ניתוחסמוטריץ' מחבל באופן בלתי הפיך בכלכלת ישראל
ניתוח
סמוטריץ' מחבל באופן בלתי הפיך בכלכלת ישראל
המסמכים הרשמיים של אנשי המקצוע באוצר חושפים את האסון הכלכלי המתקרב. פגיעה בדירוג האשראי, אובדן תוצר של עד 100 מיליארד שקל בחמש שנים, ומכה קשה לצמיחה. הסכנה לכלכלה ברורה ומיידית
לפני 12 ימים נחשף ב"כלכליסט" כי מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, מינוי פוליטי ואישי של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מונע במכוון זה תקופה ארוכה דיון מעמיק ומקצועי על ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית המתגבשת על ידי הממשלה. הפרסום הוכחש בתוקף, תוך התקפות קשות נגד "כלכליסט" .
עד הרגע האחרון, לפני פרסום האזהרות הרשמיות של בכירי האוצר, עוד ניסה מנכ"ל המשרד למנוע דיון של בכירי האוצר בנושא תוך שימוש בתירוצים לא מספקים.
1. למרות הניסיונות למנוע דיון מקצועי בהשלכות ההפיכה, פקידי האוצר התנהלו באחריות: הם הבינו שכדאי לחתור לדיון מקצועי ורשמי ולמנוע הדלפות, שכן זה היה הופך את המסמכים הקריטיים והחיוניים, שפורסמו לבסוף, לכאלה המשקפים "פעולות מחתרתיות" עם גוון פוליטי שהיה פוגעות באמינות ובמקצועיות שלהם, ועל הדרך מפרקות את האוצר מבפנים. האיפוק גבה מחיר אישי בצורה של ביקורת קשה מבחוץ, כמו זו שספג הממונה על התקציבים יוגב גרדוס מקודמיו בתפקיד, וגם מאחרים.
מנקודת מבטו, סמוטריץ' הבין שכדאי לנסות בכל דרך אפשרית למנוע פרסום של אמירה מסודרת, ממוסדת, מקצועית, מעמיקה ורשמית של הפקידות הבכירה במשרד האמון על גיבוש המדיניות המאקרו־כלכלית של המדינה.
סמוטריץ' הבין שברגע שהדברים יראו אור, הוא יהיה במלכוד בלתי אפשרי. כי כשכל הפקידות הבכירה של המשרד תציג את הנזק הכלכלי ההרסני של המהלכים שמובילים חבריו לממשלה, יהיה לו מאוד קשה להמשיך לתפקד.
בשורה התחתונה: הסימולציות, ההסברים, ההערכות והאומדנים שהציגו שניים מבכירי המשרד - הממונה על התקציבים יוגב גרדוס והכלכלנית הראשית שירה גרינברג - הפתיעו גם את הפסימיים ביותר. התמונה שהעלו שלשום בערב בפני סמוטריץ' עצמו, שבה הוצגו תרחישים שונים, אמורים לגרום זעזוע הן לאנשי המקצוע והן לכל מי שאחראי להתנהלות המדינה.
2. אלה בתמצית התחזיות של אנשי האוצר: ההפיכה תפגע בדירוג האשראי של ממשלת ישראל. פגיעה זו לבדה תגרום לאובדן של בין 50 ל־100 מיליארד שקל בשנה בתוך חמש שנים, כאשר הכנסות המדינה ממסים עלולות לצנוח בעד 30 מיליארד שקל; עלויות המימון הן של המגזר העסקי והן של הממשלה - יזנקו; לפי אותו תרחיש, אילו האירועים היו מתרחשים ב־2021, ההפיכה הייתה מוחקת כ־60% מהצמיחה ועד רבע מהמועסקים בהייטק; הנזקים בהייטק עלולים לגרוע בין 20% ועד 56% מהצמיחה של המשק - בין 26 ל־73 מיליארד שקל במונחי 2021; לפי בכירי האוצר, לא צפויה השפעה ממשית על הנזקים הצפויים של השינויים המשפטיים אם אלה יעברו בהדרגה, כפי שמסתמן בימים האחרונים, ולא כמכלול. הנזקים כבר החלו.
