מלחמה באסיה עשויה לפרוץ ולא רק בטייוואן - על ישראל להיערך לכך
מלחמה באסיה עשויה לפרוץ ולא רק בטייוואן - על ישראל להיערך לכך
בחודשים האחרונים שוררת מתיחות בים סין הדרומי בין סין לשכנותיה, וחוק חדש של בייג'ינג עשוי להעלות את גובה הלהבות. בעוד שישראל שקועה עדיין במלחמה בעזה וזוכה להמשך גיבוי אמריקאי במזרח התיכון, הזירה האסייתית מאיימת להסיט את הקשב את ארה"ב למזרח הרחוק
בתקופה האחרונה האגרסיביות של סין גוברת בים סין הדרומי. מדובר באחד מנתיבי התעבורה הימית החשובים והעמוסים בעולם, ודרכו עובר כשליש מהסחר הימי העולמי. סין תובעת לריבונות מלאה על כמעט 90% משטחו של ים סין הדרומי, ולא מהססת לפעול ימית במרחבים שנמצאים במחלוקת טריטוריאלית עם שכנותיה. מול הפיליפינים סין תוקפנית במיוחד, ובחודשים האחרונים מפעילה תותחי מים כבדים נגד סירות שיט צבאיות של מנילה שהביאו בין היתר כבר לפציעתם של שלושה חיילים פיליפינים.
עתה, סין פרסמה תקנות חדשות המאפשרות למשמר החופים לעצור כלי שיט ואזרחים זרים החשודים בהסגת גבול באזורים השנויים במחלוקת בים סין הדרומי והמזרחי למשך 30 יום, או עד 60 יום "במקרים מורכבים" ללא משפט. המהלך מרחיב את חוק משמר החופים של סין משנת 2021, המאפשר לכוח הימי להשתמש בנשק נגד כלי שיט זרים הפועלים ב"מים שבתחום השיפוט של סין". החוק הסיני החדש צפוי לחזק את יכולותיה של סין בהגנה על שטחה הימי בים סין הדרומי והמזרחי, ועלול להגביר את גובה הלהבות באזורי המחלוקת מול השכנות של סין והכוחות האמריקניים שמוצבים באזור. החוק החדש מהווה ביטוי נוסף לאגרסיביות הגוברת של סין בים סין הדרומי והמזרחי, והוא עדות נוספת להתנערות הסינית מחוקים ונורמות בין-לאומיות.
סין אמנם חתומה על אמנת חוק הים (UNCLOS) המסדירה את המסגרת המשפטית של המרחב הימי בדין הבינ"ל, אך מסרבת להכיר בזכותן של מדינות אחרות על המים הטריטוריאליים. בתוך כך, סין מתנגדת להחלטת בית הדין הבין-לאומי לבוררות בהאג משנת 2016 במסגרת תביעה שהגישה הפיליפינים, שקבעה כי לסין אין זכויות היסטוריות על מרבית משטחו של הים, וכי תביעותיה לאזור כלכלי מיוחד בים סין הדרומי לא עולות בקנה אחד עם אמנת האו"ם. התביעה בהאג פגעה קשות ביחסי סין והפיליפינים, ולא נראה כי בייג'ינג מוכנה לוותר על שליטה ונוכחות בשטח הימי ובבסיסים הצבאיים שהקימה בשטחי המחלוקת בים סין הדרומי.
כך, בעוד שתשומת הלב העולמית מופנית לאוקראינה, עזה וממוקדת באפשרות למלחמה מכיוון טייוואן, נשקפת סכנה גם מהסלמה בים סין הדרומי, ובדגש על סין והפיליפינים. הסלמה ביניהן עלולה להביא למערכה רחבה יותר באסיה ולהסטת משאבים גם מארה"ב. לוושינגטון בריתות הגנה עם מספר מדינות אסייתיות, כשאחת מהן היא הפיליפינים. במקרה של מתקפה מזוינת על הפיליפינים, השתיים עשויות להפעיל את ברית ההגנה ובכך להביא להסטת קשב אמריקאית משמעותית לטובת מנילה. נשיא הפיליפינים מרקוס ג'וניור אף הזהיר באפריל 2024 כי המדינות יפעילו את הברית במידה וחייל פיליפיני ייהרג ע"י כוח זר. מעבר לכך הפיליפינים העניקה לארה"ב בשנים האחרונות גישה רחבה יותר לבסיסיה הצבאיים. המדינה מקווה לקבל תמיכה מהממשל האמריקאי בהדיפת כוחותיה של בייג'ינג במרחב הימי ובהגנה על חופש השיט באם תיתקף.
כיום המאבק על השליטה בים סין הדרומי הוא הסוגייה הדיפלומטית הנפיצה ביותר במזרח אסיה, המהווה מרחב החיכוך המרכזי בין המעצמה האמריקאית למעצמה הסינית. על כן כל אירוע מקומי הופך מיד לאירוע בין מעצמתי ולמגדיל הסיכון של הסלמה בין המעצמות.
המתחים האחרונים בים סין הדרומי והמזרחי מחייבים היערכות ישראלית מקדימה לתרחישים של משבר אזורי וגלובלי. מחד, אירוע כזה יוריד את המלחמה בעזה מראש סדר היום הבינ"ל. מאידך, הוא צפוי להסיט הקשב האמריקאי ממזרח התיכון למזרח הרחוק ולאפשר לאיראן לחזק את מעמדה והשפעתה האזורית ואף ליטול יותר סיכונים – בתוכנית הגרעין או בעימות מול ישראל.
יובל לס היא חוקרת התחרות הבין-מעצמתית בארגון MIND Israel
