שליש מכלל הפגיעות בצפון גרמו לנזק כבד
שליש מכלל הפגיעות בצפון גרמו לנזק כבד
חיזבאללה מנצל את הדשדוש בעזה והכאוס בקבלת ההחלטות ומגביר את קצב האש. מבין 930 הפגיעות עד כה בצפון, מנרה הוא היישוב המותקף ביותר עם 130 מקרי נזק. גורם ביטחוני: "צריך יהיה לסלול מחדש שורת יישובים ועבודות השיקום יימשכו לפחות שנה"
גם אחרי למעלה משמונה חודשים בתוך המלחמה, סוף השבוע האחרון היה כאוטי ועגום במיוחד ברצועת הביטחון שישראל הקימה לעצמה בשטחה הריבוני מול לבנון תוך פינויים הבהול של כ־60 אלף אזרחיה והפיכתם לפליטים בארצם.
האזעקות התכופות לאורך כל הגזרה על ירי רקטות וחדירת כלי טיס עוינים ביטאו עליית מדרגה נוספת בלחימה של חיזבאללה בישראל, שמדשדשת בעזה תוך שחיקת הישגיו המבצעיים של צה"ל מתחילת המלחמה, עד "הניצחון המוחלט" ובמחיר הפקרת הצפון ותושביו.
"עכשיו המטעים שלנו בוערים", סיפרה בסוף השבוע בקול שבור המנהלת העסקית של קיבוץ מנרה אורלי יצחק. "על המטעים האלה אנחנו חיים, זה ענף הפעילות המרכזי שלנו. בשלוש השנים האחרונות השקענו שם מיליונים, לקחנו הלוואות, עשינו הסכם עם תפוחי בראשית. כ־600 דונם מטע של תפוחים מכל מיני סוגים, אפרסקים וקיווי. המטעים נמצאים על הגבול עם לבנון ואין גישה אליהם. גם צוותי כבאות לא יכולים להגיע, בגלל הירי מלבנון".
האש, שדעכה לבסוף מעצמה, כילתה כ־20 דונם במטע תפוחים צעיר. "יצאנו בזול" סיכמה יצחק עוד אירוע שמתווסף לרשימה מתארכת של מקרי הנזק שהמלחמה בצפון הסבה עד כה לנכסי הקיבוץ.
"כשטנק יורה ההדף מעיף את כל הסביבה"
לפי נתונים עדכניים של מינהלת אופק צפוני של משרד הביטחון שנחשפו ביום חמישי באתר "כלכליסט" מנרה שבגליל העליון הוא הישוב המותקף ביותר מאז שהחלה הלחימה עם חיזבאללה ב־8 באוקטובר. עד כה נספרו בו 130 מקרי נזק מתוך כ־930 מקרי נזק שנרשמו בעשרות יישובים שמרוחקים עד 9 קילומטר מהגבול עם לבנון. במחצית ממקרי הפגיעה במנרה היקף הנזק כלל לא ברור, כי הגישה לאתרים רבים ברחבי הקיבוץ הקטן לא מתאפשרת בהיותם חשופים לכפרים הלבנונים הסמוכים שמהם חוליות של חיזבאללה ממטירות את טילי הנ"ט שלהם. איום הנ"ט מרחף באזור כל העת, גם איום הכטב"מים המתאבדים שחיזבאללה הרחיב מאוד את השימוש בהם בשבועות האחרונים באופן שגורם בצד הישראלי גם לאבדות בנפש.
רוב הנזק במנרה הוא תוצאה של ירי נ"ט. ברבע ממקרי הפגיעה של טילים אלה במבני מגורים ובמבני ציבורי בקיבוץ נגרם נזק כבד או כבד מאוד. בעוד ברבע מהמקרים נגרם נזק בינוני. תשתיות רבות של מים, ביוב, חשמל, כבישים ומדרכות נהרסו כבר לפני חודשים, בין השאר כתוצאה מהפריסה הבהולה של כוחות צה"ל בתוך היישובים שלאורך הגדר כדי לבלום פשיטה המונית של מחבלי חיזבאללה על ישראל בדומה למתקפת חמאס על עוטף עזה ב־7 באוקטובר.
