זיהום האוויר בישראל קטלני - אבל משרדי הממשלה מפרים את חוק אוויר נקי
זיהום האוויר בישראל קטלני - אבל משרדי הממשלה מפרים את חוק אוויר נקי
למרות שזיהום האוויר בישראל גורם לתמותה מוקדמת של כ-2,500 בני אדם בכל שנה, אף משרד ממשלתי - כולל המשרד להגנת הסביבה - לא עמד בחובתו על פי החוק ודיווח לממשלה עד סוף מרץ על התקדמותו ביישום התוכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר
זיהום האוויר הקטלני בישראל גורם מדי שנה לתמותה מוקדמת של כ-2,500 בני אדם. זאת ועוד, בדיקת רמת הרעלנים באוויר מעלה שהחשיפה למזהמים בארץ גבוהה ביחס למדינות המפותחות, ודומה לזו של מדינות שהכלכלה בהן מבוססת על תעשיות פחם, נחושת ואלומיניום.
למרות זאת, במשרדי הממשלה גוררים רגליים בטיפול במאבק בזיהום האוויר, ומפרים את חוק אוויר נקי. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי אף משרד ממשלתי - כולל המשרד להגנת הסביבה - לא דיווח לממשלה כחוק עד סוף מרץ על התקדמותו ביישום התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר.
לפי חוק אוויר נקי שנכנס לתוקף ב-2011, ונחשב לחוק הסביבתי החשוב ביותר שנחקק בישראל, אחת לחמש שנים לפחות נדרשת הממשלה לקבוע תוכנית לאומית למניעה וצמצום של זיהום האוויר ולניטורו. מדובר בנושא הנוגע למשרדי ממשלה רבים - זיהום האוויר חוצה מגזרים, מהפקת חשמל המבוססת על פחם וגז, לתחבורה המבוססת על דלקים מזהמים, פעילות כלכלית עתירת פליטות, פעילות חקלאית ועוד.
הרגולטור בקושי אוכף, הקנסות מגוחכים - והישראלים ממשיכים לשלם בבריאות על זיהום האוויר
אזרחי ישראל חשופים לזיהום אוויר קטלני, אך המשרד להגנת הסביבה לא ממהר לפעול. בדו"ח חמור מגלה מבקר המדינה שב-5 השנים האחרונות 70% מהמפגעים המדווחים לא עברו אכיפה מנהלית או פלילית, ותקני פקחים אינם מאוישים. בדיקת כלכליסט: המפעלים המזהמים בקושי זוכים לביקורי פתע מהמשרד, וגם כשמוטל עליהם קנס הוא בא עם הנחה מפליגה
לכתבה המלאה
לפיכך, מחויבים משרדי הממשלה במסגרת החוק לפעול בנושא ונדרשים בכל שנה להציג את התקדמותם ליישום התוכנית, לא יאוחר מ-31 במרץ.
התוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר עודכנה על ידי הממשלה במרץ 2022, בעקבות בג״ץ שהגיש ארגון ״אדם, טבע ודין״, לאחר שהממשלה גררה רגליים ולא עדכנה אותה במשך שלוש שנים.
למרות פרק הזמן הארוך שחלף, הממשלה בחרה לפרסם תוכנית שהיוותה בעיקרה קיבוץ של צעדים רבים מהחלטות ממשלה שונות לכדי מסמך אחד, אף על פי שחלקן לא קשורות באופן ישיר לזיהום אוויר, ללא מועדי ביצוע וללא תקציבים.
כך למשל, התוכנית חזרה על מדיניות הפסקת השימוש בפחם עד 2025 והעמקת השימוש באנרגיות מתחדשות – אך לעת עתה הפסקת השימוש בפחם מתמהמהת, התושבים ממשיכים לנשום זיהום אוויר מסוכן, ועד היום לממשלה אין תוכנית מאושרת ומתוקצבת למעבר לאנרגיה מתחדשת, תוך הסרת החסמים הרבים.
סעיפים רבים שעוגנו בתוכנית ללא יישום הם הפחתת פליטות ומזהמי אוויר עד שנת 2030, ובהם מזהמים המובילים לתחלואה ותמותה כמו גופרית, חנקן, חלקיקים נשימיים עדינים, בנזן ועוד.
למרות הזמן הרב שחלף מאז שהיו צריכים המשרדים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, לדווח לממשלה ולכנסת, במשרד להגנת הסביבה סירבו לענות על שאלות כלכליסט בנוגע ליישום הסעיפים השונים בהחלטת הממשלה, והסתפקו באמירה לפיה הדיווח יימסר לממשלה בתוך שבועות.
לדברי ד"ר אריה ונגר, מדען ב״אדם טבע ודין״, ארגון הסביבה שהיה שותף לכתיבת חוק אוויר נקי, ״מדובר בנושא שהוא הכרח בשל בעיות זיהום האוויר של ישראל הגורמות לתחלואה ותמותה מוקדמת. התוכנית שהוגשה אינה מספקת. יש נושאים רבים נוספים שנדרשים לטיפול. למשל, לשפר את התקן של בנזן ולהפחית ריכוזים שלו (פליטות מתחבורה, בתי זיקוק, תחנות דלק, ועוד), להחזיר את תכנית הגריטה של כלי רכב ישנים, לצמצם זיהום אוויר משריפת פסולת, להפסיק שריפה של פסולת מסוכנת בנשר, לצמצם פליטה של מתכות ולבצע ניטור ביולוגי של מתכות, ועוד. בינתיים, לציבור אין אפילו שום מידע באשר למידת יישומה והצלחתה של התוכנית מפני שהמשרד להגנת הסביבה לא עמד בחובתו להגיש דיווח בנושא".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״דיווח לשנת היישום הראשונה של התוכנית הלאומית למניעה וצמצום זיהום אוויר ופליטות גזי חממה בישראל נמצא בשלבי הכנה ויוגש לממשלה בזמן הקרוב. התוכנית היא רב שנתית, וכוללת צעדים הנפרשים על פני מספר שנים. הדיווח יתייחס לסטטוס יישום הצעדים שבתחומי האחריות של המשרד להגנת הסביבה. החריגה מלוח הזמנים היא בשל עומס ומחסור בכוח אדם״.
