דו"ח המבקר"התגברות אירועי אקלים עלולה להוות סיכון לביטחון הלאומי של ישראל"
דו"ח המבקר
"התגברות אירועי אקלים עלולה להוות סיכון לביטחון הלאומי של ישראל"
המבקר מציין כי חובה להיערך לפגיעה ברציפות התפקודית של גופי המשק ולאספקת השירותים לתושבים, "כמו מערכת בריאות הציבור, סקטור החקלאות, יכולות אספקת מים ומזון, מקורות אנרגיה ותפקוד מערכות טכנולוגיות"
דו"ח מבקר המדינה המיוחד בנושא היערכות הממשלה למשבר האקלים עוסק בין השאר גם בסוגיית ה"אקלים כאיום ביטחוני וגיאו-אסטרטגי" ובמשבר האקלים כ"איום אסטרטגי לאומי".
המבקר מתניהו אנגלמן כותב בדו"ח כי "התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, הם בעלי פוטנציאל לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וכוללים סיכונים מרובים לתשתיות הלאומיות והעירוניות, ליכולות הרציפות התפקודית של גופי המשק ולאספקת השרותים לתושבים. כמו כן הם טומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל ובכלל זה היבטים ביטחוניים, אזוריים וגיאו-אסטרטגיים וגם היבטים אזרחיים ובהם: מערכת בריאות הציבור, סקטור החקלאות, יכולות אספקת מים ומזון, מקורות אנרגיה, תפקוד מערכות טכנולוגיות והמגוון הביולוגי".
בין השאר, המבקר מצביע על כך שהיעדרו של נושא ההיערכות לסיכוני אקלים מ"מפת האיומים הלאומית" מביא לקושי בהיערכות לסיכונים הנובעים משינויי האקלים – בתיעדוף המשרדי, בתקציבים, בבניין הכוח ובתודעה המשרדית.
"מציאות זו מביאה לכך שאין הגדרת כשירות בנושא זה בגופים הציבוריים, ולא מבוצעים תרגילים או נכתבים נהלים ייעודיים בתחום זה כפי שנעשה בתחומים אחרים, כגון בנושא ההכנה לרעידות אדמה", כותב המבקר ומדגיש כי "אין 'מצפן' המחייב את משרדי הממשלה לעשות כן, למעט בתחומים ספציפיים ובכמה גופי סמך בתחום החשמל והתחבורה, הנוגעים לשריפות ושטפונות".
רח"ל מקדמת "מפת האיום הלאומית"
המבקר מזכיר כי בשנת 2007 הוקמה רח"ל (רשות החירום הלאומית) כ"גוף מטה מתאם ליד שר הביטחון ותסייע בידו לממש את אחריות העל לטיפול בעורף בכל מצבי החירום". המבקר מציין כי בשנים 2019-2020 התקיים שיח בין מינהלת ההיערכות לשינויי אקלים (שהוקמה ב-2018) לבין רח"ל ובמהלכו שב ועלה הצורך לכלול את סיכוני האקלים בתמונת האיום הלאומית ובתרחיש הייחוס המצרפי בישראל (שממנו נגזרות תוכניות העבודה של משרדי הממשלה).
בינואר 2021 מסרה רח"ל למשרד המבקר כי היא מקדמת את הכנת "מפת האיום הלאומית", וכי לראשונה – מספר האיומים הקשורים לנושאים אזרחיים ולנושאי אקלים רבים יותר ממספר האיומים הקשורים לנושאים ביטחוניים. כמו כן, לראשונה הוכנסו לתרחיש הייחוס הלאומי שני איומים ברמה הארצית – שריפות ושיטפונות והצפות. עוד מסרה רח"ל כי היא פועלת ל"הטמעת מפת האיום הלאומית בגופים, לרבות איומים אקלימיים, וטיוטה בנושא הוצגה בפני גופים רבים ובהם המועצה לביטחון לאומי (מל"ל). כעבור שלושה חודשים המינהלת המליצה שוב בדו"ח היערכות שהוגש לממשלה על "הכרה במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי", לכלול אותו כיעד וכחלק ממפת האיום הלאומית וכי יש לקדם מיידית פרויקט "פיתוח תפיסה לאומית להתמודדות עם מצבי חירום אקלימיים והפחתת סיכונים מאירועי קיצון".
עם זאת, המבקר מצא כי נכון ליולי 2021 רח"ל עדיין לא כללה את נושא שינויי האקלים במפת האיומים הלאומית – "ולפיכך נושא שינוי האקלים אינו כלול בתרחיש הייחוס הלאומי המצרפי". המבקר ממליץ כי רח"ל תבחן את המלצות המינהלת בנושא ואת האפשרות להכליל את שינויי האקלים בתרחישי הייחוס של האיומים הלאומיים בישראל. הכרה זו תסייע לגופים הציבוריים בישראל", כותב המבקר, "להיערך באופן אפקטיבי לסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים בדומה לסיכונים לאומיים אחרים כגון רעידות אדמה וצונאמי, שגופי החירום במדינת ישראל הונחו להיערך אליהם".