"קיבלתי את חשבון המים של הקיבוץ", מספרת יצחק. "בפברואר היקף הצריכה היה 400 קוב ובאפריל הוא זינק ל־5,000 קוב, בזמן שהקיבוץ מפונה מכל תושביו. היה פיצוץ בקו מים בשכונה הדרומית והמים זרמו וזרמו, אלפי קוב מים ירדו לטמיון ואף אחד לא יכול היה לתקן. זאת חוויית החיים של אנשי מנרה בימים האלה".
יותר מרבע מכלל מקרי הנזק שמוכרים עד כה למינהלת אופק צפוני ביישובים הסמוכים לגבול עם לבנון נגרמו במסגרת פעולות צה"ל. גורמים ביטחוניים אומרים שרוב הנזק נגרם במהלך השבועות הראשונים של הלחימה, שהתאפיינו בבהילות ובאי סדר בשטח. "היום פעילות צה"ל באזור הרבה יותר מסודרת מזו שהיתה בהתחלה ועדיין, כשטנק יורה ההדף מעיף את כל מה שנמצא מסביב וכשיש צורך מבצעי דחוף וצריך לנייד טנק, אז הוא עולה על קו ביוב ואנחנו אפילו לא יכולים להתחיל להעריך את היקף הנזק המצטבר. גם לא התחלנו להגיש למדינה תביעות כי המלחמה נמשכת", אומרת יצחק.
2 צפייה בגלריה
שר הביטחון יואב גלנט עם הרמטכ"ל הרצי הלוי. "תמתינו, אנחנו נעשה"
(צילום: אריאל חרמוני משרד הביטחון)
מתחילת הלחימה הוגשו למשרד הביטחון 535 בקשות לשיפוי על נזק שנגרם לתשתיות של יישובים רבים בצפון ולבתי מגורים בשל פעילות צה"ל. עד כה הוא השלים את הטיפול ברבע מכלל הבקשות שהוגשו לו, תוך שיפוי של רשויות מקומיות ותושבים בסכום כולל של כ־2 מיליון שקל. המספר הזה עוד יזנק משמעותית. גורם ביטחוני אומר כי "את קיבוץ חניתה צריך לסלול מחדש, עבודות תשתית נרחבות יעשו גם במטולה וביישובים רבים נוספים".
מנתוני אופק צפוני עולה כי כ־70% מכלל מקרי הנזק עד כה בצפון הם במבני מגורים, עוד כ־18% במבני ציבור וחינוך וכ־12% לתשתיות ולנכסים מסוגים שונים. היקף הנזק הממוצע לבית שנפגע מטיל נ"ט מוערך בטווח שבין 100–500 אלף שקל.
מתוך כ־100 פגיעות שהיו בערב אל עראמשה שבמועצה האזורית מטה אשר יש הערכת נזק לגבי 10 אתרים בלבד שספגו פגיעה בינונית או קשה. באשר ל־88 אתרי פגיעה נוספים ביישוב אין לפי שעה הערכה על היקף הנזק בשל קשיי הגישה של שמאי מס רכוש. לפי הערכות, במטולה יש 120 אתרי פגיעה, רובם מטילי נ"ט, וגם שם היקף הנזק המלא טרם התברר. בקריית שמונה נרשמו 124 מקרי נזק, כ־50 מהם מקרים של נזק כבד ובינוני. בשלומי נרשמו 113 מקרי נזק, רובם הגדול נזק קל. תמונת הנזק המלאה תתבהר בשוך הקרבות ולפי הערכות של גורם ביטחוני שיקום הבתים ותשתיות ביישובים יסתכם במיליארדי שקלים. "תקופת השיקום תימשך במקרה הטוב כשנה", העריך.
בינתיים חיזבאללה מנצל היטב את הכאוס בתהליכי קבלת ההחלטות, את מלחמת ההישרדות האישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו שמפלגת את ישראל, את ההתחפרות שלה בחולות של עזה ואת חולשתה המדינית בעודה מסתבכת והולכת מול האמריקאים והמערב והוא מגביר את קצב האש ומרחיב את הטווחים שלה.