אלה ההערכות של הכלכלנית הראשית: ההפיכה עלולה למחוק על פני חמש שנים כמחצית מהגידול בצמיחה לנפש (0.8% במקום 1.6%), ועל פי אומדן חמש־שנתי מדובר על 270 מיליארד שקל; היות שגרינברג בודקת את כל המכלול של הפגיעה, בשנה העשירית האובדן בתוצר עלול להגיע ל־300 מיליארד שקל לעומת 100 מיליארד שקל בחישוב של גרדוס בגין פגיעה בדירוג; הכנסות המדינה ממסים עלולות לרדת על פני אותה תקופה בכ־70 מיליארד שקל; היות שהנזקים הולכים וגדלים בין השנה החמישית לשנה העשירית (חומש שני אחרי ההפיכה), אובדן הכנסות המדינה יזנק לכ־200 מיליארד שקל; בין השנה העשירית ל־15, אובדן הכנסות ממסים יגיע לכ־385 מיליארד שקל במצטבר, במקום 70 מיליארד שקל, כאמור בחומש הראשון. הנזק העצום שעולה מהאומדנים מחושב בחסר שכן הנחות היסוד מקילות ומניחות פגיעה זעירה יותר של ההייטק בתוצר; הפגיעה בהכנסות המדינה עלולה להתחיל לבוא לידי ביטוי כבר בשנות התקציב הסמוך למועד יישום השינויים המשפטיים.
3. מנהל רשות המסים ערן יעקב לא הציג סימולציה ולא תחזית. הוא מזהיר מפני מציאות שמדאיגה אותו ואשר יש לה כבר סימנים ברורים בשטח שנקראת "היפוך שרוול" והיא קריטית בסקטור ההייטק. חברות ישראליות שבבעלותן חברות־בנות בחו”ל, לרבות בארה"ב, ישנו את הסטטוס המבני שלהן, כך שהחברות־הבנות יהפכו לחברות־האם (בחו"ל) וחברות־האם יהפכו לחברת־הבנות (בישראל).
התוצאה: ההכנסות ממסים יישארו במדינה שבה רשומה החברה־האם מעבר לים והדבר עלול לגרום לפגיעה קשה בזרם הכנסות המדינה ממסים. גם אסי מסינג, היועץ המשפטי של האוצר ואחד הבכירים ששדחפו בעוצמה לקיום הדיון, התריע בפני פגיעה קשה בכלכלה על רקע פגיעה בלתי הפיכה בזכויות הקניין.
4. התגובה של סמוטריץ' לדברים החמורים שהוצגו בפניו מראה את רמת הניתוק שלו, שמשולבת באמירות שמעוותות ומסתירות את האמת. הדיון שהתקיים השבוע התחיל באיחור, ספק בגלל שסמוטריץ' היה צריך לכבות את השריפה החדשה שיצר מול הירדנים בנאומו בצרפת, ספק בגלל שרצה לדחות אותו לשעות כמה שיותר מאוחרות כדי למנוע כותרות במהדורות. בחצות, אחרי שהדיון תם, שיגר סמוטריץ' את ההודעה הבאה: "בדיון הוצגו נתוני המאקרו של ישראל והוצגו הסיכונים וההזדמנויות האפשריות של הרפורמה והמחאה נגדה. הכלכלה הישראלית חזקה, והנתונים הנוכחיים כפי שהוצגו בדיון ממשיכים להצביע על איתנותה ועל פוטנציאל הצמיחה הגדול של המשק הישראלי. תפקידנו גם לשווק לשווקים ולגורמים שאיתם אנו עומדים בקשר בעולמות הכלכליים הבינלאומיים את איתנות הכלכלה הישראלית מול המשבר ואת איתנות הדמוקרטיה הישראלית".
בכירי האוצר קראו והזדעזעו. אחד מהם אמר ל"כלכליסט": "הודעת שר האוצר לא משקפת את מה שהיה בחדר. לא ברור על אילו הזדמנויות הוא מדבר כי לא הוצגו הזדמנויות. הייתה תמימות דעים בתוך החדר כי המהלכים עלולים לפגוע פגיעה קשה ביותר בכלכלת ישראל". בכיר אחר הסביר כי מדובר בהודעה מגוחכת: "הוא ירה לעצמו ברגל. ההודעה כל כך לא קשורה למציאות והיא יצרה עוד יותר תהיות לגבי מה היה בתוך החדר".
סמוטריץ' ממשיך לשקר ולזלזל באינטליגנציה של כולם: כמו שעשה מול האמריקאים כאשר הסביר כי הוא לא התכוון שישראל צריכה למחוק את חווארה, אחרי שאמר שעל ישראל לעשות את זה בדיוק. כמו שעשה כאשר דיווח כי הוא נפגש בניו יורק עם ההנהלה הבכירה הבינלאומית של סיטיבנק ולא היו שם מנהלים המשתייכים להנהלה הבכירה הבינלאומית. במקום להתייחס בחרדת קודש לאזהרות המקצועיות, סמוטריץ' מנוון, מטעה ומסתיר - ובכך מחבל קשות בכלכלת ישראל.
