פרסום ראשוןעתירה נגד החלטת המשטרה לבטל את רשיון הנשק של חברים ב"אחים לנשק"
פרסום ראשון
עתירה נגד החלטת המשטרה לבטל את רשיון הנשק של חברים ב"אחים לנשק"
העותרים נעצרו לפני חצי שנה בדרך לירושלים כשהתכוונו להקים מיצג של מכוניות שרופות, המסמל את אירועי 7 באוקטובר, ורשיון הנשק שלהם בוטל. המשטרה: מדובר בהליך שגרתי
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה היום עתירה כנגד החלטה של האגף לרישוי כלי ירייה במחוז תל אביב, בעקבות בקשת המשטרה, לבטל את רשיונותיהם לכלי ירייה של 4 עותרים, שחלקם נמנים עם ארגון אחים לנשק, וכן לדחות את בקשתם של 2 עותרים נוספים המתנדבים באחים לנשק להחזיק נשק אישי.
ששת העותרים מציינים כי הם ללא עבר פלילי ונמצאים תמיד בחזית ההגנה על המדינה. העתירה הוגשה נגד המשרד לביטחון לאומי/האגף לרישוי כלי ירייה/ מחוז תל אביב ומשטרת ישראל.
עם העותרים שהוחלט לבטל להם את הרישיון לנשק אישי נמנים רון שרף(52) סא"ל בסיירת מטכ"ל במילואים ומאז 7 באוקטובר עשה כ-40 ימי מילואים. שרף הוא מתנדב וממייסדי אחים לנשק ועובד בהייטק; אילן גנדלמן , צולל לוחם בשייטת 13 , מילואימניק משנת 1996 ועד היום ועושה על פי העתירה כ-40 ימי מילואים בשנה וגם במלחמת חרבות ברזל; דרור רענן, רס"ן במילואים בסיירת מטכ"ל, מתנדב באחים לנשק והיה מנהל מבצעים בחמ"ל האזרחי בבית קמה; ושחר דנציגר , חקלאי שמאז ה-7 לאוקטובר 2023 פעיל בכיתת הכוננות בישוב שלו. על העותרים שהוחלט לדחות בקשתם להחזקת נשק אישי נמנים מנחם ברן, מהנדס אלקטרוניקה באינטל, לוחם ומפקד ביחידת מורן אשר על פי העתירה התנדב לכיתת הכוננות בישוב שלו וב-7 באוקטובר התנדב בחמ"ל האזרחי של האחים לנשק בבית קמה ואורן שדה, טייס מבצעי עד לשנת 2018, מתנדב באחים לנשק ועובד הייטק.
העותרים טוענים, באמצעות עוה"ד גבי לסקי ויוני נוסבאום מטעם מערך העצורים, כי הם נעצרו ב-20 במאי 2024 בעלייה לירושלים כשעמדו להקים מייצג המרוחק לטענתם משפת הכביש, של מכוניות שרופות, המסמלים את המכוניות השרופות בכביש 232 בעוטף עזה מ-7 באוקטובר 2023. "בשל המיקום המרוחק מהכביש, המיצג כלל לא חסם או היה אמור לחסום את הכביש. למען הסר ספק, המכוניות שהובאו כחלק מהמיצג היו מכוניות שרופות, כך שלא היה כל תכנון/כוונה לשריפת המכוניות על ידי העותרים. על אף העדר עילה, העותרים נעצרו ונחקרו".
עוד נטען כי עם סיום חקירתם ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם של העותרים ב-8 ימים אולם השופטת שרון לארי בבלי מבית משפט השלום בירושלים דחתה את בקשת המשטרה והורתה על שחרורם בתנאים קלים: התייצבות לחקירה, ערבות עצמית ואיסור השתתפות בהפגנות לא חוקיות במשך 30 יום. השופטת קבעה בין השאר כי "בפועל לא חסמו המשיבים את הכביש, ועל כן לא ניתן לנבא מה היה קורה בחלוף הזמן".
המשטרה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים והשופטת שירלי רנר דחתה את ערר המשטרה וקבעה כי "עיון בחומר הראיות שהוצג לי ובפרט שלושת סרטונים של האירוע שהוצגו על ידי העוררת (המשטרה) אינם מחזקים את החשד כנגד המשיבים". כלומר, כך נטען בעתירה, "לא נמצאו בדל ראייה שקושרת את העותרים לחשדות בתיק. אולם התיק עדיין לא נסגר. כאשר למשטרה אין שום עניין לסגור תיקים שקשורים בהפגנות".
רון שרף טוען בעתירה כי המשיך לעשות מילואים ביחידה מובחרת גם לאחר שרישיון לנשקו האישי בוטל. "כלומר, ביד אחת המדינה לוקחת ממני את רשיון הנשק שלי וביד השנייה נותנת לי נשק צה"לי ושולחת אותי להגן על המדינה ואזרחיה. כנראה מותר לעשות מילואים בעזה אבל אסור להחזיק רישיון לאקדח".
גם העותר אילן גנדלמן טוען בעתירה כי הוא ממשיך לעשות מילואים ביחידה מובחרת גם לאחר שהרשיון לנשקו האישי נלקח.
לסיום טוענים העותרים כי הם "לוחמים וקצינים ביחידות מובחרות אשר חלקם גויסו בצו 8 למלחמת חרבות ברזל להגן על המדינה ואזרחיה וחלקם חברי כיתת הכוננות ביישובם. במסגרת המילואים במלחמה ובמסגרת כיתות הכוננות, קיבלו העותרים נשק מטעם המדינה, כך שרשויות המדינה רואות בעותרים כמי שמתאים להחזיק כלי ירייה".
ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בהליך שגרתי המתרחש כאשר אדם המחזיק בנשק ברשיון, נחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית ונפתח נגדו תיק פלילי. לאזרח עומדת הזכות החוקית להגשת עתירה נגד החלטה זו, וככל שהוגשה כזו אנו נשיב לה כמקובל בבית המשפט".
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר: "מאז 7 באוקטובר הונפקו למעלה מ-170 אלף רשיונות נשק לאזרחים ללא הבדלי דת גזע ומין, או שיוך פוליטי. עם זאת הבדיקות הנדרשות נותרו כפי שהיו, אישור משטרה והצהרת בריאות".
עו"ד יוני נוסבאום: "התיק עדיין פתוח ולא הוגש בו כתב אישום כנגד איש מהם למרות הטענות החמורות והמוכחשות שנטענו כלפיהם בתחילה. כל החשדות יוחסו לכל החשודים למרות שלא ביצעו אותם ואף לא נחקרו עליהם. המשרד לביטחון פנים כפוף להחלטת המשטרה והוא חותמת גומי של המשטרה".