כטב"ם נפץ שהוא שיגר ביום חמישי לגליל התחתון, כ־50 ק"מ מהגבול, פגע בבלון התצפית הענק של חיל האוויר "טל שמיים" שייעודו הוגדר ל"גילוי איומים מתקדמים". במערכת הביטחון טענו כי בזכות מערכותיו המתקדמות שפותחו בשיתוף פעולה ישראלי ואמריקאי הוא יספק התרעות על שיגור של טילי שיוט וכטב"מים ויהווה מרכיב משמעותי בחיזוק ההגנה על גבולות המדינה.
"פרויקט יחיד מסוגו בעולם, המוביל ליכולות פורצות דרך מההיבט המבצעי והן מההיבט הטכנולוגי", אמר לפני כשנתיים וחצי ראש מפא"ת במשרד הביטחון דני גולד, כשהבלון נפרס בפעם הראשונה בשטח, באתר ייעודי שהוקם עבורו ליד צומת גולני.
גם במהלך חודשים ארוכים של לחימה ודריכות שיא, ולאחר שהושקעו בו מאות מיליוני שקלים, טל שמיים לא סיפק את הסחורה ונפגע מאיום שמפניו היה אמור להתריע. הפעלתו המבצעית היתה חלקית, במקרה הטוב, וזאת בנסיבות שיחייבו תחקיר יסודי בצה"ל, בחיל האוויר ובמשרד הביטחון.
הפגיעה בבלון התצפית המתקדם היא הישג תודעתי לחיזבאללה, שגם הצליח לצלם באיכות טובה מאוד ובצבע את מתקפת הכטב"ם המדויקת שכוונה אל הבלון. הצלחתו בתקיפת מטרת נקודה איכותית עמוק בשטח ישראל, לצד פגיעות נשנות באמצעות כטב"מים במתקנים ובבסיסים של צה"ל בצפון ובהם גם בסיס היחידה לבקרה אווירית (יב"א) בהר מירון ובסיס פיקוד צפון בצפת, ממחישה את אחד האתגרים המרכזיים שמעסיקים את מערך ההגנה האווירית הישראלי.
בלי גילוי וזיהוי מוקדמים גם מערכות ההגנה האוויריות, שנחשבות לטובות בעולם, לא מסוגלות לספק מענה. אף מערכת, גם לא מערכת היירוט בלייזר שפיתוחה ברפאל הואץ בחודשים האחרונים ויושלם בשנה הקרובה, לא יכולה ליירט איום שלא התגלה כלל.
היערכות לקויה לכטב"מים
צה"ל הכיר את איום הכטב"מים היטב עוד הרבה טרם המלחמה אך היערכותו אליו היתה בחזקת מעט מדי ומאוחר מדי. אמצעים שאמורים לזהות מטחי רקטות מתקשים לזהות כטב"מים שטסים בגובה נמוך מדי, לאט מדי וזאת כשחתימת המכ"ם שלהם נמוכה ומאתגרת לכשעצמה.
גורם בכיר שמעורה בנושא הסביר את הפערים המקשים כעת על ההתמודדות עם איום הכטב"מים בצפון ב"אילוצים תקציביים ושמיכה קצרה".
"אין ספק שיש פגיעה, אני מבין לחלוטין את היקף הנזקים", אמר גלנט בסוף השבוע, כשסייר בגבול הצפון ונפגש עם לוחמות ולוחמים בתותחנים שנמצאים בכוננות שיא.
"אני יודע היטב מה קורה בצד השני. חלקים ניכרים מדרום לבנון ספגו פגיעות קשות מאוד, אלפי בתים שנפגעו, מאות נהרסו ובכל אחד כזה שהו מחבלים". גם במעמד הזה שר הביטחון שב והיפנה איומים לכיוון ביירות כשאמר לתותחנים "תמתינו, אנחנו נעשה".