במשרד להגנת הסביבה עומדים על כך, בתשובתם למבקר, ש"יש לקבוע ללא דיחוי כי משבר האקלים מהווה איום אסטרטגי לאומי". רח"ל מצידה מסרה בתגובה למשרד המבקר כ היא שילבה ב"מפת האיום על המרחב האזרחי" את שינויי האקלים בנוגע לשריפות ושטפונות, וכן שולבו איומים נוספים. עוד ציינה שבחודשים האחרונים היא מקדמת כתיבת תרחיש יחוס עדכנית לתוכנית הרב-שנתית לשנים 2021-2025 שיועבר לאישור הדרג המדיני, וכי במהלך שנים אלה היא תעסוק גם בכתיבת תרחיש הייחוס המשקי לחירום לאירועים הנובעים משינוי אקלים שבתחום אחריותה. היא מסרה עוד ש"האיומים הנובעים משינויי אקלים, בהתאם לאיום ולתרחיש שיאושרו, יוכנסו לעבודה משותפת בין רח"ל, פיקוד העורף ומשרדי הממשלה בבניית תוכנית העבודה הרב-שנתית".
נקודה נוספת שבחן המבקר נוגעת להיערכות מערכת הביטחון לסיכונים שנובעים משינויי האקלים. בשנת 2020 החלו משרד הביטחון וצה"ל לבחון כיצד משפיעים עליהם שינויי האקלים לנוכח התעצמות הסיכונים. האתגרים המרכזיים שסימנה מערכת הביטחון הם חשש מפעילות בסביבה שבה ישררו ערכי טמפרטורה ותנאים סביבתיים קיצוניים, גידול ניכר במשימות ובתשומות לצורך הגנה על העורף האזרחי במקרי קיצון, ודרישה להתאמת התשתיות והמתקנים לתנאים המשתנים.
"שינוי האקלים הוא מכפיל איומים"
היבט ביטחוני נוסף הוא הגיאו-אסטרטגי, שהוגדר על ידי אגף התכנון במשרד הבטחון כ"בעל השפעה מכרעת על הביטחון הלאומי", ורואה בשינוי האקלים "מכפיל איומים" (כלומר מאיץ ומעצים איומים קיימים) ומשפיע על סוגיות אזוריות ובין-לאומיות. המבקר מציין בין השאר כי אגף תכנון בצה"ל ואמ"ן קבעו כי "לשינוי האקלים השפעה מכרעת על כל תחומי החיים, ביניהם מים, בריאות, חקלאות וביטחון לאומי". בעקבות זאת עמדת מערכת הביטחון וצה"ל היא שהנושא דורש התייחסות מקיפה ומערכתית.
לדברי המבקר, מתשובת צה"ל ומשרד הביטחון אליו עולה כי שני הגופים נמצאים עדיין בשלבים הראשונים של קידום עבודת מטה משותפת להיערכות לשינוי האקלים, ושלא הוקצה לנושא תקציב ייעודי. לדברי המבקר, נכון ליולי 2021 הנושא "נמצא בבחינה ובלמידה ראשונית במשרד הביטחון ובצה"ל, וטרם הוקמו צוותי עבודה שיגבשו תוכנית עבודה קונקרטית ושייתנו מענה לסיכונים הנוגעים למערכת הביטחון בשנים הקרובות במסגרת התוכנית הרב-שנתית של צה"ל שאושרה עד 2024 (תר"ש תנופה) ובטווח הבינוני-רחוק".
אנגלמן מבקר את המצב הזה וקובע בדו"ח כי "לנוכח ההשפעות של שינויי האקלים על הביטחון הלאומי בכלל ועל כשירות מערכת הביטחון בפרט, מומלץ כי משרד הביטחון וצה"ל יפעלו להטמעת ההיערכות לשינויי אקלים במסגרת התוכנית הרב-שנתית הנוכחית ויפעלו עם המינהלת על בסיס הידע שנצבר, ישלימו את התפיסה האסטרטגית שלה בנושא, יגבשו וינקטו צעדים אופרטיביים. זאת לצד תהליך הלמידה המתמשך, במבט צופה פני עתיד ברובד האזורי, הגאו-אסטרטגי וברובד הכשירות של מערכת הביטחון".
משרד הביטחון ציין בתשובתו למבקר בעניין זה כי בשל מורכבות הנושא, הוא הועבר לטיפול אגף התכנון במשרד הביטחון שאחראי על תוכניות עבודה ותקציבים של כלל אגפי משרד הביטחון. צה"ל מסר בתשובתו כי הוא החל לקדם היערכות ייעודית למול שינויי האקלים ומתכנן לפעול גם לגיבוש תוכנית עבודה ייעודית שתיבחן ברמה השנתית והרב-שנתית ושכבר הוקם צוות שמקיים עבודת מטה בנושא, שצפויה להסתיים במהלך שנת 2022.
