי הממשלה, וכן יפעל להקמתה של ועדת השרים לשיתוף פעולה אזורי בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2009. כמו כן מומלץ כי השר לשיתוף פעולה אזורי יפעל כדי לכנסה בתדירות הנדרשת.
לדעת המבקר על המשרד לשיתוף פעולה איזורי להתאים את עצמו להתפתחויות גיאו-פוליטיות וליזום פרויקטים לשיתוף פעולה בתחומים אשר הופכים עם הזמן להיות קריטיים למדינות האזור, כגון ביטחון תזונתי וחקלאות מתקדמת, התפלת מים, אנרגיה ירוקה וכן יצירת נתיבי סחר חדשים ואטרקטיביים. כמו כן, מומלץ כי המשרד ישלים את תהליך הבחינה האסטרטגית שהחל בשנת 2021 לצורך קבלת החלטות הניתנות ליישום לקידום ביתר שאת של פרויקטים שונים בתחום הפיתוח האזורי ויפעל ליישומן.
בין היתר גילה המבקר כי בחלטת הממשלה מיוני 2009 על הקמת המשרד לשתפ"א הוגדר תפקידו של המשרד אך לא הוגדרו סמכויותיו, שלא כמו במשרד לפיתוח הנגב והגליל שלגביו הוגדרו סמכויות בהחלטת הממשלה שעסקה בהקמתו, ושלא כמו בהחלטת הממשלה שעסקה ברשות לפיתוח חברתי כלכלי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי. עוד עלה כי אין הגדרה ברורה של אחריות המשרד לשתפ"א, וכי כדי לקדם ולהוציא לפועל את הפרויקטים המרכזיים שעליהם הוא אמון, הוא תלוי ברצונם הטוב של המשרדים והגופים הממשלתיים האחרים. כתוצאה מכך מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים רבות וטרם הבשילו. כך לדוגמה התעכבה השלמתו של פרויקט "שער הירדן", אף שחלפו כ-26 שנים מיום חתימת ההסכם להקמתו וכ-12 שנים ממועד החלטת הממשלה הראשונה אשר עסקה בפרויקט זה.
פרויקט שער הירדן הוא פרויקט להקמת פארק תעשייתי משותף לישראל ולממלכת ירדן. בצידו הירדני של הפרויקט היו אמורים לקום מפעלים ישראליים וירדניים, וצידו הישראלי אמור לשמש עורף לוגיסטי ובסיס להעברת הסחורות לנמלי ישראל. אף על פי שהושקע בפרויקט עד כה סכום של למעלה מ-60 מיליון שקל, ואף שחלפו כ-26 שנים מיום חתימת ההסכם להקמתו וכ-12 שנים ממועד החלטת הממשלה הראשונה אשר עסקה בפרויקט זה באופן מעשי, נכון למועד סיום הביקורת נעצרה הקמתו של פרויקט שער הירדן, ולמעשה, מאז הקמתו של הגשר בשנת 2019 לא בוצעה שום פעולה לבנייה או להקמה של תשתיות נוספות לקידום הפרויקט בצידו הישראלי. המשך העיכוב של פרויקט שער הירדן עלול לגרום לאובדן התועלות הכלכליות אשר היו טמונות בו לכתחילה ולאובדן השקעה של למעלה מ-60 מיליון שקל, ויש בו כדי לפגוע ביחסי האמון שבין ירדן לישראל.
המבקר גילה בשנים שנבדקו מצבת כוח האדם של המשרד עמדה בממוצע על 84% מהתקן (29 משרות מאוישות מתוך תקן של 34.5 משרות בממוצע). יתרה מכך, בביקורת נמצא כי כ-20 תקנים (מתוך 34.5 תקנים בממוצע) יועדו לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל, ואילו איוש התפקידים המקצועיים במשרד היה חסר. עקב כך נוצרה תלות רבה של המשרד בבעל תפקיד אחד: מנהל אגף הכלכלה, אשר מכהן בתפקידו מיולי 2017, שכן הוא, בין העובדים בדרג המקצועי, היחידים שנשארו במשרד לאורך זמן.
מלשכת השר אמסלם נמסר כי "דוח הביקורת בחן את השנים שבין 2019-2022, שאופיינו בהיעדר יציבות גיאופוליטית וכן בהתפרצותה של הקורונה. יובהר כי תקופה זו שנבחנה מתייחסת לשנים קודם לכניסתו של השר אמסלם לתפקידו ב-2023. עם כניסתו לתפקיד, הוביל השר יחד עם צוות המשרד בראשות המנכ"ל, תהליך מקיף של עדכון תכניות עבודה, בהתאם לדו"ח אסטרטגי שהוזמן על ידי המשרד בשנת 2021 מחברת דלויט. קודמיו בחרו להתעלם ממסקנות הדו"ח שהוגש.
"השר אמסלם פועל ליישום מסקנות הדו"ח באופן ייסודי ונחוש. מאז כניסתו לתפקיד חל שיפור משמעותי בתפקוד המשרד וביכולתו לקדם את יעדיו, כך גם בהיבט ניצול התקציב בשנת 2023 – שלא נבחנה כחלק מהליך הביקורת – בה נרשמו נתוני שיא. המשרד גילה בשנה זו גמישות יוצאת דופן המאפשרת ביצוע פעילויות על אף האתגרים שהוזכרו וכן מלחמת "חרבות ברזל".
